הבמה המרכזית של הנדל"ן 30.01.26

נדל"ן מדיה

30.1.26

מהנשים מחפשות דירה עם 26% מאפיינים ביטחוניים מובהקים, כמו ממ"ד, קומה נמוכה, מבנה מחוזק מהגברים. הן נוטות 19% – לעומת להיצמד ליישוב שבו חיפשו מלכתחילה, ומייחסות חשיבות גבוהה לקרבה למשפחה ולרשת תמיכה. אך השינוי אינו מתרחש רק בצד הצרכני. מאז השבעה באוקטובר, נרשמה תזוזה ברורה גם בצמרת המקצועית של המגזר הציבורי: נשים עומדות בראש ועדות תכנון, מובילות מערכות תחבורה עתירת נוסעים, ומחזיקות בתפקידי מפתח במשרד הבינוי והשיכון. דוגמה מובהקת לכך היא מינהלת תקומה לשיקום עוטף מהכוח הניהולי הוא 70% עזה, שבה כ נשי, כולל מערכי בינוי, דיור ותשתיות, האחראים על תקציב שיקום פיזי מיליארד שקל. 1.4- בהיקף של כ אשת הברזל גולדה מאיר, מי שכיהנה כגזברית סולל-בונה, תפקיד המקביל כיום לסמנכ"לית כספים, ניסחה כבר לפני עשרות שנים תובנה שממשיכה להיות רלוונטית גם היום. בספרה "חיי" כתבה: "כל ימי חייתי ועבדתי עם גברים, והעובדה שאני אישה מעולם לא הפריעה לי. היא לא גרמה לי מבוכה ולא עוררה בי תסביך נחיתות, כשם שלא גרמה לי לחשוב שמצבם של הגברים עדיף על זה של הנשים. אבל נכון הוא, לדעתי, שנשים הרוצות בחיים מחוץ לבית, ולא רק בתוכו פנימה, מתקשות הרבה יותר מגברים, מפני שהן נושאות נטל כפול וכבד. חייה של אם עובדת, החיה בלי הנוכחות והתמיכה המתמדת של אבי ילדיה, קשים פי שלושה מחייו של כל גבר שפגשתי מימיי". דבריה של מאיר ממחישים היטב את המתח שממשיך

גברים ונשים, אך בכל הנוגע לבחירת מקום מגורים ורכישת דירה, הפערים בגישות עדיין ברורים. נשים נוטות להיות זהירות יותר, מחוברות יותר לצרכי היומיום ולשיקולי מציאות. הן מוכנות להמתין, לדחות עסקה, ולחכות לתזמון הנכון – כדי לבחור את הדירה הנכונה במחיר הנכון. מחקר של ד"ר רינה דגני, יו"ר קבוצת גיאוקרטוגרפיה, מחדד זאת במספרים: נשים מייחסות חשיבות גבוהה יותר למאפיינים ביטחוניים בדירה ובסביבת המגורים, לקשר עם מוסדות חינוך, לקרבה למשפחה וליציבות תעסוקתית. מהנשים מציינות שתחושת 41% הביטחון במבנה ובסביבה היא גורם מכריע בבחירת מקום מגורים, לעומת בלבד מהגברים. מנגד, גברים 26% מייחסים חשיבות גבוהה יותר לנגישות למקומות עבודה ולגודל הדירה. גם אי-הוודאות שאפיינה את שוק הדיור בשנה האחרונה השפיעה אחרת על מהנשים ממשיכות 29% נשים וגברים: 38% לחפש דירה לרכישה, לעומת כ מהגברים. שיעור גבוה יותר מהנשים מעדיפות לדחות את הקנייה לשנתיים ויותר. הפערים בתקציב קטנים יחסית, אך עדיין קיימים: נשים מוכנות לשלם פחות מגברים. 6% בממוצע כ המלחמה חידדה עוד יותר את דפוסי החשיבה הנשיים סביב מגורים. נשים חוששות יותר, אך גם מתכננות יותר.

מסתמנת כשנת מפנה 2026 שנת שקטה אך עמוקה בענף הנדל"ן. לא מהפכה רועשת, אלא תהליך מתמשך שבו נשים מפסיקות להיות "נוכחות" – והופכות לגורם שמנהל, מכריע ומעצב את קבלת ההחלטות. מי שמחפש את השינוי רק במספר המנכ"ליות מפספס את התמונה המלאה: השינוי האמיתי מתרחש בשכבות העמוקות של הענף – בתכנון, במימון, בשיווק, במגזר הציבורי, ובעיקר ברגע שבו מתקבלת ההחלטה הגדולה של חיי אדם: רכישת בית. איש מכירות בכיר באחת החברות הגדולות בענף מתאר זאת בפשטות: "הגענו לפגישת סגירה אחרי משא ומתן ארוך. הכול היה סגור. ואז בן הזוג הגיע לבד לחתימה. הבנתי שזה אבוד. העסקה התפוצצה". הסיפור הזה, שחוזר בגרסאות שונות כמעט בכל משרד שיווק, ממחיש אמת מוכרת בענף: פעמים רבות, מי שמחזיקה את ה'כן' או ה'לא' לעסקה – לא תמיד יושבת ליד שולחן החתימה, אבל היא זו שמכריעה.

מה נשים מחפשות?

בעשור האחרון חלה התקרבות בין עולמות העיסוק של

"כל ימי חייתי ועבדתי עם גברים, והעובדה שאני אישה מעולם לא הפריעה לי. היא לא גרמה לי מבוכה ולא עוררה בי תסביך נחיתות... אבל נכון הוא, לדעתי, שנשים הרוצות בחיים מחוץ לבית, ולא רק בתוכו פנימה, מתקשות הרבה יותר מגברים, מפני שהן נושאות נטל כפול וכבד. חייה של אם עובדת" גולדה מאיר, מי שכיהנה כגזברית סולל-בונה, בספרה "חיי"

צילום: משה מילנר / לע"מ

/ 3 /