טוטוניוז | מגזין חדשות הטוטו

דבר תורה

שעליו סיפרו שתפילתו עולה עד מרום המרומים, בוקעת את השמיים ומורידה רחמים על כל הנבראים. אבל היה גם מי שפקפק. אחד ממתנגדי החסידים, שהיה משוכנע שמדובר באגדה מוגזמת, החליט לבדוק בעצמו. "אני אגלה מה באמת עושה הרבי בלילות הסליחות" – אמר לעצמו. בלילה הבא התמקם ליד ביתו של הרבי. בחשכת הלילה, כאשר העיירה כולה שוקעת בשינה, ראה לפתע את הרבי יוצא מחדרו, לא עטוף בטלית ולא נושא ספר בידיו – אלא לבוש בגדי איכר פשוט. בידו גרזן, ועל פניו הבעה רצינית. הוא עקב אחריו חרש, כשהרבי פסע אל היער שמחוץ לעיירה. שם, באפלה הקרירה, החל הרבי לחטוב עצים. המכות נפלו בקצב, כאילו כל מכה היא תפילה בפני עצמה. הוא אסף את גזירי העצים, קשר אותם בחבל על גבו, וחזר איתם אל תוך העיירה. המתנגד, מתפלא ונבוך, המשיך בעקבותיו. לפתע ראה כיצד הרבי נכנס אל בית דל וחסר גג כמעט. זו הייתה בקתתה של אלמנה ענייה וחולנית, שגרה עם ילדיה הקטנים. הרבי הניח את חבילת העצים ליד התנור, פרק אותם אחד אחד, הצית אש קטנה – והחדר החשוך התמלא אור וחום. הילדים התעוררו, חייכו באושר, והאלמנה החולה נשמה לרווחה. הרבי יצא חרש, בלא שאיש ידע מיהו מיטיבם. הוא חזר לביתו באותה שתיקה שבה יצא, כאילו לא קרה דבר. המתנגד שעמד בפתח, עיניו דומעות, לא יכול היה עוד להחזיק את רגשותיו. כל הסיפורים על עליות לשמים, על מלאכים ותפילות נסתרות, הכול התגמד מול המעשה הפשוט הזה. זה היה גן עדן עלי אדמות. ומאז, כששאלו אותו "נו, היכן היה הרבי בלילות הסליחות? האם באמת עולה הוא למרומים?", היה עונה בקול רועד, בחיוך מהול בדמעות: "כן. בגן עדן. אם לא למעלה מזה." נסירה של ראש השנה – כדי להתחיל מחדש בכל שנה, עם תקיעת השופר בראש השנה, נדמה שהעולם כולו עוצר נשימה. אבל חכמת הקבלה מספרת על עוד סוד שמתרחש דווקא ברגע הזה – הנסירה. המילה אולי נשמעת חריפה – חיתוך, הפרדה – אך הכוונה הפוכה: זהו רגע שמאפשר חיבור עמוק

יותר. כמו בסיפור הבריאה, כאשר חוה נבראה מתוך צלעו של אדם. בתחילה היו שניהם דבוקים, כגוף אחד, ורק כשנעשתה "נסירה" – הפרדה – יכלו לעמוד זה מול זה, פנים אל פנים, ולהתחבר כזוג שותפים שלמים. כך גם ברובד הרוחני: בראש השנה מתרחש נתק קצר, כמעט בלתי נראה, שבו העולם כולו כאילו מתנתק מן השפע האלוקי של השנה שעברה. זהו רגע של דממה, של המתנה. ואז, מתוך ה"הפסק" הזה, מתאפשר חיבור מחודש – זיווג עליון – שבכוחו להוריד לעולם זרם חדש של חיים וברכה. הקבלה מתארת את הזיווג הזה כרגע שבו מתחדש כל השפע של השנה כולה: פרנסה, בריאות, שמחה, חיות פנימית. השפע לא יורד "סתם כך", אלא כתוצאה מהבחירה המחודשת שלנו בקשר. כשם שזוגיות אמיתית נבנית בכל פעם מחדש מתוך בחירה הדדית, כך גם העולם נברא מחדש בראש השנה מתוך הזיווג שבא אחרי הנסירה. הנסירה איננה קריעה, אלא מרווח של בחירה, שבו נוצרת אפשרות לזיווג עמוק יותר, לשפע חדש

34