שוטי | מומי אביטל

. אנחנו מטילים עוגן Faial הפלגת לילה נוספת הביאה אותנו להורטה שבאי בתוך הנמל וברונו, פקיד הקבלה הידידותי במשרדי המרינה, מספר לנו שאנחנו שהגיעה לכאן בחודשיים האחרונים ושאין שום סיכוי שבעולם 576 הסירה ה שיש לנו מקום בתוך המרינה. רגע אחר כך, כשהושטתי לו את הדרכונים שלנו, הוא נראה מודאג. "יש בעיה?" שאלתי, "יש לך ילדים" הוא ענה, "ולנו יש מדיניות שסירות ילדים יקבלו מקום, כדי שיוכלו להתרוצץ בחופשיות". ברונו התחיל לנבור במצח קמוט ברשימות שלו וכעבור כמה דקות קיבלנו מקום משלנו.

יצאנו לחצות את האי ברגליים, במסלול שנקרא "עשרת הרי הגעש" ועובר, כמו שאתם מנחשים בקו היצור הוולקני של האי. ההר האחרון בסדרה, ממש על קו הים, הוא תינוק. יום אחד, רק לפני שישים שנה, הבחין הצופה התורן שבעמדת התצפית של ציידי לווייתנים בבועות המתחילות לעלות לא רחוק מקו החוף. תוך שנה צמח לכולם מול העיניים הר חדש. " שהמייסד שלו היה יורד Peter Sport Café", בנמל יש פאב ימאיים אגדי בסירת משוטים לקדם יאכטות שמגיעות לנמל, ואחריו הבן והנכד המשיכו עם קבלת הפנים-החמה. כשהגענו הם חגגו מאה עם שולחנות באמצע הרחוב, אוכל בחינם לכולם, המפורסם שלהם. Jin-do-Mar מוסיקה נהדרת, והמשקה