עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

חלומה של כל אמא דוקטורים חדשים התווספו השנה למועדון האקסקלוסיבי 64 3 עמוד | ד"ר העתיד | של בוגרי בית-הספר לרפואה

2017 יולי | תמוז תשע"ז | 108 גיליון

דבר הנשיאה

שלום לכולם, חלפו עברו להם כל חגי תשע"ז, עבר גם .47- מושב חבר הנאמנים ה השנה עמד החבר בסימן הסטודנטים באוניברסיטה שלנו - "בארות הנפט של ישראל", כפי שכינה אותם לפני כמה שנים תום פרידמן במאמרו ב"ניו יורק טיימס" אחרי שביקר אצלנו. הפנינו זרקור לכיוון ההישגים האקדמיים ומיזמי החדשנות של תלמידי המחקר, והמעורבות החברתית של כלל ציבור הסטודנטים. כל אלה הלהיבו את שוחרינו ואת האורחים שהגיעו לאירועים השונים. הם ציינו שוב ושוב את האופי המיוחד של הסטודנט ה"בן- גוריוני", המצוין מבחינה אקדמית, מעורב מבחינה חברתית ומחויב ערכית למימוש החזון הציוני של פיתוח הנגב. שבוע לפני מושב החבר יצאנו, פורום נמ"ר (נשיאה, מנכ"ל, רקטור) ודיקני הפקולטות, לסיור בהדרכת צמד בוגרי האוניברסיטה שהקימו את חברת " (אני אוהב/ת את ב"ש). I Love Bash " החברה מקיימת סיורים במסלולים שונים בבאר שבע לכל הרכב וגודל של קבוצה. הסיור היה מעניין ומאלף וחידש לא מעט גם לוותיקים שבינינו באשר לתנופת הפיתוח של העיר העתיקה, המיזמים השונים והתוכניות לעתיד. הכי מרגש היה המפגש עם האנשים במקומות שבהם ביקרנו: בית הבירה, גלריית הגמל, הקיבוץ העירוני, קיר הטיפוס, המסעדה האתיופית, ועוד. פגשנו אנשים מקסימים שרואים את עתידם כאן. כבר עכשיו יש גידול במספר הבוגרים שנשארים איתנו, בעיקר לנוכח הפוטנציאל התעסוקתי בפארק ההיי-טק, ובזמן הסיור ראינו שנוצרים בעיר גם חיי תרבות וחברה המתאימים לאנשים צעירים המחפשים

ערך חברתי מוסף לחייהם. ובחזרה לחבר הנאמנים. מלבד האירועים המשמחים - חנוכת הבניין להנדסת מערכות מידע ובטחון הסייבר על שם קרול ומרקוס ויינשטיין, הקמת המרכז ללימודי מדינת ישראל בתרומת קרן עזריאלי – גם שמענו הרצאות מעניינות של מקבלי ומקבלות תוארי ד"ר לאות כבוד מטעמנו. העובדה שבין מקבלי התואר השנה היו חתן וכלת פרסי נובל וראשת ממשלה לשעבר אינה מובנת מאליה, שכן מדובר באנשים עתירי פרסים וכיבודים וגם עסוקים מאוד. העובדה שהסכימו להגיע אלינו ממקומות רחוקים כמו סן פרנסיסקו ואוסטרליה מלמדת על ההערכה שיש להם לאוניברסיטת בן- גוריון בנגב. את הערכתם זו הם ביטאו בנאומים, בהרצאות ובשיחות אישיות. וכמובן, הענקנו תואר ד"ר לאות כבוד לאלן מרקוס, שהייתה גורם מרכזי בתרומה ההיסטורית של הוריה לאוניברסיטה שלנו, תרומה שתאפשר בשנים הבאות לאוניברסיטה להאיץ את הפיתוח הפיזי והמדעי שלה בכיוונים חדשים ומסעירים. לכל הבוגרים, אלה שעוזבים אותנו ואלה שנשארים ללמוד לתארים מתקדמים, ברכות חמות להצלחה. אני מאמינה שאתם מסיימים עם שיר בלב, מוכנים לאתגר הבא שהצבתם לעצמכם. למי שנשאר איתנו אני מאחלת הצלחה בבחינות, ולכולם - קיץ רגוע, שבו תצליחו גם לבלות, לנוח ולחדש כוחות לקראת שנת הלימודים תשע"ח. שלכם,

מה בגיליון

7-6

מפילה ברשתה ברכה שפירא

9-8

אות משמים

שמרית ממן בולם זעזועים 11-10 רון אבני רצפט להצלחה 13-12 איה בידרמן בכוח המוח 15-14 דבורה טויבר מטפל בטפילים 19-18 עמית אלקלעי מופק על–ידי המחלקה לפרסומים ודוברות מנהלת המחלקה: אסנת איתן 2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס הגהה ד"ר אביב מלצר עיצוב צוות אי. אר. דיזיין בע"מ עיצוב קונספט שי צאודרר 08-6461281 ' טל 08-6477674 : פקס zalkai@bgu.ac.il דוא"ל: in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx אינטרנט:

פנים חדשות ברפואה -

צילום השער:

טל גרופל ("מחוזקת" בבתה), דפנה ברנט, שירי לאור, קרן דינה ליפשיץ

פרופ' צ'ארלס פ. לארסון, ראש המחלקה לרפואת ילדים באוניברסיטת קולומביה הבריטית שבקנדה, היה אורח-הכבוד בטקס שהתקיים באולם זוננפלד בנוכחות אורחים ומוזמנים מן הארץ ומחו"ל. התוכנית מכשירה רופאים במיומנויות כמו עזרה ראשונה, רפואה בין-תרבותית וקהילתית ורפואה מונעת. התוכנית התגבשה ביוזמת אוניברסיטת קולומביה בניו-יורק ובשיתוף עם בית- הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן באוניברסיטת בן-גוריון, והיא תואמת את תוכנית-הלימודים המקובלת בלימודי רפואה בארה"ב. אוניברסיטת בן-גוריון נבחרה כשותפה הודות לגישה המיוחדת של בית-הספר לרפואה שלנו, המציבה את האדם ואת הרפואה הקהילתית במוקד ומדגישה את הטיפול בחולה ובמשפחתו ולא רק במחלתו. מסלול מפרך עד להשגת 203 התואר הנכסף עברו גם בוגרי בית-הספר ללימודי מחקר מתקדמים על שם קרייטמן, שבראשו עומדת פרופ' מיכל שפירא. התארים הוענקו להם 28- בטקס חגיגי שהתקיים ב ביוני בהשתתפות מאות אורחים נרגשים.

לרגע הזה חיכינו: רקטור האוניברסיטה, פרופ' צבי הכהן, מעניק תואר דוקטור לעילית פלורסהיים-גוטמן, בוגרת בית-הספר לרפואה יחידת עילית תארים הוענקו בסוף השנה האקדמית למסיימי תואר שלישי – 300 היהלומים שבכתר | דוקטורים לרפואה 97- דוקטורים לפילוסופיה ו 203

ל מועדון האקסקלוסיבי 300 גוריון בנגב התווספו השנה דוקטורים חדשים – בוגרי בית- הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן, בוגרי בית-הספר לרפואה בינלאומית, ובוגרי בית- הספר ללימודי מחקר מתקדמים על שם קרייטמן. של 35- בוגרי המחזור ה 64 של מסיימי תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת בן- בית-הספר לרפואה קיבלו את תואריהם בטקס חגיגי במאי בכיכר 18- שהתקיים ב קאמינגס. נשאו דברים: נשיאת

האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי, הרקטור פרופ' צבי הכהן, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות פרופ' עמוס כץ, ופרופ' קלריס ריזנברג, מנהלת בית-הספר לרפואה. באותו מעמד התקיים טקס השבעת תלמידי רפואה שנה א', . פרופ' אמריטוס משה 43 מחזור פויכטונגר השביע את הסטודנטים החדשים. הטקס התנהל בהנחיית פרופ' אייל שיינר, סגן הדיקן לענייני סטודנטים. במאי העניק בית- 24- ב הספר לרפואה בינלאומית תוארי בוגרים חדשים. 33- דוקטור ל הבוגרת הצעירה ביותר 21 בת חן צילה הס סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה ובלימודים רב-תחומיים.

הכי טובים שיש עובדות שכדאי לדעת על מקבלי התארים

הבוגר הכי מבוגר 73 בן צבי גרינברג סיים תואר שלישי בהיסטוריה של עם ישראל.

יותר בוגרות

הכי הרבה בוגרים 344 סטודנטים סיימו תואר שני במחלקה למינהל עסקים.

טובים השניים איתי ויסברג קיבל תואר דוקטור לרפואה, ובמקביל סיים את לימודי התואר השלישי במדעי הרפואה.

2383

2883

סטודנטים

סטודנטיות

3 | אבג

ד"ר נורית פייגה, אלמנתו של ד"ר מיכאל פייגה שנרצח לפני שנה בפיגוע הירי במתחם שרונה בתל-אביב, מספרת על חייה איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא | המרתקים במחיצתו מיכאל שלי

ד"ר מיכאל פייגה ז"ל

ב טקס מרגש נחנכה לאחרונה 'הקתדרה לעתודה מדעית בחברה הישראלית לזכרו של ד"ר מיכאל פייגה'. זוהי הדרך שאוניברסיטת בן-גוריון בחרה בה כדי להנציח את זכרו של החוקר המבריק והמרצה האהוב שנקטף בדמי ימיו בפיגוע הירי במתחם 2016 ביוני 16- שהיה ב שרונה בתל-אביב. ד"ר פייגה, סוציולוג ואנתרופולוג, היה ראש התוכנית ללימודי מדינת ישראל וחוקר ב'מכון בן-גוריון לחקר ישראל'. הוא התמחה בחברה הישראלית,

ב'מכון בן-גוריון'. ממעמקי הכאב קראה ד"ר נורית פייגה לשמור על מורשתו של בעלה המנוח. בקול חנוק מהתרגשות היא תיארה את סיפור האהבה שנרקם בינה ובין מיכאל שלה ואת הליכתה אחריו בארץ לא זרועה: "פגשתי את מיכאל באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא היה גבוה, היו לו תלתלים שחורים בסגנון 'אפרו' והוא לבש חולצה כחולה. הוא לא היה אנין טעם בענייני אופנה ולא בזבז זמן על קניית בגדים ותספורת. "הוא גדל ברחובות עם אחיו

