שוטי | מומי אביטל

אחת הסירות מספרת לנו על סופה שבדרכה לנפוש באזור, ואנחנו משנים תכניות ומגבירים קצת את הקצב. התחנה הבאה היא ה"לגונה הכחולה", שהפכה לאייקון תיירותי מאז שברוק שילדס התפשטה כאן לראשונה (מי זוכר בכלל את הנופים בסרט?!). ) שנראית, מבחינת צבע ומשקל, כמו התשליל Lo( במקום שילדס מצאנו את לו של ברוק. ללו יש בית תה עם לוקיישן הוליוודי וחיוך מקסים שמפצה על עוגות השוקולד הדביקות. המומחיות של לו היא בכלל עוגות בננה, אלא שכל מטעי הבננות נמחקו בציקלון האחרון. פיג'י היא המקום הראשון במסע הטרופי שלנו, שבו בננות הפכו מהפרי הזול ביותר ליקר ביותר בשוק. הנקודה הצפונית ביותר בשרשרת האיים המערבית שאליה הגענו הייתה עם הנוף הגירני והמיוחד שלו. משם, בצילה של הסופה Sawa-i-lau האי המסתורית, התחלנו להדרים חזרה עם עצירה בכפר סומו-סומו. שאירחה אותנו בביתה לטקס הקווה. 94 הצ'יף של סומו-סומו היא אישה בת

למחרת, עם אור ראשון, אחד הדייגים (ויטי) הביא לנו לסירה גיגית מלאה בדגים - צידה לדרך חזרה. אחרי יומיים עגנו שוב במוסקט קוב, מוכנים לסופה. בהתחלה נראה שהסערה מתחוללת רק בכוס התה של לו. השמים אמנם נצבעו באפור אבל רק רוח קלה נשבה על פניהם. ואז אחרי הצהרים, בבת אחת הרוח זינקה למעל ארבעים קשר, הפכה את הלגונה המוגנת לבריכת גלים גועשת ושלחה אותנו להסגר של יומיים בסירה. ברגע האחרון, הסערה שככה ואיפשרה לנו לחזור לאי הראשי, שם אנחנו נפרדים מהאורחים שלנו, ומתכוננים לקפיצה הבאה שלנו מערבה.