שוטי | מומי אביטל
אז מה בין החצייה של האוקיינוס האטלנטי לבין זאת של האוקיינוס השקט? אומנם המרחק כמעט זהה והמים מלוחים בשניהם, וגם משטר הגלים והרוחות די דומה, אבל יש לקטע הזה בין גלפגוס לאיי מרקיז איזה תבלין נוסף של הרפתקה והתרגשות. בחציית האוקיינוס האטלנטי יצאנו מעיר אירופאית עם מרינה מדוגמת (משופעת בבעלי מקצוע וחלפים) והגענו גם למרינה שכזאת בסוף. מסביבנו חצו באותו זמן עוד מאות רבות של סירות באירועי שייט מסודרים. עכשיו הרמנו עוגן ממעגן באי נידח אחד, והטלנו אותו אחרי עשרים יום במפרץ במספר) סירות 12 באי נידח אחר. הכרנו את כל הסירות שהפליגו מסביבנו (כ שיצאו מהגלפגוס בימים שונים. ובכלל האטלנטי באמת נחצה בדילוג אחד (שהרי הקריביים באותו קו אורך של יבשות אמריקה הצפונית והדרומית), אבל מאיי מרקיז ועד ליבשת הקרובה יש עוד יותר מארבעת אלפים מיילים ימיים. ) לרגע הנכסף הזה, אחרי מסע ארוך Landfall( באנגלית יש מלה מיוחדת בים, כשכבר מתקרבים והעיניים במקום לבהות סורקות בקפידה את קו האופק עד שמישהו צועק "יבשה באופק". כבר סיפרו לנו שהרגע הזה בהגעה לאיי מרקיז מתוק במיוחד. ואכן כך קרה. ולא רק בגלל השייט הארוך וההזדמנות לשנת לילה רצופה, או בגלל ההגעה לחוף מבטחים בקטע ים נידח במיוחד, אלא גם בזכות המראה המרהיב של צוקי גרניט שמזדקרים משום מקום לתוך העננים ממש כמו טירה מצוירת בסרטי דיסני.
Made with FlippingBook flipbook maker