שוטי | מומי אביטל
הציניקנים אומרים, ובצדק, ששייט (קרוזינג) הוא בסך הכל "תיקון היאכטה במקומות אקזוטיים". ושלושת השבועות במרקיז היו אקזוטיים ועמוסים בתיקוני תקלות וטיפולי טיפולים כיאה לסירה שנתנה עבודה. הנה רשימה חלקית: תיקון מד רוח (שבר בחיבור ראש תורן), החלפת משאבת מי ים, פתיחת סתימת אבנית בצינור הניקוז באסלה, טיפול וינצ'ים, ניקוי התחתית של הסירה, תיקון חיבורי המפרש לתורן (אחד נתלש ממקומו), מקלחת לדרור. ) הגענו באיחור קל של מאה וחצי. Nuku-Hiva( לנוקוהיבה ציידות לוויתנים ופריגטות מלחמה נהגו לעצור במפרץ המוגן והיפה שפתחו בתחילה צר ואח"כ מתרחב ומתעגל לפרסה, וצוקים ירוקי-עד מקיפים אותו סביב כמו באמפיתאטרון ענקי. אותם נוסעים סיפרו סיפורים דמיוניים על ממלכות זעירות, פראים מקועקעים ונימפות ים שאמנם לא הכירו את חווה אבל את מלבושה כן (אם כי עלה התאנה הוחלף בבד עשוי סיבי עץ הנקרא טאפא ובשרשת פרחים טרופיים). היום נותרו הנופים הקסומים, אך הפראים התבייתו (אבל על הקעקועים לא וויתרו) ובתולות הים הפכו חסודות.
באחד הימים עצרנו במפרץ ששכנה בו עד לא מזמן ממלכה של אוכלי אדם חמודים. עמק שופע בפירות טרופים, קרמבולות ופומלות, בננות ולימונים, עצי קוקוס ופרי עץ הלחם המוזר. בין עצי הפרי לשרכים עדיין קבורים שרידי מזבחות, פטרוגליפים ואלילי אבן. על העמק סוגרים קירות של מאות מטרים ובקצהו נופל אחד המפלים הגבוהים בעולם. בחזרה מהביקור במפל עצרנו לסעוד אצל זוג פולינזי צעיר שגר בעמק, מעבד את עצי הפרי ומבשל לעוברי אורח כמונו ארוחות מסורתיות (ואולי גם מבשל מדי פעם עוברי אורח כמונו כארוחות מסורתיות). קל לשכוח את מניין הימים ולשקוע בפינוקים שמציעה המרקיזה, אבל עוד חודש מגיע לשיאו פסטיבל ההיווה בטהיטי, וביננו לשם שוכנת קבוצת איים יוצאת דופן במיוחד שאנחנו לא רוצים לפספס. אז זה הזמן לפתוח את שק המפרש ולנדוד שוב.
Made with FlippingBook flipbook maker