עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אז מיהו המין החזק? במעבדה של ד"ר טל שי, חברת סגל המחלקה למדעי החיים, חוקרים מדוע גברים חולים יותר. "אולי בעתיד נוכל לתת לגברים חולי שפעת כדור שיאפשר להם לחלות 'כמו נשים' ולהמשיך לתפקד", היא אומרת

לשירות הרפואה המגדרית, כדי להבין טוב יותר את ההבדלים בין מערכת החיסון בנקבות ובזכרים. לשם כך קיבלה, יחד עם פרופ' כריסטוף בנואה מאוניברסיטת הרווארד, מענק-מחקר מיוחד מטעם משפחת קלרמן, המיועד לשיתוף פעולה בין מכון ברואד וישראל. מענק זה איפשר ריצוף רנ"א מתאי מערכת החיסון מעכברות ומעכברים. הניסויים בוצעו במעבדתו של פרופ' בנואה בהרווארד, וניתוח המידע מתבצע באוניברסיטת בן-גוריון, בהובלת תלמידת המחקר שני גלעוז. שני מזהה גנים שרמת הביטוי שלהם שונה בין זכרים ונקבות, בכל תאי מערכת החיסון או בסוגים מסוימים של תאים, ומנסה להבין איך הגנים הללו תורמים להבדלים בתגובה החיסונית של גברים ושל נשים. טל מסבירה: "אם נבין את המנגנון, אולי בעתיד נוכל לתת לגברים חולי שפעת כדור שיאפשר להם לחלות 'כמו נשים' ולהמשיך לתפקד, נוכל גם לפתח טיפול מותאם לנשים שיקטין את הופעתן של מחלות אוטואימוניות, וגם אם לא ימנע אותן כליל לפחות יוכל להשוות "אחרי שלמדתי תואר ראשון בביולוגיה ובמחשבים התחלתי לעבוד בחברת היי-טק, ומהר מאוד גיליתי שמשכורת גבוהה לא מפצה על עבודה משעממת. כשהחלטתי לחזור לאוניברסיטה כדי ללמוד לתואר שני והתלבטתי באיזה תחום לבחור, נוכחתי שבביואינפורמטיקה אני יכולה לעסוק בשני התחומים שלמדתי. לחקר מערכת החיסון הגעתי די במקרה, אבל גיליתי שזוהי מערכת מדהימה שיודעת לזהות כל דבר ולהחליט אם הוא טוב לנו או לא, ולפעול בהתאם כמעט בלי טעויות". כיצד את משלבת קריירה אקדמית עם חיי משפחה? "המשפחה היא במקום הראשון. לי ולבן-זוגי יש מערכת יחסים שיוויונית – מחלקים שווה בשווה ימי איסוף מן הגן, ימי חופשה בגן וימי מחלת ילדים. למזלי הסבתות עוזרות מאוד, למרות שהן גרות רחוק, ומקום העבודה של בן-זוגי ('לוצאטו את לוצאטו', בעומר) הוא משפחתי מאוד. גם העובדה ששני ילדינו נמצאים בשנתיים האחרונות בגן ויצ"ו של האוניברסיטה, שנמצא חמש דקות הליכה מן המעבדה שלי, מקילה מאוד". את שכיחותן לזו שאצל גברים". מה דחף אותך לתחום?

יש הרבה בדיחות על כך שגברים הופכים לתינוקות מגודלים כשהם חולים, ובטוחים שהם עומדים למות משפעת. כמו לרוב הבדיחות, גם לבדיחות הללו יש בסיס עובדתי. גברים אכן חולים יותר במחלות הנגרמות מחיידקים ווירוסים, ומתים בגיל מוקדם יותר. לעומתם, נשים מחלימות מהר וטוב יותר ממחלות זיהומיות, פצעים וטראומות פיזיות. אבל יש לזה מחיר - נשים חולות יותר ברוב הסוגים של מחלות אוטו-אימוניות, שבהן הגוף תוקף את עצמו. לדוגמה, תשעים אחוז מחולי הלופוס (זאבת) הן נשים. יתרה מזאת, בשנים האחרונות מתברר גם שאותה מחלה יכולה להיראות אחרת אצל גברים ואצל נשים, ושנשים וגברים מגיבים אחרת לתרופות שונות. כדי למזער את הרעש הניסיוני, רוב הניסויים בבעלי-חיים נערכים על חיות מזוויג (סיווגו של אורגניזם כנקבי או זכרי) אחד בלבד, והרבה ניסויים קליניים נעשו רק על גברים. משום כך ההתייחסות להבדלים בין נשים וגברים בספרות המדעית לוקה עדיין בחסר. כדי להילחם בתופעה זו התפתח תחום הרפואה המגדרית, ובשנים האחרונות החלה הסוכנות הלאומית לבריאות בארה"ב לדרוש מחוקרים לכלול בניסויים נקבות וזכרים, או להסביר מדוע אין הם עושים זאת. כשד"ר טל שי נסעה להשתלמות פוסט-דוקטורט במכון ברואד שבקיימברידג', מסצ'וסטס, אחד ממרכזי חקר הגנום הגדולים ולהרווארד, היא הצטרפה לקונסורציום MIT בעולם, שמשותף ל- שמטרתו למפות ולאפיין את ImmGen של קבוצות מחקר בשם כל תאי מערכת החיסון בעכבר. ואולם כל החיות שנבדקו היו ממין זכר, והמידע הרב שאסף הקונסורציום לא התייחס כלל לנקבות. עם חזרתה לישראל הצטרפה טל למחלקה למדעי החיים, והקימה מעבדה לאימונואינפורמטיקה – חקר מערכת החיסון באמצעות מחשב. העיסוק בתחום זה דורש ידע בביולוגיה ויכולת תכנות, ואם אפשר גם רקע בסטטיסטיקה ומתמטיקה. יש היום מעט אנשים עם סט הכלים הזה, ולמזלה טל מצאה שותפה כזאת, ד"ר הדס נר-גאון, שהצטרפה למחקר כמנהלת המעבדה. כדי לאתר סטודנטים מתאימים קיבלה טל מינוי גם במחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, והשתתפה בהקמת תוכנית לימודים לביולוגיה חישובית. היא רצתה לרתום את האימונואינפורמטיקה

"יש לשאוף לפשט דברים ככל האפשר, אבל לא מעבר לכך" (מיוחס לאלברט איינשטיין)

9 | אבג