שוטי | מומי אביטל
- מגיע מכיוון לא צפוי. לפני היציאה הילדים חגגו (כלומר הנזק הראשון השתוללו) בג'ימבורי במרינה, ויואב חטף מכה ביד. בבוקר היד היתה נפוחה וצבועה בשלל גוונים. בים הכל אלתורים, והאלתור הראשון הוא סד קיבוע ליד של יואב (סבתא, בלי פניקה. הנכד בסדר. אחרי שבוע היד החלימה ויואב חזר למלא את כל מטלות הסירה). בכלל יואב גדל לנו פתאום, נהיה איש ים שמכיר הכל בסירה. איש צוות שלישי לכל דבר. - הרוחות צפון מזרחיות, ואנחנו מתפרפרים לנו, כלומר שמים הפרפרים כל מפרש בצד אחר של הסירה כמו כנפי פרפר, כשהרוח נושפת מאחור ("מלאה"). הפלגה ב"פרפר" היא ההפלגה הכי לא יעילה מבחינת מהירות, והפלגה יותר רגועה. זה בדיוק מה שאנחנו מחפשים. ובכל זאת הסירה מאיצה על הגלים כמו גולש גלים קליפורני, והילדים מחשבים שיאי מהירות קשר!!). 16( סוד ההצלחה בלשרוד הפלגה ארוכה, הוא שגרה מסודרת, אוכל טוב שגרה - ולגו. כבר מהיום הראשון התגבש לנו סדר היום כך שלילדים יש ימים “רגילים” עם משחקים, לימודים, מטלות וארוחות מסודרות, ולנו המבוגרים יש גם זמן לנוח ביום. בבוקר ובערב אנחנו עוברים על כל הסירה לחפש נזקים. ובצהרים יואב מסמן את המיקום שלנו על המפה ומודד בסיפוק כמה עברנו ביממה שחלפה. כל חמישה קווי-אורך יש הפתעה קולינרית מתוקה, ככה שהילדים עוקבים בתאבון אחרי הנתיב והמעלות שחולפות בצג הניווט. בערב כולנו בוהים בשקיעה ובלילה לי וללילך יש משמרת קצרה (שעתיים) וארוכה (ארבע שעות). יואב עוזר במשמרות ביום.
Made with FlippingBook flipbook maker