בזיכרון קולקטיבי ובמיתוס פוליטי. חוקרים רבים מישראל ומן העולם הסתייעו בו לקידום עבודות הדוקטורט והתזה שלהם, תלמידיו התפעלו מכושרו הרטורי. רבים מחבריו של מיכאל ומוקירי זכרו נפגשו באולם הסנאט והתרפקו בערגה על הימים שבהם הצטלבו דרכיהם עם דרכו. נשאו דברים: נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי, מנהלת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות ד"ר פולה קבלו, וד"ר עופר שיף, מרצה וחוקר

"זכר השואה וזכר הנופלים בקרב ובפעולות טרור היו ועודם אבן-יסוד בדת האזרחית הישראלית" (מיכאל פייגה) אבג | 4

אורי ואחותו יעל. במשפחתו היה החינוך ערך עליון במעלה. הוא בלע ספרים, וצימאונו לידע עשה אותו מאוחר יותר סטודנט מצטיין באוניברסיטה. אנחנו, בני כיתתו, הסתכלנו עליו בהערצה. "בפגישתנו השנייה הוא סיפר לי שאביו מת כשהוא היה חייל בשירות חובה. הטרגדיה הזאת השפיעה עליו להחליט שתי החלטות שעיצבו את כל חייו. ההחלטה הראשונה הייתה לחיות חיים של כיבוד הזולת; החיים קצרים מכדי לבזבזם על פגיעה באנשים אחרים. "פעם הוא נתן טרמפ למישהו מיישוב בדרום הארץ, וכשהאיש יצא ממכוניתו מיכאל גילה שהאיש גנב את ארנקו. בתנו נוגה שאלה אותו: 'אבא, אתה לא כועס'? והוא ענה: 'הוא בטח זקוק לכסף יותר ממני'. ההחלטה השנייה שלו הייתה לפתח קריירה אקדמית כמו אביו. "בימי ההפגנות נגד פינוי ימית של המאה 80- בתחילת שנות ה שעברה כתב מיכאל יומן. פולה קבלו ואני מצאנו אותו לפני כמה חודשים. ביומן הוא פירט את ההתרחשויות וגם את התגובות של האנשים. אנשים בטחו בו. הוא ידע להקשיב, והוא ביטא במדויק את השקפותיהם. כך כתב במבוא לספרו "התנחלות בלבבות": 'אני חייב הרבה למרואייני, רובם מתנחלים דתיים שפתחו לפניי את בתיהם ואת לבם כדי לאפשר לי לבצע את המחקר הזה. כולם היו גלויי-לב ואדיבים מאוד. הם ידעו שאני לא מסכים עם השקפת- העולם שלהם, אבל העובדה הזאת לא פגעה בנכונותם לספר לי על חוויותיהם, מחשבותיהם ורגשותיהם. אני מקווה שהם ימצאו בספר הזה הצגה נאמנה של מעשיהם,

מחשבותיהם וחלומותיהם'". נורית פייגה לקחה נשימה ארוכה לפני שהמשיכה לספר את סיפורה המרגש: "הדרמנו . רצינו להיות 1997 לנגב בשנת חלק מקהילה צעירה ותוססת. חיינו בשדה בוקר היו שילוב של חלוציות ואקדמיה. גידלנו את בנותינו בסביבה של מדענים ואנשי טבע. מיכאל היה מעורב בפרויקטים מקומיים ובאירועים מיוחדים. חסרונו היחיד היה אי- יכולתו לסרב לשום אדם שביקש את עזרתו – עמית, סטודנט, אפילו אשתו. "הוא היה בעל ואבא נהדר. איתו צחקנו הרבה. הוא תיעד אותנו במצלמתו ללא הרף כאילו חש שזמנו קצוב ועליו להנציח את זיכרונות משפחתנו. הוא היה חכם שלא לפי גילו הצעיר וביטא באופן נפלא את משמעות החיים, ולכן כששקלנו מה לחרות

על מצבתו ציטטנו משפט מתוך הספר היחיד שהוא כתב בעברית, "חלל אחד, שני מקומות": 'תודה לך שהכנסת קצת שפיות לתוך השיגעון, וקמצוץ שיגעון לתוך השפיות'. בלי זה, הוא אמר, אי אפשר לעשות בחיים כלום. "הוא היה ציוני והוא היה סוציולוג ביקורתי, ושני ההיבטים האלה בעבודתו ובאישיותו לא נגדו זה את זה. הוא רצה להנחיל המופקדת מעתה בידיו של ד"ר בן הרצוג. כולנו מחויבים לשמור על המורשת הזאת". את דבריה חתמה נורית בהבעת תודה "לכל ידידיו של מיכאל שהגיעו לטקס כדי לבטא את אהבתם כלפיו.אילו מיכאל היה כאן הוא בטח היה סוקר אותם במבטו ואומר 'איזה בר-מזל אני'". לדורות הבאים את השילוב הייחודי שבו. זוהי מורשתו,

"אדם משכמו ומעלה, איש מקסים וחוקר מעולה" דברים שנאמרו לזכרו של ד"ר מיכאל פייגה אורן יפתחאל, פרופסור במחלקה לגיאוגרפיה, ספד לחברו: "מיכאל היה עמית וחבר. אדם משכמו ומעלה, איש מקסים וחוקר מעולה. הוא לא היה איש פוליטי למרות שחקר נושאים פוליטיים. אחד המחקרים הידועים שלו היה השוואה בין 'שלום עכשיו' והמתנחלים בספרו 'שתי מפות לגדה'. הוא טיפל בנושאים רגישים והוציא מהם תובנות מעניינות. הוא היה מן הטובים ביותר, איש פתוח וקשוב. דמוקרט אמיתי. זן נדיר מבחינה זו. זוהי אבדה אדירה לאוניברסיטה שלנו. הייתה לו יכולת להבין את כל הצדדים ולכן הוא היה אנתרופולוג מצוין". "מיכאל היה דמות פעילה ומשפיעה בקהיליה האקדמית של חוקרי ישראל בארץ ובעולם, ויחד עם זה היה חבר נפלא של כולנו", ספדו לו חבריו ותלמידיו ב'מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות'. "תרומתו להבנת החברה שבה אנו חיים היא מן הבולטות והחשובות, וזכתה להכרה בארץ ובאקדמיה בעולם. מיכאל היה חבר, חוקר ומורה. יותר מזה: הוא היה התגלמות של איש תבונה, סובלנות ושלום. החלל שהשאיר עמוק וכואב".

5 | אבג

בכוננות מתמדת

פרופ' ברכה שפירא (בצילום), ראשת המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, היא החוקרים | אחד הכוחות המניעים את תחומי המחקר והוראת הסייבר באוניברסיטה במחלקתה ובמרכז הסייבר של האוניברסיטה מפתחים שיטות להדיפת מתקפות סייבר, ופועלים במישורים נוספים לצורך שמירה על גבולותיה הדיגיטליים של המדינה

ב רכה שפירא חלמה המחשב) לתואר ראשון. עם סיום הלימודים עבדה בתעשייה כמתכנתת ("בשביל הכיף"), ובמקביל למדה באוניברסיטה העברית לתואר שני במדעי המחשב ("כדי שאוכל להתפרנס"). לאחר כמה שנים בתעשייה נשמעו צלילים אחרים בחייה. המוסיקולוגית הצעירה החליטה לחזור לאקדמיה ("אהבתי את המחקר יותר מאשר את העבודה בתעשייה"), ובשנת הגיעה לאוניברסיטת בן- 1995 גוריון. כאן סיימה את הדוקטורט ("הייתי הדוקטורנטית הראשונה של הנדסת מערכות מידע"), ובאוניברסיטת רטגרס שבארה"ב להיות פסנתרנית ולמדה מוסיקולוגיה (ומדעי

על שם ויינשטיין. "המחלקה שלנו תפיק תועלת רבה מן הבניין הזה", אמרה פרופ' שפירא בטקס. "בשנה הבאה יצטרפו אלינו חמישה חברי סגל צעירים, והבניין החדש יאפשר לנו לתת להם משרדים חדשים ומעבדות משוכללות שבהם ימשיכו את מחקריהם, לצד חברי הסגל הוותיקים. גם מספר הסטודנטים שלנו במגמת עלייה. השנה למדו סטודנטים 600- אצלנו יותר מ לתואר ראשון, והם יוכלו להשתמש במעבדות החדשות, כולל המעבדה הייעודית לנושא תלמידי 140 הסייבר. יש לנו מחקר המתמקדים בנושאים שונים, בייחוד באבטחת סייבר, אינטליגנציה מלאכותית, ועוד היבטים של מערכות מידע שיש להן יישומים בתחומי הבריאות, הכלכלה והחינוך". עבודת הדוקטורט של ברכה שפירא עסקה במודל לאיפיון אוטומטי של קבוצות משתמשים לצורך סינון חכם של דואר אלקטרוני. בהמשך היא השתתפה במחקר שזיהה באופן אוטומטי קבוצות משתמשים ברשת, במיוחד של קבוצות טרוריסטים, על-פי התנהגות הגלישה שלהם. "פרופ' יובל אלוביץ' ואני פיתחנו שיטה להגנה על משתמש מפני מעקב על התנהגותו ברשת", היא מגלה.

עשתה את הפוסט-דוקטורט. כיום היא ראשת המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע ופועלת לקידום המחקר בתחום המשלב ניתוח נתונים וסייבר. התלמידים במחלקה הם מקור גאוותה, כמו גם הבניין להנדסת מערכות מידע ובטחון הסייבר על שם קרול ומרקוס ויינשטיין במאי, במסגרת 16- שנחנך ב של חבר 47- אירועי המושב ה הנאמנים. הבניין משקף את מחויבותה של אוניברסיטת בן- גוריון לשמור על המוניטין שיצאו לה כמובילה בתחום המחקר של בטחון הסייבר ותחומי מערכות המידע. באותו מעמד מונתה פרופ' שפירא למופקדת הקתדרה החדשה להנדסת מערכות מידע

אבטחת מידע | 6

למחשב ולשהות שם הרבה זמן עד שיופעלו ברגע שיתאים לתוקף; אפשר להחדיר אותן דרך מקומות לא-צפויים (כגון דרך התקנים בסביבה הקרובה שלנו, כמו מדפסות או מצלמות, לאו דווקא דרך מחשבים), והן מסוגלות לפעול זמן רב, לאסוף מידע, או לגרום נזקים מצטברים, עד לגילוין". עד כמה מדינת ישראל חשופה למתקפת סייבר? "מדינת ישראל מותקפת כל הזמן, היא חשופה למאות אלפי התקפות בשנה. עם זאת, ישראל היא בין המתקדמות בעולם בתחום הגנת הסייבר. יש לנו יחידות מיוחדות שהוקמו לצורך הגנה על תשתיות לאומיות, ישנן יחידות צה"ליות שהוקמו בשביל הנושא הזה, והוקם מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה שתפקידו להגדיר סטנדרטים של הגנה ולקדם מחקר והכשרה ברמה הלאומית בתחום הזה". אפשר לשתק מדינה באמצעות מתקפת סייבר? "זה כמו לשאול אם באמצעות שיגור טילים אפשר לשתק מדינה. אפשר לשתק מערכות שונות, אבל אין זה מציאותי לחשוב שהתקפות על כל התשתיות ביחד יכולות לשתק מדינה, אפילו אם ההתקפה מקורה במדינה. אין צורך להקצין את תסריט האיום. אבל גם שיבוש מערכת אחת או כמה מערכות קריטיות עלול להיות לא נעים, כפי שנצפה בהתקפות הכופר האחרונות ששיבשו לא מעט מערכות במדינות שונות". איך יודע משתמש שמחשבו מותקף? "לא תמיד הוא יודע. לפעמים המכשיר או המחשב של משתמש משמש אמצעי לפגיעה במחשבים אחרים או להפצת פוגענים.

