שוטי | מומי אביטל

אחרי ששטפנו את הגוף והעיניים, המשכנו להפליג עוד קצת צפונה ), שמורת טבע מגניבה Arcipelago di la Maddalena( לאריכפלג מדלנה המורכבת מהמון איים וחלקי איים. ) ליד החוף הורוד. Budelli( נחתנו באי בודלי עוד אחד (ברשימה כנראה ארוכה) שטוען לתואר גן עדן על פני האדמה.

בבודלי הרוחות כבר נושבות בשיאן, ולמרות שהעוגן שלנו תפוס היטב (לקח לנו רק חמישה נסיונות…) בלילה אני ישן בסלון, ומתעורר כל שעה לבדוק שאנחנו עדיין בסרדיניה. באמצע היום השני התפרצה סירה בשיא המהירות ללב המפרץ שלנו והטילה לנו עוגן ישר מול הפנים. המתפרצים ישר חטפו צעקות מהסירה שלידנו ואחרי שהתחילו לזלוג לכיווננו – גם פרצופים זועפים מאתנו. אז התברר שהסירה שלהם (קטמרן בדיוק כמו שלנו) ללא מנוע אחד, בלי כננת עוגן עובדת, והעוגן שנזרק בבליץ כמובן שלא תפס. הסירה של הצועקים שלידנו מרימה מיד עוגן ונעלמת לאופק, ואנחנו צופים במשך כמה דקות במופע-בלהות קומי שבמרכזו משפחה צרפתית שמנסה לא להתנגש בסלעים. בשלב מסוים נכמרו רחמנו והצענו להם להיקשר לסירה שלנו כדי שיוכלו להתאפס. אחרי שנקשרנו, הם צללו, טמנו את העוגן מחדש כמו שצריך וישבו לאכול רגלי צפרדעים. פשוט זה לא היה, גם לא הכי בטוח, אבל הרווחנו את המעשה הטוב שלנו לחודש אוגוסט. חוץ מזה עכשיו הייתי בטוח שהעוגן שלנו באמת יושב טוב, ויכולתי להתעורר בלילה רק כל שעתיים. רק נכנסנו לשגרה עם האורחים וכבר צריך לחזור. מזג האוויר רומז לא בעדינות שעדיף להישאר במעגן, אבל לאורחים שלנו יש חתונה ביום הנחיתה (מזל טוב!). שלושה ימים לקח לנו להגיע צפונה ורק חצי יום לחזור. כמו מרוץ מכוניות בסמטאות עיר עתיקה, טסנו על הרוח בין הרים, סלעים ומיצרים. פשוט זה לא היה, גם לא הכי בטוח, אבל היה כיף. אז, אורחים לעתיד, ברוכים הבאים – אבל בבקשה תביאו רק רוחות טובות אתכם ובלי חתונות ביום החזרה.