הקריה האקדמית אונו | סטטיסטיקה למדעי הרוח והחברה

סיון ריף | שרבל שוקייר

סטטיסטיקה למדעי הרוח והחברה

לאחר איתור מילות המפתח, יש להשתמש בהן לחיפוש עצמאי במאגרי מידע אקדמיים, כגון , מאגרי הספרייה או כתבי עת רלוונטיים. ניתן להיעזר בבינה מלאכותית גם Google Scholar כדי לקבל רשימה ראשונית של מחקרים או כיווני ספרות, אך יש לבדוק שהמאמרים אכן קיימים, שהם פורסמו במקור אקדמי מהימן, ושהם באמת רלוונטיים לשאלת המחקר. דוגמה לפרומפט מחקרים אקדמיים העוסקים בקשר בין מוטיבציה לימודית לבין הישגים 10 הצג רשימה של עד לימודיים. עבור כל מקור, ציין את שמות המחברים, שנת הפרסום, שם המאמר, שם כתב העת, או קישור יציב אם קיים, ושורת הסבר קצרה על הרלוונטיות שלו לשאלת המחקר. DOI סכם כל מאמר בעד חצי עמוד. לאחר קבלת הרשימה, יש לאמת את המידע שהתקבל. יש לבדוק האם המאמרים אכן קיימים, האם פרטי המקור נכונים, האם המאמר פורסם בכתב עת אקדמי מתאים, והאם התיאור שניתן על ידי הבינה המלאכותית אכן תואם לתוכן המאמר. רק לאחר בדיקה זו ניתן להחליט אילו מקורות מתאימים לשילוב בסקירת הספרות. זיהוי פער מחקרי לאחר שמתחילים לקרוא את הספרות, ניתן להיעזר בבינה מלאכותית כדי לחשוב על פער מחקרי. כלומר נקודה שטרם נבדקה מספיק, אוכלוסייה שלא נחקרה בהרחבה, קשר בין משתנים שלא נבחן, או זווית מחקרית שעדיין אינה ברורה. לדוגמה, ייתכן שמחקרים רבים בדקו את הקשר בין מוטיבציה לבין הישגים, אך פחות מחקרים בדקו האם תחושת מסוגלות עצמית מחלישה את הקשר הזה, או האם הקשר שונה בין תלמידים ותלמידות. ייתכן גם שנמצא מחקר רב על תלמידי תיכון, אך פחות מחקר על תלמידי חטיבת ביניים, או על תלמידים בתקופות של למידה מקוונת. דוגמה לפרומפט בהתבסס על רשימת המאמרים הבאה שקראתי, הצע פערים מחקריים אפשריים בנושא הקשר בין מוטיבציה לימודית לבין הישגים לימודיים. הפערים יכולים להתייחס לאוכלוסיית המחקר, למשתנים שנבדקו, לשיטת המחקר, להקשר החינוכי או למגבלות של מחקרים קודמים. עבור כל פער, הסבר מדוע הוא עשוי להיחשב פער מחקרי, והצע שאלת מחקר הניתנת לבדיקה אמפירית

גם כאן, התשובה של הבינה המלאכותית היא נקודת פתיחה בלבד. כדי לקבוע אם אכן מדובר בפער מחקרי, יש לבדוק את הספרות האקדמית עצמה ולוודא מה כבר נחקר ומה עדיין נותר

228