הבמה המרכזית של הנדל"ן 1.8.25

1.8.25

נדל"ן מדיה

כבר לא רק פונקציה טכנית: כך הפכו מכוני הבקרה לשחקן מרכזי בענף

מאז הפכו לחובה רגולטורית בשנת לחוק הת־ 101 , בעקבות תיקון 2021 כנון והבנייה, נועדו מכוני הבקרה לה־ כניס סדר, יעילות ודיוק לתהליך הרי־ שוי והביצוע בענף הבנייה. אבל כמו בכל מערכת, האפקטיביות האמיתית לא נמדדת רק בחוק – אלא באנשים שמיישמים אותו ובגישה שהם מביאים עמם. בקליברייט, מכון הבקרה שייסדה ומנהלת אריאלה גוטנברג-יריב, יחד עם נעם לנגהם, בעל ניסיון של למ־ שנה בתחום הבנייה 20 עלה מ־ והנדל"ן, בחרו לאמץ תפישה אחרת: כזו שרואה ביזם שותף לדרך, ופועלת מתוך מחויבות לשקיפות, זמינות ות־ גובה מהירה. "אנחנו לא באים לעצור – אלא לאפשר", היא אומרת בראיון, ומדגישה שגם בעולמות הטכניים והסיסטמיים ביותר, נדרשים הקשבה, שיקול דעת ואנושיות. בעידן של תקנות מחמירות, מה תפקידו של מכון הבקרה? "מכוני הבקרה הפכו בשנים האח־ רונות לשחקן חובה בעולם הבנייה, לחוק התכנון והב־ 101 בעקבות תיקון נייה. התיקון נועד להסדיר את תחום בקרת הבנייה, ובעקבותיו יזמים מחויבים לעבוד עם מכון בקרה החל מהחלטת ועדה מקומית, לאורך הפ־ רויקט ועד לתעודת הגמר". "הקמת המכונים נועדה למנוע כש־ לים בטיחותיים, וגם להחליף את הר־ שויות שפעלו עד אז בנפרד – כמו כיבוי אש, פיקוד העורף ומשרד הב־ ריאות. כך נוצרה התייעלות משמעו־ תית בתהליך הרישוי, שסבל קודם לכן ממורכבות מיותרת. מעבר לבטיחות, זה חוסך ליזם גם זמן וגם כסף". למה חשוב לערב את מכון הב־

בעקבות השינויים 101 הדרמטיים שחולל תיקון לחוק התכנון והבנייה, מכוני הבקרה הפכו לשחקן מרכזי בכל פרויקט נדל"ן בישראל • בראיון עם אריאלה גוטנברג-יריב, מנכ"לית ומייסדת מכון קליברייט, היא מסבירה כיצד הפכה הבקרה מגורם מעכב לגורם מייעל, ומה נדרש כדי להפוך למכון שבאמת שותף ליזם – מהשלב הראשון ועד תעודת הגמר

צילומים: דויד סקורי

/ 30 /