כמובן, אם המחשב מתנהג באורח מוזר, כדאי להפעיל תוכנת אנטי- וירוס מעודכנת ולבדוק אם יש דיווח על נזק כלשהו. כדאי גם להפעיל עדכונים של מערכת ההפעלה כדי לסתום פרצות אבטחה שהתגלו. בתקופה האחרונה נפוצה התקפת הכופר, שמצפינה נתונים במחשב של המשתמש ומבקשת ממנו כופר כדי לאפשר לו גישה לנתונים. מובן שבמקרה של התקפה כזאת המשתמש מודע להתקפה. כפי שהוכיחה ההתקפה האחרונה על בתי-חולים בבריטניה, כל המתואר כאן אינו מדע בדיוני או עתידי אלא מציאות עכשווית. גופים רבים הותקפו ונפגעו; חלק מהם לא מודים בכך ולא מפרסמים את פרטי ההתקפה. איום הסייבר הוא מוחשי בכל תחומי החיים, והוא מאתגר משום שהמגמה הברוכה של התפתחות הטכנולוגיה יצרה תלות מוחלטת במחשבים מכל סוג, וכל מחשב עלול להוות יעד להתקפה". מה אמור להיות חלקה של האוניברסיטה שלנו בסתימת הפרצות? "אוניברסיטת בן-גוריון היא ללא ספק האקדמיה המובילה בארץ בתחום של מחקר טכנולוגי בתחום הסייבר. באוניברסיטה קיימת קבוצה גדולה של חוקרים בכמה מחלקות - הנדסת מערכות תוכנה ומידע, מדעי המחשב, הנדסת תקשורת, הנדסת חשמל וגיאוגרפיה (חישה-מרחוק), שעוסקים בתחום ומובילים אותו כבר שנים. אנחנו מתמחים בזיהוי אנומליות (התנהגויות חריגות בשיטות מתוחכמות), בסימולציה של התקפות ובניבוי התפתחות של התקפות, בזיהוי קוד עוין, בתכנון יעיל של הגנות ברשת, בהדגמה של התקפות המתגברות על אבטחה מבודדת, ועוד".

מהי התקפת סייבר?

"כמעט בכל תחומי החיים - תקשורת, תחבורה, לימודים, רפואה, בטחון, פיננסים - אנחנו תלויים במחשבים וברשתות התקשורת המחברות ביניהם. כל תחום כזה וכל ארגון המחובר לרשת פגיע וחשוף להתקפות סייבר, שמטרתן היא גרימת נזק דרך הרשת באמצעות תוכנות זדוניות. הנזק יכול להתבטא באופנים שונים ובדרגות חומרה שונות. למשל: חבלה במחשב או בפעולתו, שיתוק אתרים, שרתים וארגונים (כגון בנקים), השבתה של רשתות (כגון רשתות סלולאריות), ופגיעה בתשתיות. סוג אחר של התקפות מתמקד בגניבת מידע (פרטי, מסחרי או לאומי). לסוגים השונים של ההתקפות יש מניעים שונים (פוליטי, טרור, פשע, ריגול) וטכניקות שונות לביצוע". מה ההבדל בין התקפות סייבר פשוטות להתקפות מורכבות? "התקפות סייבר פשוטות מתבצעות על-ידי בודדים באופן לא מתוחכם. בקלות יחסית ניתן לזהות התקפות כאלה ולהימנע מהן. כאלה הן ההתקפות שמשנות תכנים של אתרים, או התקפות שמנסות להחדיר וירוסים מוכרים למחשבים אישיים". כיצד יוכל המשתמש הבודד להתגונן? "מודעות והתקנה שוטפת של תוכנות אנטי-וירוס יכולות למנוע התקפות פשוטות; מניעת Advanced התקפות מתוחכמות ( ) Persistent Threats - APTs דורשת השקעה ותחכום. קשה לזהות שהן קיימות, הן פועלות מתחת לרדאר ומשדרות לתוכנות הגילוי 'עסקים כרגיל'; הן מוכוונות מטרה, פועלות לאורך זמן ובדרך כלל מופעלות מרחוק בעת הצורך. תוכנות כאלה עלולות לחדור

7 | אבג

דברים שרואים משם סגן נשיאת האוניברסיטה פרופ' דן בלומברג, ד"ר שמרית ממן, חוקרת ומנהלת המעבדה לחישה-מרחוק והדמאה פלנטרית, והחוקר אבירן סדון (שלושתם מופיעים בצילום משמאל), הפכו את אוניברסיטת בן-גוריון לחלוצת האוניברסיטאות הישראליות בחלל בעקבות שיגורו המוצלח של | קילוגרם 5 , ננו-לוויין שגודלו כגודל קרטון חלב ומשקלו BGUSAT רשמי המסע לחלל מתוארים ברשימתם המשותפת

. יש לנו נציג בחלל! BGUSAT צילומים ראשונים שהפיק ה-

כיום כבר ניתן לדווח בשמחה כי הלוויין תקין, הוא וכל חלקיו, כולל מערכת הצילום. תוצר שלה ניתן לראות בתמונה ששוחררה על-ידי התעשייה האווירית ומעטרת את הכתבה. אנחנו מתרגשים מאוד. נערכנו מבעוד מועד לקבלת ההדמאות (תמונות הלוויין) ולמחקרים שיבוצעו באמצעותן. לדוגמה, בכוונתנו למדוד תופעות אטמוספריות שונות, כגון ריכוזי פחמן דו-חמצני ושכבת הזוהר של כדור-הארץ. הוא הסנונית BGUSAT הראשונה בתחום הלוויינים באוניברסיטה. עד כה אנחנו שבעי-רצון מן המשימה כולה

מ רגש מאוד לקחת חלק במשימת חלל. יום בפברואר, 15 , השיגור לווה בציפיות גדולות וגם בחששות. על כוס קפה נפגשנו בבוקר וצפינו 5- במעבדה ב יחד בשידור הישיר של סוכנות החלל ההודית. עשר דקות של מתח עברו עלינו עד שהודיעו הלוויינים של השיגור 104 שכל

ההיסטורי שוחררו בהצלחה למסלולם. לאחר השיגור חיכינו לקליטת אותות החיים הראשונים מן הלוויין. כשהגיע האות הראשון, שהכיל את הקריאה המזהה של הלוויין בטלמטריה ', הבנו שיש לנו BGUSAT ' – נציג בחלל! עכשיו עלינו לשמור על קשר ולוודא שכל המערכות תקינות.

מדעי כדור-הארץ | 8

הכירו את BGUSAT , ננו-לוויין המחקר BGUSAT הראשון של ישראל, שוגר מהודו כחלק משיתוף 2017 בפברואר פעולה בין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והתעשייה האווירית. ננו- לוויינים הם קטגוריה חדשה יחסית בעולם הלוויינים והחלל. אלה הם לוויינים זעירים ששוקלים קילוגרמים ספורים. הודות למגמת המזעור של רכיבים אלקטרוניים ניתן להקנות לפלטפורמה זו יכולות טכנולוגיות מתקדמות במחיר נמוך יחסית. 10 x 30 הלוויין זעיר - גודלו סנטימטרים, כגודלו של קרטון קילוגרמים בלבד. 5 חלב, ומשקלו הוא מצויד במצלמות המסוגלות לזהות תופעות אקלימיות שונות ובמערכת בקרה המאפשרת בחירה של אזורי הצילום והמחקר. תחנת- קרקע לקליטת התמונות שהוקמה באוניברסיטה איפשרה לסטודנטים ולחוקרים לקבל את הנתונים ולנתחם.

כל לוויינינו שוחררו בהצלחה למסלולם

של רחל ומקס ג'ביט, תחנת- קרקע במעבדה לחישה-מרחוק והדמאה פלנטרית, ייעודית שוגר BGUSAT עבור הלוויין. למסלול קרוב יחסית לארץ. ללוויינים במסלול זה אין קשר רציף עם תחנת הקליטה. הלוויין חולף מעל ישראל כמה פעמים ביום ובפרקי-זמן שלא עולים על רבע שעה, ולכן צריך לעקוב אחריו בקפידה. פרויקט מסוג זה מהווה פלטפורמה זעירה לשיתוף פעולה נרחב בין חוקרים מדיסציפלינות שונות באוניברסיטה, והוא יאפשר להתנסות בטכנולוגיה שעד כה לא הייתה בהישג ידינו, במחיר נמוך ועם יישומיות רבה מאוד.

