שוטי | מומי אביטל

14/11/2016

ניו קלדוניה שעות הפלגה מוונואטו, וקפצנו מאתיים שנה קדימה בזמן, בחזרה 48 רק לעתיד או לפחות לאירופה. בניגוד לסכומים השערורייתיים ששילמנו בפיג'י, בוונואטו ועוד נשלם באוסטרליה, כאן הכניסה למדינה בחינם, המפות הימיות מדויקות וכל מצופי הניתוב בים באמת קיימים. נומיאה, עיר הבירה, היא כמו כל מקום בפסיפיק, כלומר, לא דומה לשום מקום אחר. אולי קצת לריביירה הצרפתית. בעוד שאימפריות נורמליות כבשו ארצות רחוקות משיקולי אגו, פנאטיות דתית או כדי להשתלט על אוצרות טבע, הצרפתים, ככה נראה לנו, בחרו לכבוש אתרי נופש אקזוטיים לרווחת אזרחי הרפובליקה. במקום להקים צריחי כנסיות ומסגדים, הם בנו מגדלורים. פחות כדי להאיר את הדרך, יותר כדי שיהיה ליד מה להצטלם. ניו-קלדוניה היא עוד כזה כיבוש מוצלח, ואנחנו, עם כל הלחץ של לצאת מחגורת הציקלונים, שוב נלכדנו ברשת ובמקום לעצור לרגע נשארנו שבועיים. בהתחלה, כשעוד חשבנו שאנחנו תיכף ממשיכים, הסתובבנו קצת בציוויליזציה וספגנו תרבות. למדנו שלתושבים המקומיים קוראים קאנאק ) ויש להם מיתולוגיה מרתקת (העולם נברא משן שצנחה מהירח), Kanak( שלל שפות עשירות ומסורת קניבלית מפוארת. היום הם בולסים בגטים ומלהגים בצרפתית, אבל יש להם מרכז מורשת מרתק עם ארכיטקטורה מיוחדת שמאוד נהנינו בו. למדנו גם שבחופי ניו-קלדוניה נצפו המון בנות-ים, רק שמישהו מצא שיש קורלציה מושלמת בין מקומות התצפית לאזורי המחייה של פרות-ים. עם קצת ראש פתוח (או הרבה יין) אפשר לראות את קווי הדמיון. רק רצינו שתדעו, ככה, לפני שאתם קופצים אחרי סירנה ששרה לכם מאיזה סלע בקרית-ים. בסוף השבוע, בשעה שהמרוץ לנשיאות ארה"ב כמעט הגיע לקטרזיס, נפתח בחוף הים מרוץ צבעוני קצת פחות של סירות בבניה עצמית שגם הוא הגיע לסוף בלתי צפוי כשקבוצת האופנוענים המקומית גברה על קבוצת הפרעונים. תדהמה!