עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

פתרונות יצירתיים בתחום הרובוטיקה החקלאית, פרי פיתוחם של הדוקטורנטית נעה שור (בצילום משמאל) וקבוצתה, הוצגו בשבוע הרובוטיקה שהתקיים לאחרונה באנגליה יודע רובוט פיקח פוגעים ביעילות של בקרת מחלות, ולכן בדרך-כלל הגידולים מטופלים על-ידי ריסוסים חוזרים ונשנים של חומרי-הדברה במינונים גבוהים, גם כאשר הסימפטומים של המחלה הם מתחת לסף המחייב ריסוס. "מערכת ניטור רובוטית יכולה לפתור

הצילומים באדיבות אוניברסיטת שפילד

נעה שור היא דוקטורנטית במחלקה להנדסת תעשיה וניהול. במחקר משותף עם המכון להנדסה חקלאית במכון וולקני היא מפתחת מערכת רובוטית לניטור מחלות בחממות פלפל. "פלפל גדל בעיקר בחממות, שם התנאים מבוקרים ולכן התפוקה מרבית, אבל אותם תנאים גם נוחים להתפשטות פטריות ומחלות ויראליות", מסבירה שור. "לפיכך ניטור וזיהוי מחלות בשלב מוקדם הם הכרחיים להשגת מלוא פוטנציאל היבול ומניעת הפסדים". כיום נעשה ניטור מחלות בצורה ידנית 80-70 על-ידי פקחים. פקח מקצועי מכסה קילומטרים. 20- דונם ביום כשהוא הולך כ הוא בודק נוכחות מחלות בכל דונם ומבצע ביקורת אחת לעשרה ימים. מגבלות אלה, רזולוציית דגימה נמוכה ושטח כיסוי מוגבל

החליטה שור להגיש את מועמדותה כמשתתפת באתגר רובוטי שהתקיים בעיר שפילד באנגליה. האתגר נערך במסגרת שבוע הרובוטיקה באנגליה ובצמוד לכנס - כנס בינלאומי בתחום TAROS -16 Towards מערכות אוטונומיות ויישומיהן ( .) Autonomous Robotics Systems "כיוון שהאתגר הרובוטי עסק במשימות אמיתיות מעולם הרובוטיקה החקלאית, שבהן אני עוסקת יום-יום, החלטנו שאגיש את מועמדותי", אומרת שור. והיא התקבלה.

את המגבלות של השיטות הקיימות ובכך לתרום להגדלת היבול ולהפחתה משמעותית בכמות חומרי-ההדברה", אומרת החוקרת הצעירה. "פיתוח מערכת כזאת הוא אתגר מפני שהוא דורש שילוב של חישה מתקדמת עם תכנון ובקרת תנועה". בהמלצת פרופ' יעל אידן ושני מנחיה, ד"ר סיגל ברמן ופרופ' אביטל בכר ממכון וולקני, ובתמיכת קרן הלמסלי דרך יוזמת והמחלקה להנדסת תעשיה וניהול, ABC

רובוטיקה | 6