ואנחנו מתחילים לתכנן את . NegevSAT הלוויין הבא - הוא יפותח כולו על-ידי חוקרים וסטודנטים שלנו, ותשולב בו מצלמה חדשנית. בשנים האחרונות נעשה באוניברסיטה מאמץ רב-מחלקתי ליצור תשתית ידע בתחום הנדסת החלל והלוויינים, מתוך הבנה שבתחום הזה גלומים אתגרים מחקריים והנדסיים. כחלק מן המאמץ נוצרה הזדמנות לפתח יחד עם התעשייה האווירית ננו- לוויין "כחול-לבן". הלוויין תוכנן, פותח והורכב בישראל והוא מכיל מחשב לווייני ומצלמת אינפרא- אדום. כחלק מהכנת התשתיות למשימה הוקמה, בנדיבות לבם

ישראל כפי שנקלטה על-ידי מצלמת הלוויין

9 | אבג

ישראל ובעבר הירדן), שגבתה 300 את חייהם של כמעט בני-אדם. למשל: מאיר דיזנגוף, שהיה אז ראש המחלקה לתעשייה ומסחר בסוכנות היהודית, גייס שיירת משאיות מתל-אביב ויפו עמוסות בכיכרות לחם למען תושבי שכם, שנפגעו בצורה החמורה ביותר ברעידה הזאת. דיזנגוף היה קשור לשומרונים שחיו שם וביקש מן הנדבן נתן שטראוס (שהעיר נתניה נקראת על שמו) לייחד סכום כסף מסוים מתוך תרומה גדולה שתרם לקרן הסיוע לנפגעי רעידת-האדמה לשומרוני שכם. תשובת הנדבן הייתה מביכה: הוא אמר שהוא סומך על שיקול-הדעת של ממשלת המנדט הבריטי; שהיא תדע כיצד לחלק ובמה להשקיע את כספי תרומתו. העיתונות הערבית תקפה אז את תושבי הארץ המוסלמים על שלא נחלצו לעזרת תושבי שכם כפי שנחלצו דיזנגוף ואנשיו, "היהודים". מדברי ד"ר אבני מצטיירת תמונה מעניינת של יחסי העדות הנוצריות השונות בארץ. כנסיית הקבר נפגעה קשה ברעש. כל עדה רצתה לממן בעצמה את השיפוצים, מכיוון שמימון שיפוצים הוא מעשה מקובל של "בעל בית". הסכסוך שהתפתח בין העדות הנוצריות בירושלים על רקע המחלוקת הזאת היה עוד ביטוי למחלוקות שהיו קיימות ביניהן בנוגע 16- עוד מן המאה ה לשליטה על חלקים מכנסיית הקבר. עוד אנקדוטה שסיפר ד"ר אבני הייתה דיווח שהופיע בעיתון "הארץ" למחרת הרעש על קריסת בניין הדואר

נוגע בבעיה רעידת-אדמה הרסנית | זו לא שאלה של אם, זו שאלה של מתי  שנה לרעידת- 90  בכנס לציון | צפויה לפקוד את ישראל בעתיד שנה לזו שהרסה את צפת יוצגו 180- ו 1927 האדמה של שנת תרחישי האימה שלפתחנו נ בואת החורבן ולפיה

צילום: עמית ברלב

התרחשותה של רעידת- אדמה הרסנית היא רק עניין של זמן הביאה, בין השאר, לקיום כנס רלוונטי באוניברסיטה. הכנס הוא גם שנה לרעש-האדמה 90 לציון 180- ו 1927 ההרסני של שנת שנה לזה שהרס את צפת . את הכנס אירגנו 1837- ב ד"ר רון אבני, מן המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, ופרופ' לימור אהרונסון-דניאל, ראשת 'המרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון' וסגנית הרקטור. ד"ר אבני יזם את הכנס לציון פעילותו האקדמית האחרונה באוניברסיטה, ערב פרישתו לגימלאות. אבני יודע לספר על כמה אנקדוטות היסטוריות שאיפיינו את 6.25( 1927 הרעידה של שנת בסולם ריכטר, הורגשה בארץ

בולם זעזועים. ד"ר רון אבני

הגנת הסביבה | 10

כללי התנהגות ברעידת-אדמה

המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון', פיתחה סימולציה של הנזקים והנפגעים הצפויים בעתיד מרעידת-אדמה דומה ;1927 לזו שהתרחשה בשנת חידושי המחקר של ד"ר מיכאל צ'סרסקי וד"ר רוני קמאי, שניהם מן המחלקה להנדסת בניין והמחלקה לגיאולוגיה ומדעי הסביבה, מאפשרים להציג את עוצמת תנודות הקרקע ברעש-אדמה עתידי, והערכה של הסיכונים הצפויים למפעלי תעשייה בנגב שהם בעלי רגישות גדולה לסביבה. הכנס נערך בחסות ועדת ההיגוי הבינמשרדית להיערכות לרעידות-אדמה שבמסגרת רשות החירום הלאומית. הוזמנו אליו חוקרים מאוניברסיטאות שונות, אנשי כוחות החירום וההצלה בארץ לרבות פיקוד העורף, עובדי רשויות מקומיות מתחומי ההנדסה והמוכנות למקרי חירום, ומתעניינים מן הציבור הרחב. הוזמנו גם בני משפחתו של ד"ר אבני וחבריו הקרובים, שמציינים בצורה זו את פרישתו לגימלאות בקרוב.

(ה"פוסטה" כלשון העיתון אז) בבאר שבע. אלא מאי? בניין הדואר כלל לא קרס... לכנס הוזמן חבר-הכנסת בנימין זאב בגין, שהיה יו"ר ועדת השרים להיערכות לקראת רעידות-אדמה. למערכת 'אבג' הוא סיפר על-פי אילו עקרונות נערכים משרדי הממשלה למקרים כאלה. בגין הדגיש שמדינת ישראל, כמוה כמדינות אחרות במערב, לא מתכוננת דווקא לרעידה החזקה ביותר האפשרית אלא לרעידת- אדמה שההסתברות הוודאית להתרחשותה היא פעם בכמה מאות שנים. "מדובר ברעידת- אדמה שעוצמתה בערך שבע בסולם ריכטר", אומר ד"ר אבני. בשנים האחרונות מסתמנת באוניברסיטה עלייה במספר המחקרים שעוסקים בחקר רעידות-אדמה: פרופ' מרק לסט, מן המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, פיתח מודל לחיזוי העוצמה המרבית הצפויה לרעידת-אדמה בארץ בשנה הקרובה; הדוקטורנטית סתיו שפירא, מן 'המרכז לחקר

כלל ראשון וחשוב להתנהגות בזמן רעידת-אדמה: המקום הבטוח ביותר הוא בחוץ, רחוק ככל שאפשר ממבנים גבוהים. לכן, אם נקלעתם לרעידת- אדמה ואתם בתוך מבנה, וביכולתכם לרוץ החוצה - עשו זאת מיד! אם אתם נמצאים בקומה גבוהה ואינכם יכולים לרוץ החוצה תוך שניות ספורות, ובמקום יש ממ"ד - היכנסו לממ"ד. זהו המקום הבטוח ביותר בבניין. אם אין בדירה ממ"ד, עמדו מתחת למשקוף או מתחת לקורת-בטון במבנה שאתם יודעים עליה. אפשרות נוספת היא להיכנס מתחת לשולחן כבד, כזה שלא יקרוס אם יפלו עליו חלקי בלוקים, או לצאת לחדר- המדרגות. לעולם אל תמקמו מיטה, ובמיוחד מיטת תינוק או ילד, מתחת למדף, נברשת או אפילו תמונה כבדה; הם עלולים ליפול בעת רעידת-אדמה. ביוני התקיים תרגיל 13- ב העורף הלאומי השנתי ". תורגלו 2017 "רעידת-אדמה בו כל גופי החירום שהוכשרו להתמודדות עם תרחיש מורכב של רעידת-אדמה הרסנית, שתתרחש באזורים נרחבים ותגרום לאלפי הרוגים, עשרות אלפי מבנים הרוסים ומאות אלפי עקורים. במהלך התרגיל נבחנה מוכנות גופי החירום והרשויות המקומיות ויכולתם לספק מענה לאתגרים המסובכים תוך פרק- זמן סביר.

!

11 | אבג

חולים עליה פרופ' איה בידרמן (בצילום), יושבת-ראש החטיבה לבריאות בקהילה

טיפ לרופאה הצעירה "שילוב קריירה עם משפחה הוא אתגר גדול, לגברים ולנשים כאחד, אבל הוא ניתן למימוש. דאגי לבריאותך, תיהני מחופשות, מצאי עיסוקים ותחומי עניין מעבר לרפואה" נושא נוסף שעדיין מעסיק אותה הוא האלימות במשפחה. בנשים נפגעות אלימות היא מטפלת עד היום. "הרבה נשים לא מדווחות שהן נפגעות אלימות, הן מספרות שהן מרבות 'ליפול' או 'להיתקל בדברים'. כשהן נרצחות, או מתאבדות, כולם שואלים 'איך ייתכן שזה קרה'? אחת מכל שבע נשים סובלת מאלימות בתוך המשפחה בצורה כזאת או אחרת". שנות עבודה 25 אחרי וניהול של מרפאת שירותי בריאות כללית בשכונה י"א בבאר שבע יזמה פרופ' בידרמן שירות חדש, בשיתוף עם עובד סוציאלי – מרפאת ייעוץ למטופלים עם בעיות מורכבות, רפואיות ונפשיות-חברתיות. היא חילקה את זמנה בין עבודה במרפאה הזאת, עבודה כרופאת-משפחה בבאר שבע ועבודה כמרצה באוניברסיטת

השנים 30- בפקולטה למדעי הבריאות, טיפלה באלפי אנשים ב על פעילותה הברוכה | האחרונות וחנכה מאות תלמידים ומתמחים הוענק לה פרס מפעל חיים מטעם איגוד רופאי-המשפחה בישראל

פ רס מפעל חיים מטעם איגוד רופאי-המשפחה הוענק לאחרונה לפרופ' איה בידרמן, יו"ר החטיבה לבריאות בקהילה שבפקולטה למדעי הבריאות. הפרס הוענק לה בכנס השנתי של האיגוד במארס במלון 29- שהתקיים ב רמדה בירושלים. פרופ' בידרמן קיבלה את הפרס בקטגוריית "מפעל חיים" על תרומתה להקמת ולביסוס רפואת- המשפחה בנגב ועל עבודתה רבת השנים בהוראה, בהדרכה ובמיזמים חברתיים, ביניהם טיפול בנערות בסיכון, בריאות האישה, וטיפול בניצולי שואה. כרופאת-משפחה בבאר שבע, עיר שיש בה שילוב של קשישים וצעירים, ותיקים ועולים, עבודת יומה של פרופ' בידרמן היא מגוונת ובלתי-צפויה. "לעולם אינני יודעת מי ממתין מעבר לדלת חדרי ומה הן בעיותיו", היא מספרת. "אנשים באים לדבר אתי על גרון כואב או על כאב בטן ובסוף הם מספרים על הבן שלהם שיושב בכלא או על תשלומים שהם לא מסוגלים לשלם". היא החליטה להתמחות שנים, 35 ברפואת משפחה לפני כדי להיות "לא סתם רופאה". לאחר עשרות שנים כרופאת-

משפחה בבאר שבע אפשר לומר שפרופ' בידרמן היכתה בעיר שורשים עמוקים. היא כתבה הרבה מאמרים, ועם זאת ברור לה שלרופאי- משפחה קשה לעסוק במחקר. "רוב הזמן אני נמצאת עם חולים, ובשביל מחקר נשארות לי רק השעות שאחרי העבודה, כשאני כבר עייפה", היא אומרת. במסגרת שיתוף-פעולה עם חוקרים נוספים נערך מחקר השוואתי שבחן את מצבם של קשישים המבקרים במרכזי-יום למצבם של קשישים שאינם מבקרים בהם. כצפוי, נמצא שאלו שבאים מדי יום למרכזים האלה מרגישים יותר בריאים וצורכים פחות שירותי בריאות. מחקר אחר שפרופ' בידרמן השתתפה בו עסק ב"תשישות compassion החמלה" ( ) בקרב רופאי-משפחה fatigue בנגב – תופעה המתוארת כתחושת עייפות של מטפלים בנפגעי טראומות. "התופעה הזאת רווחת גם בקרב רופאי-משפחה, שיחסיהם עם מטופליהם קרובים", היא אומרת. "קיימת מודעות לנושא השחיקה של רופאים בעבודתם, אבל רופאים פחות מודעים למחיר הרגשי שהם משלמים על מעורבותם וקרבתם אל מטופלים".

