שוטי | מומי אביטל

29/04/2016

גלפגוס רוחות הסחר הצפון מזרחיות שנושבות בחצי כדור הארץ הצפוני מתנגשות עם הרוחות הדרום מזרחיות של החצי האחר של הכדור בסביבות קו המשווה ) או ITCZ – I nter T ropical C onvergence Z one( באזור ההתכנסות הטרופי ). זהו אזור עם מזג אויר ממזרי ולא צפוי במיוחד. Doldrums( הדולדרומס לעיתים הים חלק, לא זיע, לא ניד, לעיתים רוחות שורקות, גשם כבד וסופות ברקים. שומר ספינתו ירחק. אבל פנמה בצפון וגלפגוס בסוף דרום-מערב ואין ברירה אלא לחצות. מאז שיצאנו מהאיים הקנרים (חמישה חודשים) תדלקנו פעם אחת חצי מיכל, ועכשיו לקראת הכניסה לדולדורומס תדלקנו שוב. לכל מקרה. בסופו של דבר, אחרי שבע יממות בים, מתוכן שישים שעות מנוע בלי אף טיפת גשם או סופת-ברקים הגענו לגלפגוס. על הדרך חצינו את קו-המשווה. ימאים נוהגים לציין את הרגע בהעלאת מנחה סמלית לאל הים (או בזובור לספנים שזאת החצייה הראשונה שלהם). אנחנו חצינו את הקו המדומה בשתיים בלילה ואפילו בשבילנו זה היה קצת מאוחר בשביל טקסים פגאניים. נקווה שפוסידון יעבור לסדר היום. אחרי שדילגנו על המכשול השמימי הגיעה השעה להתמודד עם המשוכה הרצינית, זאת של מטה – הבירוקרטיה האקוודורית. שבועות לפני ההגעה הוצפנו בדרישות סף לכניסה לאיים: תחנת מיון פסולת על הסירה, טיהור ), ניקוי מוחלט של תחתית הסירה, Fumigation( רמשים וחרקים בעישון סבונים אורגנים, שלטים עם סיסמאות רס"ר, מה לא. העוגן רק ננעץ בסאן קריסטובל וכבר עט עלינו צבא פקידים, מוכסים, שוטרים, וצוללן (ואני חושד שגם כמה מקומיים שנקלעו למקום במקרה). סך הכל כשנים-עשר אנשים הגיעו לשוטי ופשפשו בכל ארון ודרכון. אבל אנחנו לא פראיירים, מראש לילך אפתה עוגת תפוחים טעימה במיוחד שערפלה את חושיהם והחליקה את הכניסה שלנו פנימה (לפי הבליסה - אני חושב שזה היה הכיבוד הראשון שהם קיבלו מזה שבוע). אישור השייט שמקבלים מאפשר לעגון אך ורק בשלוש עיירות שנמצאות על שלושה איים שונים (סאן קריסטובל, סנטה קרוז ואיזבלה) ולא מאפשר שייט חופשי בין האיים.