שוטי | מומי אביטל
) בשר Copra( בעבר הוציאו תושבי האיים את לחמם מהאדמה ביצוא קופרה קוקוס מיובש לתעשיית התמרוקים, ואחר כך פנו אל הים וחלקם התעשרו מ"הזהב השחור" - גידולי פנינים שחורות מתורבתות שהמינרלים בלגונות עו מ שות להן טוב. עד שמרוב חמדנות הציפו את השוק בפנינים ומחירן ירד פלאים. ועכשיו חלק מהאטולים מתפרנסים מתיירות, כי אין כמו חופשה רומנטית לחוף לגונה טרופית באוקיינוס השקט. ככה לפחות מספרים העלונים שקראנו, ויש שחושבים שזה עוד חור נידח. את איי המרקיזה עזבנו עם עקצוץ קל בעורף, עקצוץ שנולד משתי סיבות: הראשונה טמונה בשם שנתנו הספנים לקבוצת האיים הזאת "הארכיפלג המסוכן". השנייה קשורה למזג האוויר. באשר לסיבה הראשונה, עד לא מזמן כשיורדי הים היו גברים עם זקן, מקטרת וקעקוע שמצאו את דרכם בכוכבים, לא היה כל כך פשוט לנווט את הספינה בסבך הלגונות והשוניות. וגם כיום כשחנונים כמונו מוצאים דרכם בלוויני הניווט, רבים סיפורי האימה על המעברים הצרים לתוך הלגונה, שגם אם מיקומם ידוע, זרמי הגאות שבהם חזקים ויכולים לגעוש מאוד. ובאשר למזג האויר: הותיקים בשייטי הפאסיפי שפגשנו לאורך הדרך הזהירו אותנו ממזג אויר לא טרופי בעליל שמתגלה לאחר איי מרקיז - אפיקים ) שצועדים בסך ממערב למזרח ומתנהגים כמו חזיתות Through( ברומטרים ים תיכוניות, משנים את כיווני הרוח סביב השעון ומביאים איתם רוחות עזות ) אחיו הקטן והתזזיתי SPCZ( וגשם. ויש גם את אזור ההתכנסות הדרום פסיפי של אזור ההתכנסות הטרופי שמתאפיין בחוסר יציבות רוחני. תחילתו של ה בצפון אוסטרליה וסופו בטואמוטוס. הוא נודד בחוסר מנוחה צפונה SPCZ ודרומה בתדירות יומית, ואוהב סירתו ירחק.
Made with FlippingBook flipbook maker