רפואה | 12

אחות ויחידה

המחלקה לסיעוד ציינה את "שבוע האחות הבינלאומי" בסדרת פעילויות שהתקיימו ברחבי הקמפוס "שבוע האחות הבינלאומי", המזוהה עם פלורנס נייטינגייל, מייסדת הסיעוד המודרני, במאי, 16- צוין על-ידי המחלקה לסיעוד ב תחת הכותרת "אחות ויחידה". ד"ר חנה זיידנברג, ראשת המחלקה לסיעוד, אמרה: "זהו יום חג לאחיות בארץ ובעולם, וכמובן למחלקה לסיעוד שלנו. ביום הזה מועלה על נס פועלן של האחיות, המגדיר מי אנחנו ומה אנחנו רוצות להיות. 'יום האחות' מחזק את הקשרים בין מחלקתנו והמחלקות האחרות בפקולטה". אלה שלו, סטודנטית לסיעוד שנה ג', אמרה: "החלטתי ללמוד סיעוד בגלל הנתינה האינסופית, העזרה לאחר, התמיכה במטופל ובמשפחתו ברגעיו המשמחים וברגעיו הקשים. למדתי שבמקצוע הזה אצורות מקצועיות, אנושיות, חמלה, תושייה ואחריות. התפקיד שלנו, כסטודנטים לסיעוד וכדור הבא של האחים והאחיות בישראל, הוא להצעיד את המערכת לכיוונים החשובים לנו ולהיות אנשי מקצוע מצוינים בכל מקום שנגיע אליו". בחולצות לבנות צעדו הסטודנטיות לסיעוד מן הקמפוס אל מחלקות האשפוז במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה וחילקו ורדים לאחים ולאחיות שם, כאות הוקרה והערכה. בסוף היום התקיים דיון שעסק בזהות המקצועית של האחות, בתרומה הרחבה של המקצוע ברחבי העולם ובתדמיתו בעיני האחיות ובעיני הציבור. השתתפו בדיון רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, פרופ' עמוס כץ, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות, לאה כהן, מנהלת מחלקת הסיעוד ב'סורוקה', חברי סגל וסטודנטים. בתום הדיון חולקו תעודות הוקרה לסטודנטים לסיעוד שהפעילו את המרכז לתמיכה בסטודנט - "סיעודון".

בן-גוריון. היא מלמדת סטודנטים לרפואה בשנה הראשונה ובשנה האחרונה ללימודיהם ומתמחים ברפואת-משפחה. לסטודנטים שלה היא אומרת שלא כל רופא יכול להיות רופא-משפחה. "זהו מקצוע קשה: רופאי-משפחה מכירים את חוליהם הרבה יותר מאשר רופאים אחרים ומעורבים בחייהם הרבה יותר לעומק". ועוד: "המקצוע הזה הוא רחב מאוד, ולפעמים הרופא צריך להחליט החלטות במהירות במצב של נתונים חלקיים בלבד והרבה אי-ודאות". ולמרות הכול חושבת פרופ' בידרמן שרפואת- משפחה היא מקצוע נהדר. "אין שום מקצוע רפואי שהוא כל-כך מגוון. הוא מאפשר לרופאים לנסות הרבה דברים ולפתח את התחומים המעניינים אותם – רפואה פליאטיבית (הממוקדת בהקלת סבל), רפואה גריאטרית, בריאות גוף ונפש, מחלות זיהומיות. עם כל ההתפתחויות וההתמקצעויות בעולם הרפואה, רפואת-משפחה תישאר התשתית של בריאות טובה של כל בן-אנוש בכל ארצות תבל".

13 | אבג

ב 150,000- ישראל מאובחנים כיום כ חולים במחלות הדמנציה השונות. בשנים הקרובות מספרם צפוי לעלות. הטיפולים המוכרים כיום מאיטים את התקדמות מחלות השיכחה, אך עדיין לא ידוע כיצד ניתן לבלום את הידרדרותה לאורך זמן. תרחיש אופטימי במקצת מקורו במחקר של ד"ר דבורה טויבר, חברת סגל המחלקה למדעי החיים: עולה ממנו כי הצטברות שלא תוקנו היא הסיבה להופעת DNA נזקי תסמינים נוירולוגיים של מחלות השיכחה. דמנציה (שיטיון, או בשם החדש קהיון) פירושה ירידה דרמטית בתפקודו הקוגניטיבי של האדם. ממקרי הדמנציה מופיעים באוכלוסייה 95% מבוגרת שאין לה קשר ברור לגורמים גנטיים או סביבתיים. על-פי אחת הסברות המקובלות שלא עבר DNA נגרמת ההזדקנות על-ידי נזק ב- תיקון. “במחקר החדש בדקנו מודל להצטברות במוחו של עכבר על- DNA מואצת של נזקי , המתקן נזקים sirt 6 ידי מחיקת אנזים בשם ", אומרת ד"ר טויבר. “מחיקת האנזים DNA ב- גרמה לליקויי למידה והתנהגות אצל העכבר, בד בבד עם גידול מספר התאים המתים והופעת תסמינים שונים, כמו הצטברות ו’זירחון’ של חלבון ) molecular marker הידוע כסמן ( Tau בשם של אלצהיימר, דמנציה פרונטו-טמפורלית (המחלה שכיחה בעיקר בקרב גברים בעשור 20- השישי ובעשור השביעי לחייהם) ועוד כ סוגים של מחלות השיכחה". ידוע שבמוחם של חולי אלצהיימר, פרקינסון בהשוואה למוח DNA יש יותר נזקים ב- ALS ו- בריא, אבל לא היה ידוע מה קדם למה, הנזק או הופעת התסמינים הפתולוגיים. DNA ב- Cell המחקר החדש, שפורסם בכתב-העת , מצביע על קשר סיבתי, כלומר: Reports מזכירה נשכחות מחקרה של ד"ר דבורה טויבר, חברת סגל המחלקה למדעי החיים, מצא קשר בין נזקי לתסמינים נוירולוגיים של אלצהיימר DNA

בכוח המוח. פרופ’ אלון מונסונגו

מראים 2007 ממצאי סקר אמריקני שפורסם בשנת שניות מאובחן בארה"ב עוד חולה במחלת 72 כי כל מיליון חולי 5- אלצהיימר. כיום יש בארה"ב יותר מ מיליון, כתוצאה 15 הוא 2050 אלצהיימר, והצפי לשנת אחוזים מן 5 מן העלייה הקבועה בתוחלת החיים. רק החולים לוקים במחלה זו בגיל צעיר. “אחד מסימני- ההיכר הבולטים של המחלה הוא הצטברות ושקיעה של חלבונים באזורים במוח הקשורים בפעילות קוגניטיבית", מסביר פרופ’ אלון מונסונגו, מן המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, לשעבר מופקד הקתדרה לעתודה מדעית לחקר אלצהיימר ומחלות ניווניות של המוח על שם זהבה וחזי ורד. מחקריו של פרופ’ מונסונגו מציעים גישה חדשנית לאיבחון ולטיפול במחלות ניווניות של המוח, בהתאם למעורבות מערכת החיסון בתהליכי ריפוי של המוח. הם צפויים להעמיד לרשות מדע הרפואה אמצעים חדשים לאיבחון, טיפול ושיפור איכות החיים של חולי אלצהיימר. התסמינים של מחלת אלצהיימר נובעים בין היתר מירידה בפעילות האצטילכולין, שהוא מוליך עצבי מרכזי באזורים במוח המשמשים ללימוד ולזיכרון. מעכבי האנזים כולינאסטראז, הגורמים לעלייה בכמותו של המוליך העצבי אצטילכולין, משמשים כיום לטיפול בחולי אלצהיימר ומקילים על מיליוני חולים בעולם. ואולם כל התרופות הקיימות כיום מספקות הטבה סימפטומטית בלבד, ולזמן מוגבל. מה הן נורות האזהרה לפני הופעת תסמינים ראשונים של מחלת שיכחה? פרופ’ מונסונגו: "דמנציה היא חלק מתהליך ההזדקנות. להערכתנו, כאשר תהליך ההזדקנות מואץ, מואצת גם ההידרדרות הקוגניטיבית. מחקרנו מתמקד בהנחה שהזדקנות או תפקוד לקוי של מערכת החיסון (לדוגמה, עקב 'סטרס' כרוני, תזונה לקויה או העדר פעילות ספורטיבית) היא גורם משמעותי לירידת יכולתו של הגוף לתקן נזקים, בכללם נזקי המוח, ולהאצת הדעיכה הקוגניטיבית". מהו השלב הבא במחקרכם? "פיצוח הדיאלוג המתנהל בין המוח ומערכת החיסון יאפשר אבחון מוקדם של אלצהיימר והתערבות בתהליכים דלקתיים שיש להם השפעה קריטית על תהליך המחלה". המגפה 21- של המאה ה

