עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
עכשיו
תורכם מה עושים כשעוקפים אתכם בתור לקופת-חולים? אחת מהצעות הייעול של ד"ר דורית טרייסטר, חברת סגל המחלקה לניהול, היא ניטרול לחצים של אנשים הממתינים לתורם במוסדות רפואיים. "השלב הראשון בפתרון הבעיה הוא לשים את עצמך בנעליו של האחר", היא אומרת
ד"ר דורית אפרת טרייסטר, חברת סגל המחלקה לניהול, מאמינה שאלימות אפשר להפחית ואף למנוע. אין זה פלא שמחקריה עוסקים בפיתוח אמצעים ניהוליים להורדת אלימות. דורית חוקרת קונפליקטים בין קבוצות אוכלוסייה, כגון בין לקוחות ועובדי שירות לקוחות, או בין תרבויות. כיום היא עוקבת אחר התנהגות אלימה של מטופלים כלפי צוותים רפואיים בבתי-החולים ומחפשת דרכים למזער את הבעיה. "אי אפשר ולא רצוי לסנן אוכלוסייה, וקשה להוסיף צוות או משאבים - אז צריך לשנות משהו בארגון כדי להוריד את רמת האלימות", היא אומרת. כאמור, אחת מהצעות הייעול שלה עוסקת בניטרול לחצים של אנשים הממתינים לתורם במוסדות רפואיים ואינם מוכנים להשלים עם העובדה שעוקפים אותם. "השלב הראשון בפתרון הבעיה הוא לשים את עצמך בנעליו של האחר. למה הממתין אלים? יש לכך הרבה סיבות. הרבה פעמים הוא פשוט מרגיש שהוא פראייר. לכן הסבר ההיגיון שמאחורי ניהול התור יכול לעזור". ביוזמתה של ד"ר טרייסטר הוצבו לאחרונה בחדרי-ההמתנה בבתי-חולים שלטים שהסבירו את אופן ניהול התור: "המקרה החמור ביותר נכנס ראשון, לא מי שהגיע ראשון. אתה לא רוצה להיות המקרה החמור ביותר, נכון?"; או שהסבירו את הסיבה להמתנה: "גידול תרבית של בדיקת דם נמשך כשעתיים". כך האדם מבין שהוא לא ממתין סתם, ושאף אחד לא עוקף אותו, והוא נרגע. מחקריה מוכיחים שאין קבוצת תרבות תוקפנית יותר מאחרת - כל קבוצה נפגעת ממקרים שונים ומגיבה מתוך עלבון. "אם כל אחד ישים את עצמו בנעליו של האחר, יבין ממה הוא נפגע ויימנע מן הסיטואציה שיצרה עלבון, האלימות תרד פלאים", היא אומרת, וגם מוכיחה זאת מחקרית. את מסקנותיה היא חולקת עם הנהלות בתי-החולים. "כבר היום תוצאות המחקר מראות ירידה באלימות בבתי-החולים שאיתם עבדנו". דורית למדה באוניברסיטת חיפה לתואר ראשון בפסיכולוגיה וסיימה בהצטיינות. בטכניון היא עשתה תואר שני ותואר שלישי בפסיכולוגיה ארגונית, בהנחיית פרופ' ענת רפאלי. את הפוסט-דוקטורט עשתה בבית-הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בריטיש קולומביה שבקנדה, וממנה הגיעה אלינו. בהזדמנות זו היא מבקשת להודות לד"ר חן שפירא, ד"ר ארי אייזנמן והדר מוריה - שותפיה למחקר. מדוע בחרתי באוניברסיטת בן-גוריון? "זוהי אוניברסיטה מצוינת ושוררת בה האווירה הטובה בארץ. יש כאן קמפוס תוסס וקיימת כאן תחושה שביחד נצליח – ולא אחד על חשבונו של אחר. זה נכון בקרב הסטודנטים ובקרב הסגל. מלבד זאת אני אוהבת את המדבר ואת הפריפריה". זה הסוד שלי "הקריירה והמשפחה הן באותה מידה באחריותי ובאחריות בעלי, ד"ר ערן טרייסטר. אגב, גם הוא מרצה כאן באוניברסיטה. יש לנו שני ילדים קטנים, בן ארבע ובן שנתיים. שנינו מתמודדים עם האתגר של שילוב משפחה וקריירה, והוא לא פשוט. כל אחד משתדל לשים את עצמו בנעליו של האחר, עוזר כשצריך, וביחד יותר קל".
קבלו טיפ "לא לבזבז זמן ואנרגיה על הדאגה מה יקרה אם. להשקיע כמה שאפשר, אבל גם לא לזנוח את החיים הפרטיים. איזון הוא המפתח. אם משהו מסתדר באופן שונה מזה שלו ציפינו, הסתכלו תמיד על חצי הכוס המלאה. הדאגה לא עוזרת, רק מפריעה"
אני ואת נשנה את העולם - מוסף מיוחד | 10
Made with FlippingBook flipbook maker