שוטי | מומי אביטל

בנוסי-בי אספנו את האורחים שלנו: נחמן וברני, שזה ביקורם השני, ורועי, הנכד של נחמן וחבר טוב של הילדים (רועי ויואב נולדו ממש באותו היום וגדלו יחדיו) ויצאנו לתור את הארץ. לכבודו ולשמחתו של ברני שמתגורר בארה"ב, שרת החינוך של הסירה הכניסה את תקופת הביקור לתוכנית הלימודים ובמשך כל הביקור קטנים כגדולים ליהגו באנגלית. בדיעבד, התחנה הראשונה שלנו, נוסי-קומבה, הייתה מגולות-הכותרת של הביקור: אנשי הכפר חייכנים ומסבירי פנים, המים צלולים ונעימים, ביער שמשתפל אל קו המים שיחקנו עם למורים ועל החוף בצהרי-היום פגשנו צבה שחפרה לה קן והטילה את ביציה. בבר הנחמד שעל החוף צפינו בשקיעות נהדרות. מנוסי בי הפלגנו צפונה בין איים טרופים ואחרי כעשרה ימים חזרנו להל-ויל להצטייד במזון טרי ומלאי חדש של בקבוקי-רום. אחרי הכל הרום כאן זול יותר ממים.

בחלק השני של הטיול פנינו דרומה, בשייט שכדאי להקצות לו שבועיים, ולנו שהתבטלנו בנוסי-קומבה, נשאר בקושי שבוע. בקצה השייט חיכתה לנו העיר מג'ונגה עם הטיסה חזרה הביתה של האורחים. כמעט כל יום הפלגנו, מתרחקים מנוסי-בי התיירותית למדגסקר האחרת. בהתחלה שייטנו בין איים, אך בלילות כבר עגנו במפרצים ב"יבשת". שם פגשנו כפרים זעירים, שמנותקים מהעולם שפגשנו בצפון. אנשיהם חיים מסרטני בוץ, דגים ופירות מנגו. בכפר שלגדות נהר בו עגנו, התושבים ממתיקים את חייהם בדבש של דבורי בר, וגם אנחנו הצטיידנו (בשני גרוש) בכמות דבש שתספיק לשנה שלמה. במעגן אחר, פגשנו משפחה שגרה לבדה בצלם של עצי באובב. נתנו לאחד הנערים שניגש אלינו לחם טרי שלילך אפתה והוא הפך בן רגע להיות המאושר באדם.