מדעי המוח | 14

איך בדיוק עושים זאת? “בודקים ברמה המולקולרית איזה חלבונים מעורבים בזיהוי , ומה הן DNA ובתיקון ה- התוצאות כשהתיקון נכשל". זוהי ממש התערבות בנוסח מדע בדיוני, הלא כן? “נכון. אנחנו מחדירים גֶנים למוחו של אורגניזם ואז חוקרים את השפעתו של גֶן תקין לעומת גֶן פגום. צריך לגדל תאים אנושיים בתרבית, ואז אפשר לחקור ברמת DNA התא איך התיקון של נזקי מתבצע". באוניברסיטת בן-גוריון מצאה ד"ר טויבר בית מקצועי שמאפשר לה לפתח את כיווני המחקר המעניינים אותה. בסיוע הסטודנטים שעובדים במעבדתה היא מנסה לפתור את החידות המולקולריות על בסיס הרעיונות החדשים של תלמידיה. "תרומתם של הסטודנטים חשובה מאוד לקידום המחקר הנעשה במעבדה", היא אומרת. איך משלבים קריירה מדעית עם חיי משפחה? “בעלי, הדר שטיינברג, שהוא פרופסור לפיסיקה, מבין את האילוצים של הקריירה שלי, ואני מבינה את האילוצים שלו. שנינו מתחלקים בגידול שתי בנותינו. כשאני עומדת לסיים עבודת מחקר, בעלי נרתם לעבודות-הבית יותר מאשר בימים רגילים. כל אחד מאיתנו תומך בקריירה של רעהו, זוהי נוסחת ההצלחה שלנו". מה ייחשב בעינייך פריצת דרך בתחום מחקרך? השנים האחרונות לא 30- “ב הייתה שום פריצת דרך קלינית בתחום של טיפול במחלות השיכחה. נכון לעכשיו, כל התערבות קלינית שתביא להאטה או לבלימה של מות תאי עצב תתבטא בשיפור משמעותי באיכות חיי החולים ובני משפחותיהם".

צילום: מוניקה עינב

מחקר פורץ-דרך. ד"ר דבורה טויבר

שלא DNA הצטברות נזקי תוקנו היא הסיבה להצטברות של תסמינים נוירולוגיים המעידים על מחלות השיכחה לסוגיהן. עוד מצא המחקר שבמוחם של חולי אלצהיימר יש רמות נמוכות , מה שפוגם sirt 6 של האנזים . DNA ביכולתם לתקן נזקי  מגן sirt 6- “המחקר שלנו מראה ש על המוח ומונע את התנוונותו. אנחנו מאמינים שהתוצאות שלנו חשובות מאוד למניעה עתידית של מחלות נוירו-דגנרטיביות (ניוון עצבי) ולפיתוח טיפול בהן", אומרת ד"ר טויבר. 39 דבורה טויבר נולדה לפני שנים במקסיקו. היא דור שלישי ליוצאי ברית המועצות לשעבר, בולגריה וספרד. בילדותה הייתה חברה בתנועת הנוער הציוני במקסיקו סיטי ונטענה באנרגיות ציוניות. לישראל עלתה לבדה בגיל והתיישבה בירושלים. במכינה 19

הקדם-אקדמית המיועדת לעולים חדשים למדה עברית, ובסיום לימודיה התקבלה ללימודי תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית. גם את לימודי התואר השני והדוקטורט עשתה שם, בהנחייתה של פרופ’ חרמונה שורק, לימים דוקטורית לאות כבוד של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. נושא הדוקטורט שלה הוא מנגוני בקרה של גֶנים בתפקוד המוח. את הפוסט-דוקטורט עשתה באוניברסיטת הרווארד, הצטרפה למחלקה 2014 ובשנת למדעי החיים באוניברסיטת בן- גוריון. במעבדתה עוסקים החוקרים בהבנת המנגנונים המתקנים ובהשפעתם על DNA נזקי מחלות הקשורות להזדקנות. “ככל שמתבגרים צוברים יותר , ותיקונם הוא תנאי DNA נזקי לאריכות חיים", היא אומרת.

15 | אבג

4

1

5

צילם: אילן בר-דוד

2

3

מהו ספר-הילדים האהוב עליכם? חוקרים מן המחלקה לספרות עברית הציגו את בחירתם לפני משתתפי התוכנית "אקדמיה בספריה" זו ילדותם השנייה בצעירותנו, השפיעו על תפישותינו כבוגרים ואף על זהותנו. לפני הקהל הוצג מגוון רחב של יצירות: חלקן מוכרות היטב וחלקן חדשות, חלקן יצירות קאנוניות של מחבר גם במחקריה בנשים גיבורות. היא הציגה לפני הקהל עדויות מוקלטות של נשים, ניצולות

השואה ולוחמות פלמ"ח, והראתה שגם הן, בדומה לבילבי, לא נענו לתכתיבים המצופים מהן, פרצו גבולות והפכו לנשים גיבורות, בשר ודם. בהרצאה השנייה בסדרה עסק , מרצה 2 ד"ר רועי גרינוולד לספרות עברית ולספרות יידיש ומתרגם מיידיש, בסיפור קצר בשם “האולר" מאת שלום עליכם, שהוא אחת מיצירות-המופת של ספרות הילדים ביידיש. עלילתו מתארת סיפור-התבגרות אוניברסאלי: ילד משתוקק לאולר, גונב אותו מאורח שבא לבקר בבית המשפחה, מתייסר בייסורי אשמה ומחליט להיפטר מן הגניבה. ד"ר גרינוולד הציג קריאה פסיכואנליטית, ולפיה התשוקה לסכין היא גם תשוקתו של נער הנמצא בשלבי ההתבגרות המינית.

ת תפלאו, אבל פעם קראנו ספרים. “תולעת ספרים" היה שם-חיבה ולא זן טפילי שעושה שמות בדפים ובכריכות. חמישה מרצים מן המחלקה לספרות עברית, שהוזמנו להרצות לפני משתתפי התוכנית “אקדמיה בספריה", נזכרו בספרים שעיצבו את ילדותם. נושא הרצאותיהם היה “ספר- הילדים שעשה אותי", ובמהלכן הוצגו יצירות-ספרות שהשפיעו עליהם בנעוריהם והן נבחנו בעיניים בוגרות וביקורתיות. בהרצאות נידונו האופנים העמוקים והמורכבים שבהם ספרי הילדים והנוער משכו את לבנו

אחד וחלקן יצירות עממיות שמשנות נוסחים וגרסאות במעברים בין תרבויות. ההרצאה הראשונה בסדרה ניתנה על-ידי פרופ’ אילנה רוזן , חוקרת ספרות תיעודית של 1 יהודים וישראלים שחיו ופעלו במאה העשרים. ההרצאה נפתחה בהצגת גיבורת-ילדות מוכרת היטב: בילבי בת גרב. פרופ’ רוזן הראתה כיצד בילבי קיימה פמיניזם בפועל בהיותה דמות פרועה, פורצת גבולות ומסגרות, חזקה, פעילה, עצמאית וחכמה, שלא נענית לתכתיבים המצופים מילדה קטנה. המרצה סיפרה שהוקסמה מדמותה שובת-הלב של בילבי ולכן המשיכה, אם מדעת ואם שלא מדעת, לעסוק

מעורבות בקהילה | 16

במה חופשית מאת מירי אמבילו תמנו

והציע אתוס של גבורה וכוח. ההרצאה הרביעית ניתנה על- , חוקר 4 ידי ד"ר פיטר ש. לנרד ספרות ימי-הביניים. מחקריו עוסקים בדיאלוג בין תרבויות ודתות דרך יצירות-הספרות של הקהילות השונות. ד"ר לנרד הציג לפני הקהל את היצירה “רומן אלכסנדר" - חיבור מן העת העתיקה המתאר את חייו של אלכסנדר מוקדון: לידתו, נעוריו, עלילותיו הצבאיות, ומותו. הספר חובר בעת העתיקה בשפה היוונית, ונעשה עד מהרה ספר פופולרי ומשפיע ביותר - אחד הספרים הראשונים שילדים קראו מיד לאחר שלמדו לקרוא בתנ"ך, או בברית החדשה, או בקוראן. ד"ר לנרד הציג את המקורות המצריים והמקדוניים של היצירה, לצד גרסאות נוספות לאותו סיפור מתרבויות שונות ומתקופות שונות. דרך סיפורו המרתק של אלכסנדר מוקדון וכיבושיו הראה המרצה כיצד יצירה פושטת ולובשת צורה בהתאם לתרבות שבתוכה היא מסופרת. את ההרצאה האחרונה בסדרה, שהתקיימה במסגרת אירועי “חודש הקריאה" בספרייה הירצה , מיוזמי 5 פרופ’ יגאל שוורץ התוכנית “אקדמיה בספריה", מרצה לספרות חדשה וראש ‘מכון הֶקשרים לחקר התרבות והספרות היהודית והישראלית’, עורך וסופר. פרופ’ שוורץ השווה בהרצאתו שתי יצירות שונות בתכלית: הסיפור הקצר “פנים אחרות" מאת גדול הסופרים העברים ש"י עגנון, והמעשייה הידועה “החתול במגפיים". המרצה הראה כיצד שתי היצירות מציעות “גישות טיפוליות" שונות שיש ביניהן הבדל תהומי – גישת הפסיכואנליזה וגישת ספרות הילדים, והסביר כיצד כבר בגיל צעיר פסל גישה אחת ואימץ את האחרת.

