עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
בחירה מצוינת הדור הבא של חוקרי אב"ג
"היינו חמישה בקבוצה, כל אחד ממדינה אחרת ואוניברסיטה אחרת", מספרת שור. באתגר השתתפו חמש קבוצות, כל קבוצה מנתה חמישה או שישה סטודנטים לתואר שני וחוקרים צעירים. קבוצתה של שור כללה ארבעה חברי צוות נוספים מארבע אוניברסיטאות - אוקספורד, האלאם שפילד, שטרסבורג ואבריסטווית'. השנה כללה התחרות משימות מעולם הרובוטיקה החקלאית, והקבוצות נדרשו למצוא פתרונות יצירתיים וליישמם במסגרת התחרות. הפתרונות שהוצעו נבחנו בשטח חקלאי על-ידי צוות שופטים מומחים בתחום. מה היה סדר-היום שלכם? "כל בוקר נפגשנו באוניברסיטת האלאם שפילד ומשם נסענו לשטח מרעה על פסגת הר מחוץ לעיר. עבדנו במבנה שסודר ככיתת-לימוד במרכז השטח החקלאי. עמדו לרשותנו כמה מחשבים וחיבור חלש ולא אמין לאינטרנט ששימש רק לתקשורת עם הכלים הרובוטיים. עבדנו תשע שעות ובערב חזרנו ל'בסיס האם'. התחרות נערכה יומיים". במסגרת התחרות פיתחה הקבוצה שיטה לחיבור סדרת צילומי-אוויר שהתקבלו מרחפן לכדי תמונה אחת. בעזרת כלים לעיבוד תמונות נמצאה בשטח החקלאי נקודת עניין ספציפית, ואליה כיוונה הקבוצה את הכלים הרובוטיים שעמדו לרשותה. כדי להניע את הכלים האלה (רחפן ורכב קרקעי) פיתחה הקבוצה תוכנות ועל GPS לניווט אוטונומי המתבססות על מצלמות שהורכבו על הרובוטים. בהגיע הרכב הקרקעי לנקודת העניין הייתה הקבוצה צריכה לקטוף פירות בעזרת הזרוע הרובוטית שהורכבה על הרכב. "כל אחד מאיתנו תרם בתחומים שבהם הוא טוב. ניווט בעזרת מצלמות והפעלת זרוע רובוטית היו החלק החזק שלי בקבוצה, ולכן נבחרתי להוביל את המשימה הזאת". קבוצתה של שור זכתה במקום השני בתחרות לאחר שהציגה פתרונות יצירתיים ויישמה אותם בצורה מוצלחת.
ד"ר מיכאל גלעד, חבר סגל המחלקה לפסיכולוגיה. סיים את הדוקטורט באוניברסיטת תל-אביב ואת הפוסט-דוקטורט באוניברסיטות קולומביה וניו יורק. מחקרו משלב פסיכולוגיה חברתית וחקר המוח ועוסק בקוגניציה החברתית-תרבותית של בני-אדם. מרצה בקורסים "אינטרסובייקטיביות: כיצד אנחנו מבינים מה אחרים חושבים ומרגישים", "פסיכוביולוגיה חברתית", "קונפליקט בין קבוצות:
פרספקטיבה אבולוציונית". ה"אני מאמין" שלו: "לפסיכולוגיה יש תפקיד חשוב בקידום החברה האנושית. ככל שנבין טוב יותר את המערכות שמפעילות אותנו ניטיב להתמודד עם הצדדים השליליים יותר של הטבע האנושי".
ד"ר דנה ודר-וייס, חברת סגל המחלקה לחינוך. בוגרת האוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלה, שנכתבה במחלקה להוראת המדעים במכון וייצמן, התמקדה בגורמים הסביבתיים הקשורים למוטיבציה של תלמידים ללמוד מדעים. תחומי התמחותה: היבטים רגשיים- חברתיים של למידה של תלמידים ומורים בסביבות
פורמליות ובלתי-פורמליות. היא חברה פעילה במעבדה לחקר הפדגוגיה, שבשנים האחרונות נעשים בה מחקרי התערבות בנושא למידה ומנהיגות של מורות; מלמדת את הקורסים "גישות חלופיות ללמידה: אידיאולוגיות ויישומים" ו"מעבר לבית-הספר: למידה בסביבות בלתי-פורמליות". ה"אני מאמין" שלה: "צריך לחבר בין תיאוריה לפרקטיקה ופרקטיקה לתיאוריה".
ד"ר עופר אדלשטיין, גרונטולוג, חבר סגל המחלקה לעבודה סוציאלית. עבודת הדוקטורט שלו, באוניברסיטת חיפה, עסקה בבחינת מודל אינטגרטיבי לניבוי איכות חיים של גברים ונשים הסובלים מבריחת סידן. לפני שהצטרף לאוניברסיטת בן-גוריון סיים פוסט-דוקטורט באוניברסיטת פיטסבורג. נושאי מחקריו הם בניית
תוכנית לאומית למניעת נפילות של זקנים, חקר שירותי רפואה ואפיון דפוסי מתן תרופות פסיכו-תרפויטיות לזקנים והקשרם לנפילות באזורים כפריים במדינת פנסילבניה. מלמד את הקורסים "אבחון וטיפול בחולה ובמשפחתו", "אבחון וטיפול בזקן ובמשפחתו", "סוגיות נבחרות בזקנה וגרונטולוגיה", ושיטות מחקר לתואר ראשון ותואר שני. ה"אני מאמין" שלו: "אל תדבר על איך עושים את זה, פשוט עשה את זה".
7 | אבג
Made with FlippingBook Digital Publishing Software