הבמה המרכזית של הנדל"ן 26.12.25

נדל"ן מדיה

26.12.25

מדי אנשים, בעיקר מבוגרים, שנכנסים לעסקאות בשם הרצון "לעזור לילדים" – ויוצאים עם הרבה פחות ממה שחשבו. לאחרונה, היא אומרת, זה פוגש גם קהל אחר לגמרי: מילואימניקים. "אנשים שחזרו משירות ארוך במלחמה, לפעמים עם חסכונות ראשונים או מענקים, ומוצאים את עצמם מול שיווק אגרסיבי שמוכר להם 'עתיד ורוד'. זה מקומם אותי במיוחד. אלה אנשים שנתנו למדינה – והאחריות שלנו היא לוודא שלא ינצלו את חוסר הידע שלהם". בסופו של דבר, לוי חוזרת לאותה נקודה פשוטה: בעלי זכויות לא חוששים רק מהפסד כסף – הם חוששים מחוסר ודאות. כשהם מבינים מה קורה באמת, השליטה חוזרת לידיים שלהם. "עולם הקרקעות החקלאיות הוא עולם מורכב", היא אומרת, "אבל כשנותנים לבעלי הזכויות להיות שותפים לדרך, כשמחזירים להם שליטה, זמינות ואוזן קשבת – אפשר להוביל תהליך ארוך ובטוח עד מימוש הפרויקט. זה נכון גם בהתחדשות עירונית, וכל מי שמייצג דיירים יודע את זה היטב". בשוק שמדבר בלי סוף על הזדמנויות, שירן לוי בחרה לדבר דווקא על הסיכונים. לא כדי להפחיד, אלא כדי להיות שם רגע לפני שהנזק קורה, ולהחזיר לבעלי הקרקע את הדבר שהכי קל לאבד בדרך: שליטה על הזכויות שלהם. עו"ד שירן לוי, משרד פוקס-לוי:

לעלות במדרגות הפירמה. במקום זה בחרה בעצמאות. זמן קצר לאחר הבחירה בעצמאות והקמת משרד עו"ד פוקס-לוי יחד עם שותפתה עוה"ד מיטל פוקס, הגיע התיק שסימן על המשך הדרך. בעל זכויות יחיד פנה אליה לגבי מתחם שהוכרז כמתחם מועדף לדיור. כולם סביבו התרגשו: "הותמ"ל הכריז", "התוכנית בדרך", "זה קורה". לוי ראתה משהו אחר: בעל קרקע אחד, בתוך חלקה עם בעלי זכויות זרים, בלי הסכם שיתוף – הוא תמיד בסכנת פירוק שיתוף. ופירוק שיתוף, היא מזכירה, הוא הרגע שבו אתה מפסיק להיות בעל קרקע והופך לבעל סכום. לפעמים בניגוד לרצונך. אז במקום לחכות לפיצוץ, היא עשתה את העבודה שאחרים דוחים: איגדה בעלי זכויות, בנתה הסכמי שיתוף, יצרה קבוצה שמגיעה לשלב ההפקדה מאורגנת, חזקה, ובשליטה. "התחלנו מבן אדם אחד", היא מספרת. "זה 15 בעלי זכויות עם כמעט 40 הפך ל דונם. כשהתוכנית הופקדה – לא היה מה לפרק". שומרת הסף בשוק מסוכן "מוכרים לאנשים 'זכות לדירה' כאילו זה מוצר מדף", היא אומרת. "אבל בדרך יש הפקעות, איחוד וחלוקה, דד-ליינים. הקרקע יכולה להצטמצם בעשרות אחוזים, לפעמים בלי פיצוי – ואת זה לא תמיד מספרים". לדבריה, הבעיה האמיתית היא הלחץ. לא לחשוב. לא להתייעץ. חברות שיווק הקרקעות לוכדות את "הטרף הקל" ומספקות לו "שירות מלא, כולל טיפול משפטי בעסקה – רק תחתום". מי שלא עוצר – נסחף. והיא רואה יותר

עומס, אחריות. הכול עבד. אולי עבד טוב מדי. "הבנתי שאם אני לא הולכת לבדוק עכשיו את עולם המקרקעין – זה תמיד יישאר עבורי סימן שאלה". להתחיל מאפס המעבר למקרקעין לא הגיע עם שטיח אדום. להפך. לוי, שכבר הייתה עורכת דין מוסמכת ובעלת ניסיון מרשים, נכנסה לפירמה מובילה ואמרה משפט שמעטים מוכנים להגיד: "אין לי ניסיון, אני מוכנה להתחיל מלמטה בשכר של מתמחה". זו לא הייתה הצטנעות. זו הייתה הבנה. במקרקעין אין קיצורי דרך. מי שמדלג על הבסיס נופל בדיוק במקום שבו אסור לטעות. המבחן הראשון הגיע מהר, ובגדול. משימה מורכבת במיוחד: החתמה של מאה חוכרים על הסכמי השבה בתוך פרק זמן קצר, אחרת הקרקע עלולה הייתה להילקח והזכויות להיפגע. "לא ידעתי אז אפילו מה זה הסכם השבה", היא מודה. "למדתי בלילות את החומר, ובמהלך הימים פעלתי להגיע לבעלי הזכויות כדי להסביר להם את המשמעות, לענות על שאלות ולקצר עבורם תהליך שעמד בלוחות זמנים קשיחים". כל החתימות הושגו בזמן, והזכויות נשמרו. מבחינת לוי, זה היה רגע מפתח – לא רק מקצועית, אלא גם בהבנה איזה סוג של עורכת דין היא רוצה להיות. הבחירה בעצמאות בשנים הבאות היא ניהלה עשרות תיקים ובהמשך מחלקה שלמה. החיים במקביל רצו בקצב משלהם – ארבעה ילדים קטנים, עומס, אחריות. בשלב מסוים הכול כבר הרגיש כמו משרד בתוך משרד. היא הייתה בדרך הבטוחה

"מילואימניקים חוזרים משירות ארוך ומוצאים את עצמם מול שיווק אגרסיבי שמוכר להם עתיד ורוד, זה מקומם אותי במיוחד"

fouks-levy.com

/ 33 /

צילום: סם יצחקוב