הקריה האקדמית אונו | יסודות המימון

סיון ריף | שרבל שוקייר

יסודות המימון

לגודל ההשק עה של בעלי המניות. יש לציין שיש יתרון מס למימון באמצעות חוב מאחר

והפירמה יכולה לנכות לצרכי מס את תשלומי הריבית על החוב בעוד היא אינה יכולה לנכות

לצרכי מס את תשלומי הדיבידנ ד לבעלי המניות. יחד עם זאת, ככל ששיעור החוב יחסית להון

העצמי גדל, כך גדל גם הסיכוי לפ שיטת רגל הגורמת לעלויות רבות ביחד עם אובדן מוניטין.

לכן למרות יתרון המיסוי של שימוש בחוב במקום הון עצמי, הן הפירמות והן המלווים ימנעו

משימוש ייתר בחוב.

ו. הקונפליקט ים בין המנהלים , בעלי המניות ובעלי חוב

קיימים קונפליקטים רבים בין המנהלים, בעלי מניות ובעלי החוב. קונפליקטים אלו עשויים

לגרום למקבלי ההחלטות לפעול בניגוד למטרות ולאינטרסים של החברה.

בעוד המנהלים מעורבים בכל דבר המתרחש בפירמה, בעלי המניות ובעיקר אלו המחזיקים

בנתח מצומצם של מניות, לא מודעים לרוב הפעילות המתרחשת בפירמה ומשמשים כ"קהל

שקט". יתרה מכך, לעיתים האינטרסים של הבעלים והמנהלים שונים. שני גורמים אלו, פערי

ידע וניגוד אינטרסים, יוצר ים את "בעיית הנציג" בחברה. המנהלים מחד רוצים משכורת גבוהה,

בונוסים גדולים ואינם מעוניינים לבצע השקעות מסוכנות אשר יאיימו על קיומה של הפירמה

ויפגעו בפרנסתם האישית. לעומתם, בעלי המניות, מעוניינים לצמצם את הוצאות ההנהלה של

הפירמה כדי לשפר את רווחיות הפירמה וכ ן מוכנים לקחת סיכונים גדולים יותר מאחר

והשקעתם מפוזרת על פני מספר פירמות. בעלי המניות מעוניינים בצמיחה מהירה ככל האפשר

של הפירמה , ש תתבטא בעליית שווי המניות המוחזקות על ידם ותייצר להם רווח. עם זאת,

צמיחה מהירה מגדילה את רמת הסיכון בפעילותה של הפירמה . המנהלי ם חוששים כי במקרה

של חוסר הישרדות הפירמה, לא יוכלו להמשיך לקבל תזרים מזומנים קבוע בגין שכר ותגמולים

נלווים, ועל כן הם מעדיפים לצמצם את רמת ההשקעות בפיתוח ואת הסיכון הכרוך בפעילות

פיתוח זו, גם אם הדבר גורם להאטת שיעור צמיחתה של הפירמה.

חלוקת הרווחים היא נקו דת מחלוקת נוספת בין בעלי המניות לבין המנהלים. בעלי המניות

מעוניינים לקבל דיבידנד בהיקף כספי גבוה ככל האפשר היות וחלוקת דיבידנד מקצרת את

תקופת החזר ההשקעה ו מקטינה את הסיכון שנטלו בביצוע ההשקעה. המנהלים מעדיפים

לצמצם ככל האפשר את היקף הדיבידנד המחולק, או אפי לו להימנע מחלוקתו, היות שחלוקה

מקטינה את היקף נכסי הפירמה, הונה העצמי ונזילותה , ומגדילה את הסיכון הפיננסי

בפעילותה, דבר המקשה על ניהול הפירמה ועל הפגנת ביצועים ניהוליים טובים המבטיחים

את המשך כהונת המנהלים בתפקידם.

גם הרכב ההון של הפירמה נמצא בנקודת מחלוקת בין המנהלים לבעלי המניות. בעוד

המנהלים מעדיפים מימון בהון עצמי שאיננו כרוך בעלויות מימון המכבידות על דוח רווח והפסד,

בעלי מניות מעדיפים להשתמש ביותר חוב המהווה "מנוף פיננסי" כך שביצוע השקעה בנכס

17