שוטי | מומי אביטל
באיירלי-ביץ אנחנו פוגשים חזרה את רוחות הסחר המוכרות (הלוואי שיכולתי לומר ה"מלטפות", אבל הן מצליפות בעוז). איתן המשכנו לדלג צפונה בין איי השונית: מגנטיק, דאנק, פיצרוי. המים העכורים מסחף הצטללו, ואלמוגים בריאים התחילו לצוץ. גם האיים התגלו במגוונם: חלקם נישאים והררים, חלקם רק תלולית חול. חלק מיוערים במנגרובים, אחרים ביערות גשם. בלית ברירה, כשנגמר לנו האוכל חזרנו ליבשת ועגנו בעיר הגדולה קיירנס. אחרי שמלאנו את המזווה באספקה לחודש, התפננו לרומו של עולם וקפצנו לשליח חב"ד המקומי, שירביץ ביואב קצת תורה לקראת הבר מצווה שהולכת לנחות עליו באמצע האוקיינוס ההודי. רבי-ארי ואשתו מושקי היו כל כך נחמדים שחזרנו למחרת להשתתף בארוחת שבת משפחתית עם כל הקהילה המקומית הקטנטנה והחמימה. ,Hope משם ל Low מקיירנס ממשיכים בדילוגי-איים: דילוג ראשון לאיי הראשון אי נהדר, בשני מצאנו שלט אזהרה מקרוקודילים וברחנו לסירה. תושבי אוסטרליה מאוד גאים בטבע-ארצם העוין, וכל מוזיאון שמכבד את עצמו מתהדר במקום בפרסקאות עתיקות, באגף מורחב שנושאו "מה יכול להרוג אותך באוסטרליה". הרשימה ארוכה וכוללת סופות טרופיות, כרישים, מדוזות קטלניות וקרוקודילים (של מים מתוקים ושל מים מלוחים!). וזה עוד לפני שהנחתם רגל על היבשה. כששוטטנו במוזיאון הלאומי בסידני בתחילת השנה התצוגה נראתה סוריאליסטית. המציאות, כרגיל, נושכת יותר מכל דמיון. " ואף אחד לא מעז Crocs Country" האזור הצפוני שאנחנו נמצאים בו מכונה להיכנס כאן למים.
Made with FlippingBook flipbook maker