הקריה האקדמית אונו | סטטיסטיקה למדעי הרוח והחברה

סיון ריף | שרבל שוקייר

סטטיסטיקה למדעי הרוח והחברה

: תוצאות רגרסיה לינארית לניבוי הציון במבחן 5 טבלה

t

b

α

15.897 5.802 3.742 -3.142 -4.116 2.828

70.623*** 1.413*** 3.297*** -3.066** -1.440***

שעות למידה

מוטיבציה לימודית

חרדת בחינות

היעדרויות בחודש

מגדר

3.670**

R 2

0.837

P Value

P<0.001

הערות:

. המשתנה התלוי ציון מבחן 1 תלמידה = 1 תלמיד, = 0 . מגדר קודד כך: 2 p<.05* p<.01 ** p<.001*** .3 40 = . גודל המדגם 4

,p<.001 F(5,34)=35.003 , מודל הרגרסיה נמצא מובהק סטטיסטית 5 כפי שניתן לראות בטבלה מהשונות בציון במבחן. כל המשתנים שנכללו במודל נמצאו מנבאים 83.7% והוא מסביר כ־ מובהקים של הציון. שעות למידה ומוטיבציה לימודית נמצאו קשורות באופן חיובי לציון, כך שככל שמספר שעות הלמידה ורמת המוטיבציה היו גבוהים יותר, הציון החזוי היה גבוה יותר. לעומת זאת, חרדת בחינות ומספר היעדרויות נמצאו קשורים באופן שלילי לציון, כך שרמות גבוהות יותר של חרדה והיעדרויות ניבאו ציון נמוך יותר. בנוסף, מקדם המגדר היה חיובי ומובהק, כלומר, לאחר פיקוח על יתר המשתנים במודל, הציון החזוי של תלמידות היה גבוה יותר מזה של תלמידים. בהצגת התוצאות, חשוב להקפיד על ניסוח זהיר. למשל ברגרסיה ניתן לומר שמשתנה מסוים מנבא את המשתנה התלוי או קשור אליו, אך לא בהכרח שהוא גורם לו, אלא אם מבנה המחקר מאפשר הסקה סיבתית. דיון וסיכום 6.3.8 פרק הדיון מסכם את העבודה ומסביר את משמעות הממצאים. זהו החלק שבו חוזרים לשאלות ולהשערות המחקר, ובוחנים האם הממצאים תומכים בהן. בדיון יש להסביר כיצד ניתן לפרש את התוצאות, האם הן דומות לממצאים ממחקרים קודמים או שונות מהם, ומה ניתן ללמוד מהמחקר בנוסף, יש להתייחס להשלכות האפשריות של הממצאים. למשל, ניתן לדון בשאלה האם לממצאים יש משמעות יישומית עבור אנשי חינוך, קובעי מדיניות, הורים, תלמידים או אוכלוסייה רלוונטית אחרת. אם ניתן ליישם את המסקנות בשטח, יש להסביר באיזה אופן ובאילו תנאים.

223