הקריה האקדמית אונו | ניהול פיננסי והשקעות

שרבל שוקייר ǀ סיון ריף

ניהול פיננסי והשקעות

4.1 הקדמה

פרק זה עוסק בניתוח מקורות המימון להשקעות החברה, עלות מקורות המימון ותמהיל

ה מקורות המועדף ע ל ידי החברה, ו שיקולי החברה המתייחסים למקורות המימון.

חברה יכולה לממן את השקעותיה באמצעות מקורות שונים . החברה יכולה לעשות שימוש

במקורות פנימיים כגון פיקדונות, הון מניות ורווחים שנצברו או לגייס את ההון ממקורות חיצוניים

כגון הלוואות בנקאיות , הנפקת אג"ח והנפקת מניות חדשות.

עלות מקורות ההון לחברה נקבעת בהתחשב בעלויות גיוס ההון מהמשקיעים ובמחיר ההון

שלהם. מחיר ההון נקבע כ שיעור התשוא ה המינימלי שדורשים המשקיעים לקבל מהחברה עבור

ההון המושקע. שיעור התשוא ה שדורשים המשקי עים נקבע על פי תנאי השוק ו מהווה פיצו י עבור

המשקיע, הן עבור הזמן (שיעור תשואה חסרת סיכון) ו הן על הסיכון ה גלום בהשקעה .

ההחלטה לגבי שיטת המימון הטובה ביותר מחייבת בדיקת השלכות חלופות מימון שונות על

ערך הארגון העסקי. כאשר ארגון מחליט להשקיע בפרויקט מסוים עליו לגייס את ההון הנדרש

לכך, אשר לרוב יגויס הן ממקורות פנימיים והן ממקורות חיצוניים.

החלטות מנהלי החברה ישפיעו על תוחלת הרווחיות מצד אחד ועל הסיכון מצד שני. אי לכך, יש

צורך בחקירה ובהתעמקות בהחלט ו ת המימון של הארגון העסקי.

4.. שיעור התשואה הנדרש

שיעור התשואה הנדרש הוא דינמי ו תלוי במצב השוק. שיעור התשואה הנדרש מבטא את

דרישות המשקיעים ומהווה תמורה עבור המרכיבים הבאים:

.6 הזמן עד לקבלת ה תקבולים מההשק עה.

.2 תמורה על הסיכון הכרוך בביצוע ההשקעה , הנובע מהאפשרות שהתוצאות העסקיות יבואו

לידי ביטוי בכישלון, עד כדי חשש להתמוטטות כלכלית .

נוסף על ה תמורה על הזמן והסיכון , דורשים המשקיעים גם פיצוי עבור השחיקה האפשרית

בערך הכסף עד לקבלת התמורה. אפשר להגדיר את התמורה על הזמן בניכוי השפעת

האינפלציה כתמורה ריאלית , המוגדרת כתשואה ריאלית , ה נדרשת לנכס ללא סיכון (מחיר הון

ריאלי ללא סיכון). הפיצוי על הסיכון מוגדר כפרמיית ה סיכון עבור ההשקעה והוא ייחודי לכל

השקעה.

611