שוטי | מומי אביטל
ממש כשאיגפנו את כף אגוליאש, הנקודה הדרומית ביבשת אפריקה, התעורר לנו Cool - החיבור הסלולרי ומשום מקום קיבלנו במייל הזמנה מחברים ותיקים - עוד משפחה על קטמרן. הם הציעו שנצטרף אליהם לחגיגות Runnings השנה החדשה בבית הנופש של חבר שלישי, שפגשנו בסיישל. בלי להסס, תוך שאנחנו מקיפים את הכף שהטריד את מנוחתנו בשנה האחרונה, גלשנו לאתר השכרת רכב והזמנו רכב למחרת היום. דיאז בארטולמיאו, מגלה הארצות הראשון שהקיף את הכף, לו היה יודע שיש קליטה, היה מתהפך בקברו, או לפחות מנסה גם להעלות פוסט בפייסבוק. החבר השלישי הוא סטפן - גרופי של אדרנלין ואחד הייננים הטובים בדרום אפריקה. בית הנופש שלו נמצא מאות מטרים ספורים מהמגדלור בכף אגוליאש, ככה ששלושים ושש שעות אחרי שחצינו את הכף חזרנו למקום הפשע מצד היבשה והבטנו בים הסוער שנבנה עם חילופי הרוחות. אחרי יומיים באגוליאש, עם יין אדום במקום דם בוורידים עברנו להתאוששות בבית שלו באחד היקבים ב"ארץ היין" שליד קייפטאון. איזה כיף היה לנו. חזרה לקייפ-טאון. העיר לא דומה לשום דבר אחר שראינו בדרום אפריקה וקו המים שלה תוסס, שמח והומה תיירים והזכיר לנו את סידני ומלבורן מלפני שנה. הסירה שלנו עוגנת ממש במרכז העיר וכל האקשן במרחק נגיעה מאתנו. מחר בבוקר נפרד מהחגיגה ונצא לחציית האטלנטי השנייה שלנו. במסע שני דילוגים (עם עצירה בסנט הלנה), והיעד ברזיל. עם קצת מזל נספיק להגיע לקרנבל.
Made with FlippingBook flipbook maker