שוטי | מומי אביטל

כשנמצאים על היבשה לא ממש שמים לב לדקויות מזג האוויר. רק כשהשדרית נגעה במים הבחנו בעננים הקודרים ובסערות הברקים המרהיבות שמסביב. ) שעליו המליץ השכן במספנה Fame Cove( ברחנו למפרצון הכי מוגן באזור וישר נעטפנו בניחוח נוסטלגי של עצי אורנים אחרי הגשם. מכיוון שאין לנו באמת לאן למהר, הורדנו עוד שני הילוכים והתחלנו לחקור את האזור. הנוף נחמד אבל המים עכורים עם מדוזות מפלצתיות. מבחינת המקומיים אם זה לא הורג, זה לא נחשב, ואף אחד לא מבין למה אנחנו לא נכנסים למים. אחרי שבועיים חשבנו שראינו הכל והיינו מוכנים לזוז. התחזית מושלמת: קשר מהכיוון הנכון. הסירה מוכנה וערוכה להפלגה. כשכבר הדלקנו 15-20 קשר ועוד לא 30 את מכשירי הניווט, מד הרוח התעקש שהרוח בעוצמה של יצאנו מהמפרץ המוגן. בדרך כלל היינו מְמַצְמְצִים פעם אחת, דופקים צמצום שני ויוצאים לדרך. אבל גם אחרי שבועיים עדיין אין לנו לאן למהר, אז נשארנו עוד קצת. הפעם כבר לא נותרה ברירה והיינו צריכים לנדוד למקומות הפחות מתויירים במפרץ. ככה למזלנו גילינו לבסוף מה במקום מהלך קסם על המקומיים: הנהרות הרחבים שאפשר להפליג בתוכם, הדולפינים שמבקרים במפרץ (בעומק חמישה מטרים!), שוניות חול, דיונות וחופים נטושים בלי קצה.