שוטי | מומי אביטל

עוד לא הספקנו ליהנות מהמפלים והילדים דוחקים בנו להזדרז ולחזור מוקדם לעיירה. מנקודת מבטם של הילדים, צאצאים גאים לעם הספר, העיירה סאבוסאבו תיזכר לנצח בשל הספרייה העירונית. בתזמון קוסמי הגענו לפיג'י בדיוק בשבוע שבו הספרייה חוגגת בפעילויות אחרי צהריים, ושלושת המוסקיטרים לא וויתרו על אף מפגש והכניסו קצת צבע (חום בהיר) לחגיגות. מילא על היבשה, אבל המגיפה הקרטוגרפית התפשטה ממפות הכבישים ,21- למפות הניווט הימיות. אחרי הטקס עם שורשי הקאווה באמצע המאה ה כבר לא היינו מופתעים שמפות הניווט שלנו מעודכנות לתקופתו של קפטן בליי. עד לא מזמן, הדרך היחידה לנווט כאן, הייתה לשים יד על רשימת נקודות-ציון שעברה מיד ליד (עם טעויות העתקה מצטברות), ולאחרונה נוספו גם תצלומי הלוויין של גוגל שמהם אפשר, ביום בלי עננים, לראות את הריפים שמתחבאים במים. לא לקחנו צ'אנסים ומצאנו גם את רשימת הנ.צ. המבוקשת וגם כיסוי מלא בתצלומי אוויר של פיג'י.

מסאבוסאבו התחלנו להפליג חזרה, נגד הרוח, לקצה המזרחי של ואטו-לבו, האי הצפוני. בהתחלה מצאנו מפלט במעגן מוגן שהכניסה אליו היא דרך מעבר שמזגזג למשך כקילומטר בתוך שונית האלמוגים. בחוף גרה חמולה נחמדה (משפחת פיקרטין). שהבריז מבית 12 באחד הימים לקחנו טרמפ עם הדינגי את ארנסט בן ה הספר ויצא לדוג. בתמורה הוא לקח אותנו למעיינות חמים שנחבאים במעמקי הסבך. ) שביחד עם האי השכן תוחם את מצרי Viani( לבסוף הגענו למפרץ ויאני ) ששמן משנרקל rainbow reef(, סוסומו, משכנם של שוניות קשת-צבעים לפניהן כאחד מאתרי הצלילה הטובים בעולם. האוקיינוס נדחס לתוך המצר ומרעיף פלנקטון מזין לאלמוגים. יש שתי דרכים לצלול ולשנרקל כאן - האחת עם מועדוני הצלילה שגוזרים קופון של מאות דולרים ליום צלילות והשנייה עם ג'ק פישר. הלכנו על ג'ק.