שוטי | מומי אביטל

") בלשון המקומית. אלו kastum"( באחד הימים יצאנו לבקר בכפר מסורתי הכפרים שחמקו מידי המסיונריים ונשמרה בהם האמונה האלילית והלבוש הלא צנוע בעליל. מרים הגננת של הכפר הבריזה חצי שעה לפני סוף יום ) והייתה לנו למדריכה. אחרי צעידה של שעתיים 10:30 (הגנים מסתיימים ב הגענו לפאתי הכפר, רק שלמרים לא היה טלפון להתריע על התיירים, ואנשי הכפר עסוקים בשדות. חיכינו קצת עד שמקצת אנשי הכפר נאספו, פשטו את לבושם היום-יומי ועטו עליהם כמה זרדי קש. אחרי ההצגה שוחחנו עם הצ'יף של הכפר, ג'ק וו'איוו'אי, שבעיניים עכורות מקטרקט, באנגלית רהוטה ובעכוז חשוף פרש את הדאגה שלו למציאת מקורות פרנסה חדשים לכפר (חוץ מריקודי עם לתיירים) ודחק בנו לפרסם את הצימרים החדשים שהוא מתכוון להקים בצמרתם של עצי הבאניאין הענקיים שבפאתי הכפר. .21- זה הכל להפעם. בטאנה הזמן אולי עצר מלכת, אבל אנחנו בחזרה למאה ה נקודות הציון לניו-קלדוניה מוזנות שוב במחשב. יוצאים לדרך!