בהרצאה נדונו גם תנאי החיים היהודיים במזרח אירופה בשלהי המאה התשע-עשרה. לאורך ההרצאה תירגם ד"ר גרינוולד קטעים מן המקור היידי לעברית ודן לעומק במשמעותם המילולית והתרבותית של ביטויים מוכרים מיידיש. הרצאתו הראתה כי מה שנקרא כסיפור פשוט לילדים הוא יצירה בעלת עומקים ורבדים נסתרים. השלישית בסדרת ההרצאות הייתה הרצאתו של ד"ר חיים , שמומחיותו היא ספרות 3 וייס חז"ל. ד"ר וייס הציג שני גיבורי- ילדות פרטיים שלו המעלים שני אתוסים מנוגדים: רבי עקיבא, והנער טובול כפי שהוא מתואר בספר “צוללים קדימה" מאת דבורה עומר. המרצה בחן את דמותו של רבי עקיבא, חכם שחי בארץ ישראל במאה השנייה לספירה, כפי שהוא מוצג בלקט אגדות חז"ל “כה עשו חכמינו" - ספר שיועד לחינוך הרך הדתי. באמצעות קריאה ביקורתית המשווה בין המקורות החז"ליים ובין העיבוד לילדים הראה ד"ר וייס כיצד אפשר ליצור סיפור מותאם לילדים ולעולמם מתוך עקיבא מתגלה בסיפור לילדים כאדם חלש מבחינה גופנית אבל גדול בתורה. ניגוד מוחלט לדמות זו הוא הנער טובול מן הספר “צוללים קדימה", שברח מביתו באלג’יר כדי לעלות לישראל. ד"ר וייס הראה כיצד הספר מכונן זהות ארץ-ישראלית חדשה, שבמהלכה הגיבור נדרש לוותר על מאפייניו המסורתיים ואפילו על שמו הפרטי והופך מעולה חדש שאינו מסתדר מבחינה חברתית לדמות ה"צבר", קיבוצניק ואיש- צבא. המרצה הראה כיצד הספר לקח חלק במדיניות כור-ההיתוך ,70- שרווחה בארץ בשנות ה חומרים שיועדו למבוגרים בתרבות שונה ורחוקה. רבי

מחרוזת יומית הבוקר התעוררתי עם תובנה מרעישה:  החיים הם מיכל ענקי שיוצקים לתוכו שברי רגעים מעצימים; לעיתים הם הופכים לקשיחים ולעיתים לגמישים בערבוביה של חמשת החושים:  מגע, ראייה, שמיעה, טעם וריח. הם מאגדים וצורבים את החוויה במוח. החוויות מכל שבריר שנייה בחיינו הן תמרורי הוראה ואזהרה, והידע נצרב עם החוויה. כי הן המעצבות את התנהגותכם. צרו מחרוזות ועינדו אותן כל יום על צווארכם לכבוד היום החדש שמגיע. תפילת המשרד אנא אלוקיי, עשה שבכל בוקר אז כבר היום אמצו חוויות טובות ומעצימות לחייכם, 

יהיו לי כמויות של צחוק לחלוק אותן עם אחרים. אנא אלוקיי, עשה שבכל בוקר אתעורר לאור הזריחה, והיא תלווה אותי כל היום, כל הזמן. ה אלוקיי, שאני עודני, תוד אם גם לפעמים השמש לא זורחת במלוא תפארתה והדרה.

מירי אמבילו תמנו, סיימה תואר ראשון במינהל ומדיניות

ציבורית, עובדת בלשכת הרקטור. ה"אני מאמין" שלה הוא: "בכל קושי טמונה הזדמנות גדולה". עובדים המעוניינים להשתתף במדור מוזמנים לשלוח את יצירותיהם למערכת 'אבג'. יצירה שתתפרסם תזכה את היוצר בפרס.

17 | אבג

הלוחם בבילהרציה עמית סויה-אלקלעי, דוקטורנט במחלקה למדעי החיים, עוזר

ד קאר, סנגל. נחתתי באפריקה. לא בפעם הראשונה, גם לא השנייה. זוהי הפעם השמינית שלי כאן בחמש השנים האחרונות. בשמונה ביקורים אלה השתתפתי במשימה השאפתנית ביותר שבה לקחתי חלק: להביא מזור להמוני בני-אדם ביבשת המופלאה הזאת שחולים בבילהרציה או חשופים לה. מהי בילהרציה? זוהי מחלה שמוחדרת לגוף האדם על-ידי תולעת טפילית שחיה במקורות-מים מתוקים כמו אגמים או נהרות - בעיקר באפריקה. היא גורמת כאבים, חולשה, זיהומים פנימיים, עיכוב התפתחותי לילדים, דם בהפרשות, והרשימה עוד ארוכה. אותה תולעת זקוקה לשני פונדקאים כדי להשלים את מחזור חייה - בן- אדם וחילזון. כן, שבלול של מים מתוקים. מה לי ולשבלולים? שבלול (או חילזון) של מים מתוקים הוא מזון שאוהבת אותו פרונית המים המתוקים (או סרטן הנהרות) – הנשק הסודי שלנו. פרונית המים המתוקים, שנחקרת במעבדתו של פרופ' אמיר שגיא במחלקה למדעי החיים, היא כאמור טורף יעיל במיוחד של אותם חלזונות שטניים. ואנחנו (פרופ' שגיא, אוניברסיטאות בארה"ב, ארגון סנגלי לא-ממשלתי, ואנוכי) בודקים אם שימוש בפרונית המים המתוקים יוכל להקטין את רמת הנגיעוּת במחלה על-ידי טריפת החלזונות הפונדקאים. הרעיון

פשוט - יותר סרטנים, פחות חלזונות - פחות בילהרציה. פשוט מאוד, ועם זאת מסובך. – סמוך על 1 שיעור האינטואיציה שלך (אבל הקשב למקומיים). נחתתי בדקאר. אני כבר מכיר את התרגיל: טסתי כמו מוצ'ילר, עם שני תיקי-גב, גדול וקטן, כדי שביציאה משדה-התעופה לא אזדקק למונית חמדנית, שכן כאן לוקחים מחירים מופקעים על מוניות, והמלון שלי נמצא רק כמה מאות מטרים משדה- התעופה. לכן צעדתי בגאון החוצה כשאני 'מנפנף' את כל מציעי השירותים. בפעם הקודמת עשיתי את אותו הטריק וצעדתי עם תיקיי ספוגי הזיעה קילומטרים רבים, עד שהבנתי שבחרתי בדרך הלא-נכונה. הפעם זה לא יקרה לי! עברתי רק כמה עשרות מטרים עד שבחור מקומי חביב התעניין לגבי תוכניותיי. עניתי לו שאני צועד למלון שלי, ואז הוא רמז לי שזה לא הכיוון וכדאי שאקח את הדרך השנייה. עשיתי כעצתו והגעתי לתחנתי הראשונה – בית-המלון בדקאר. מה בעצם אנחנו עושים פה? המקרה של אגן נהר סנגל - שבו אנחנו עובדים – הוא מקרה קיצוני של התפרצות הבילהרציה בשלושת העשורים האחרונים. בדומה למאות נהרות אחרים ביבשת, לאחר כמה שנים קשות של בצורת (בשנות ) הוחלט שצריך לבנות 80- ה סכר בשפך נהר סנגל כדי לספק מים מתוקים באופן קבוע לכל

למדינת סנגל להתמודד עם סרטנים | מגפת הבילהרציה ממעבדתו של פרופ' אמיר שגיא עוזרים לו לעזור לאפריקאים

מטפל בטפילים. עמית סויה-אלקלעי <

מדעי החיים | 18

בכמה כפרים באופן מבוקר, ולבדוק אם על-ידי כך יקטן שיעור התחלואה. בשביל לשחרר פרוניות צריך שיהיו לנו פרוניות. מסתבר שבכל סנגל יש דייג אחד בלבד שמסוגל לספק לנו פרוניות. במקרה הוא גר בדיוק מתחת לסכר המדובר. שמו באדצ'י, והוא יודע לתפוס פרוניות סנגליות – בדיוק מה שצריך כדי להקים עדר רבייה. לסנגל הגעתי לראשונה כדי לעזור לבנות מערכת 2012- ב גידול מלאכותית לשרץ הנכסף, מבלי לדעת או אפילו לנחש לאיזו הרפתקה מטורפת אני נכנס. היום, כמעט חמש שנים אחרי, הגענו לפריצות-דרך משמעותיות בתחום, עם ייצור של אלפי פרוניות סנגליות, אבל זה לא מספיק עבור הניסוי המתבצע ברגעים אלה ממש בכפרים. המשימה העיקרית שלי בעתיד הקרוב היא לוודא שפרונית המים האסייתית לא תתרבה יחד עם הפרונית הסנגלית המקומית. אם זה נכון, שכן אלה הם שני מינים נפרדים ורחוקים של פרונית, נוכל בעתיד לייצא לסנגל רבבות פרוניות (אל תתנו למונח פרונית להטעות – מדובר בסרטנים זכרים בלבד – טכנולוגיה שפותחה במעבדתנו) צעירות מישראל. אותם סרטנים צעירים יגודלו מספר שבועות בסנגל ולאחר מכן יישלחו למשימת חייהם: לטרוף חלזונות בכפרים אפריקניים ולהקטין את רמת הנגיעוּת בטפיל. בחודש מארס האחרון ביצעתי ניסויי הכלאה בין סרטנים זכרים ששלחנו מישראל לסנגל לבין סרטניות סנגליות. זהו זיווג המבשר על תחילתה של ידידות מופלאה.

הכפרים שבמעלה הנהר ולרשת תעלות המים המתוקים שתומכת בהם. כך זה עובד – כשמפלס הנהר נמוך קורה שהים מטפס במעלה הנהר וממליח אותו ואת השדות והאדמה החקלאית באגן נהר סנגל. הפתרון שהוצע ויושם היה 80- לקראת סוף שנות ה לבנות את הסכר הזה. וזה הצליח! על-ידי שליטה בכמות המים המוזרמים לים, הסכר מאפשר אספקת מים מתוקים באופן רציף לתושבי הכפרים והערים ששוכנות במעלה הנהר. הבעיה שלנו התחילה ממש בסיום הבנייה של הסכר - כמות החולים בבילהרציה נסקה בצורה מבהילה עלתה, ולשכונה הגיעו חלזונות חדשים הנושאים זנים חדשים של בילהרציה (יש כמה זנים של בילהרציה: בילהרציית הכליות, בילהרציית המעיים ועוד). המצב החמור דירבן את ממשלת סנגל לנסות משהו חדש, מהפכני, ירוק, אקולוגי, בר-קיימא. זה בדיוק מה שאנחנו עושים פה. אנחנו הולכים להחזיר את פרונית המים המתוקים בעשרות כפרים בתוך שנים ספורות. גם כמות החלזונות

האפריקנית חזרה הביתה - לנהר סנגל. אתם ודאי שואלים - מה להחזיר? לאן היא הלכה? ובכן: כשבנו את הסכר התפרצה כאמור הבילהרציה, מפני שכל המערכת האקולוגית של הנהר השתנתה. המטרה הייתה מים מתוקים, וזה הושג. אז מה השתבש? האשמה היא בחלזונות. הם כאמור נשאי המחלה, וכאשר הסכר נבנה, הים הפסיק להמליח את הנהר וזרימת המים בנהר ובתעלות הואטה, נוצר בית- גידול מושלם לחלזונות נשאי המחלה. יתר על כן, פרונית המתוקים שלנו (סרטן הנהרות האפריקאי) זקוקה לגישה רציפה בין המים המתוקים של הנהר והמים המליחים של שפך הנהר. כדי להתרבות פרוניות נקבות נודדות אל שפך הנהר ומשחררות שם את הפגיות שלהם (זחל של סרטן). הפגיות מתפתחות במשך שבועות במים מליחים ואחר-כך נודדות במעלה הזרם כדי להמשיך את חייהן במים מתוקים. וכשיש סכר – אין נדידה. וכשאין נדידה – אין פרוניות. וכשאין פרוניות – יש חלזונות ובילהרציה. אנחנו רוצים לשחרר פרוניות

19 | אבג

מצטיינת מלידה דבי ישראל-פינרו, אחת הזוכות ב'פרס מנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיאה', מקדישה את עד כדי | כל מרצה לעבודתה כממונה על המינהל במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים כך היא מסורה לעבודתה שאפילו המשיכה לבצע את משימותיה בחדר הלידה

ח ריצותה ומסירותה של דבי ישראל-פינרו לעבודתה באוניברסיטה שברו מזמן את כל השיאים. היא כנראה העובדת הראשונה שהמשיכה לבצע את משימותיה בעודה מאושפזת בחדר הלידה. זה קרה , והזיכרונות 2015 במאי 6- ב עדיין טריים במוחה: "בבוקר אותו יום עוד עבדתי. בחמש אחרי-הצהריים הגעתי לבית- החולים עם צירים חזקים, וב- כבר ילדתי. בסיום הלידה 17:39 הפעילה דבי את הטלפון החכם שהיה ברשותה ועברה על הדואר האלקטרוני שלה בעבודתה כראש המינהל במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים. "עניתי לפונים שאני אחרי לידה ושעליהם לפנות לממלאת מקומי. מובן ששיתפתי את כל הגורמים הרלוונטיים בשמחתי". היא נולדה בדימונה, וסיימה את בית-הספר התיכון ליהמן בעיר. באוניברסיטת בן-גוריון בנגב למדה חינוך ובי. איי. כללי, וקיבלה באוניברסיטה משרה חלקית. במשך הזמן גדל נפח עבודתה, ובמקביל סיימה תואר שני במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית. עבדתי 2001-1995 "בשנים במחלקה ללימודי המזרח התיכון. בתוך זמן קצר הרגשתי שהאוניברסיטה היא בשבילי כמו בעלי הלך עם האחיות ועם התינוקת והיה לי משעמם". כדי להפיג את השעמום

דבי ישראל-פינרו מקבלת את תעודת הפרס מידיו של דוד ברקת, מנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיאה

שתיבדל לחיים ארוכים. הושפעתי גם ממורשתו של דוד בן-גוריון ומרוח הלחימה של מנחם בגין". איך משלבים חיי משפחה עם קריירה? "זוהי משימה לא פשוטה 17 אבל אפשרית. אני ערה שעות ביממה, שבהן כמעט אין לי מנוחה. אבל בסופו של יום ההשקעה משתלמת". איזה טיפ את מוכנה לתת לעובדים צעירים? "השתלבו בעבודה שאתם אוהבים. אל תתפשרו על דברים שחשובים לכם, והשקיעו. חשוב להבין - אוניברסיטת בן-גוריון היא לא רק מקום עבודה, היא הבית השני של כולנו". מהי פילוסופיית החיים שלך?

בית שני", היא אומרת. מה בדיוק גרם לך הנאה בעבודה? "נהניתי לעבוד עם הסגל האקדמי, לתת שירות לסטודנטים, ולעבוד עם מקבילותיי. ושמחתי לראות כיצד סטודנטים הופכים לבוגרים". כיצד תרמה אוניברסיטת בן- גוריון להתקדמותך המקצועית? "באוניברסיטה רכשתי המון ידע, מינהלי ופיננסי, והבנתי איך מערכות עובדות. השתתפתי בסדנאות לשיפור השירות, כתיבת מיילים באנגלית, ועוד". הופתעת כשהודיעו לך על זכייתך ב'פרס מנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיאה'? במארס הייתי בטיול עם 7- "ב הבן שלי וילדי כיתתו, ואז קיבלתי טלפון מלשכת המנכ"ל. מצדו השני של הקו היה מר דוד ברקת, והוא הודיע לי שזכיתי בפרס. זו הייתה הפתעה נעימה מאוד". איזה דמויות השפיעו עלייך במשך השנים? "אבי היקר ז"ל ואימי היקרה

"חיה ותן לחיות". מהו סוד הצלחתך?

"השקעה, אהבת העבודה. הידיעה שתמיד יש מישהו שממתין לקבל ממני שירות רק מגבירה אצלי את המוטיבציה".

זרקור אישי | 20

מונה ליזה בנקודה שאצל רבים מאיתנו נגמר הדמיון, שם מתעורר דמיונה של ליזה שבתאי, גימלאית של משפחת הדמויות פרי יצירתה | ספריית ארן נמסרה לאחרונה ל"אימוץ" באוניברסיטת בן-גוריון

צילמה: אירנה אופצ'בסקי

ל יזה שבתאי, גימלאית של ספריית ארן, הפכה פסולת ליצירות אמנות והציגה אותן במוזיאון הפרטי שלה. לאחר פרישתה תרמה את כל יצירותיה לספרייה. ליזה נולדה בווילנה בירת ליטא, למדה ספרנות באוניברסיטה ועבדה בספרייה הלאומית שם. עלתה לישראל, וכעבור 1973- ב חצי שנה נקלטה באוניברסיטה 40- שלנו. מאז, במשך יותר מ שנה, היא עבדה בספרייה המרכזית על שם זלמן ארן. בשעות הפנאי אימצה ליזה אל חיקה את כל "נדכאי העולם", מבחינה אנושית וחומרית. בנקודה שאצל רובנו נגמר הדמיון, שם מתעורר דמיונה של ליזה. כפתורים וסיכות, גלעיני פירות וזרדים הפכו תחת ידיה לדמויות ססגוניות, כגון עכברונים מתרוצצים, שפנים מתנים אהבה וציפורים פעורות מקור, מוכנות לפצוח בשיר. בקבוקי-פלסטיק שמילאו את ייעודם והושלכו מבוישים לסל האשפה נאספו וקיבלו ייעוד חדש – להיות בן נוסף במשפחת הדמויות פרי יצירתה או להפוך לאגרטל דקורטיבי שלא מסגיר

חיוך עם משמעות. ליזה שבתאי

וגרבי-ניילון הפכו לבובות. במשך השנים פיתחה ליזה טכניקות חדשות, כמו למשל שימוש בדבק חם או תכשיטנות. היא ממציאה, לומדת ומתקדמת כשהיא מפעילה את דמיונה. עמיתיה בספרייה נצרו בזכרונם את הימים שבהם השתתפה בישיבות, ובעוד היא תורמת את דעתה לדיון עיצבו אצבעותיה יצירה חדשה מגלעין אבוקדו. אפילו את גופה הפכה ליזה למוזיאון אנושי. כל ציפורן יש לה ישות משלה, צווארה משובץ עדיים. החיוך ששפוך על פניה תמיד מעיד שהיא אוהבת את מעשי ידיה. במדור המיון והקטלוג, ביצירי כפיה הזעירים. זה היה ביתם, וכך יישאר. הם קיבלו קביעות באוניברסיטה לאחר שליזה תרמה את אוסף יצירותיה למקום העבודה שכה אהבה. עד שפרשה לגימלאות הקפידה ליזה לעטר את פינתה בספרייה,

את גלגולו הקודם. דיסקים שאבד עליהם הכלח שודרגו לדרגת עגילים אופנתיים או לרכיב בתמונה מודרנית. קנאותה לשימור הסביבה דירבנה אותה להתנדב ל"חבר נאמני הניקיון". מדי יום היא מסיירת בשכונות החלשות של באר שבע ומתעדת במצלמתה מוקדים של לכלוך וזוהמה. את ממצאיה היא מעבירה לגורמים המתאימים בעיריית באר שבע ועוקבת אחר הטיפול במפגעים. מאגר הרעיונות של ליזה נוצר באקראי, כשחיפשה על אדמת ליטא מטבעות כסף למכונת סודה, ובמקום כסף גילתה "זהב" – אוצר בלום של חומרים מן הטבע שרק חיכה למושיע שיחלץ אותו משממונו. בבית-הספר היו אלה נגדים של מכשירי רדיו וחוטי ברזל. פעולה פשוטה כאכילת דובדבן, יחד עם שיוף מקרי של ציפורניה, יצרו פרצוף מצחיק ומיניאטורי. צדפים ואבנים הפכו לחיות, צמר-גפן

21 | אבג

לא על

החצ'אפורי לבדו

עובדי הסגל המינהלי והטכני חזרו מלאי התפעלות מן הגיבושון בטביליסי שאירגנה מועצת העובדים בשיתוף עם הנהלת האוניברסיטה

ל א בכל יום, לא בכל שנה ולא בכל ארבעה עשורים זה קורה: לראשונה בתולדות האוניברסיטה יצאו עובדי הסגל המינהלי והטכני לגיבוש בחו"ל. הרעיון נולד לפני יותר משנה, כשיו"ר ועד עובדי הסגל המינהלי והטכני, אבנר מזרחי, החליט בתיאום עם הנהלת האוניברסיטה שבשלו התנאים לאפשר לעובדים "להתגבש מעבר לים". היעד שנבחר – טביליסי, בירת גיאורגיה. החששות מפני מיעוט משתתפים במסע הופגו תוך \ עובדים ובני 1000- זמן קצר. כ ות זוגם יצאו בשישה מחזורים לגיבושון חוצה-הגבולות. המבצע היה מורכב, ונדרשה הכנה מדוקדקת. שישה מטוסים ועשרות אוטובוסים, בישראל ובגיאורגיה, הועמדו לרשות המשתתפים. צוות העובדים בבית-המלון בטביליסי יצא מגדרו כדי להנעים לאורחים

מותכת וביצה "עין".

מאוניברסיטת בן-גוריון את זמנם. קצרה היריעה מלתאר את האתרים ומוקדי הבילוי ש"נחרשו" במהלך הסיורים בטביליסי ומחוצה לה. כל מי שחיפש "לחם ושעשועים" בא על סיפוקו. ציון-לשבח קיבל הח'צאפורי אצ'רולי, אותו לחם גיאורגי ענקי שכלואות בו גבינה

עמוסי התפעלות חזרו העובדים מן המסע, מלאי

שבחים על הארגון המופתי. על שביעות-רצונם מעידים עשרות מכתבי-התודה ששלחו למועצת העובדים ולעומד בראשה, אבנר מזרחי.

יומן אירועים | 22