הבמה המרכזית של הנדל"ן 27.06.25

גיליון מיוחד מלחמת איראן ישראל

27.6.25

נדל"ן מדיה

לכאורה, המחיר אדיר. עשרות מיע ליארדי שקלים יידרשו לשיקום התע שתיות, הבניינים והנפגעים. אך מי שמתבונן לעומק מבין: חצי מהפינוי, למרבה הצער, כבר קרה. הבניינים נהרסו – לא מרצון, אלא מאונס. כעת נדרש לגבש מתווה שיאפשר בנייה מחדש – לא כשיפוץ נקודתי, אלא כהזדמנות לתכנון מחדש, להוספת ממ"דים, למכירת דירות חדשות ולאיחוי השבר החברתי. לפי העדכון האחרון בוועדת הכע בניינים שנפגעו מהטילים 25 ספים, ייהרסו כליל וייבנו מחדש. האם נשלם על זה מהקופה הציבורית? התשובה היא חד משמעית לא, ואם זה אכן יהיה כך – מישהו כאן התבלבל. התע חדשות עירונית לא צריכה להתבצע בסיוע תקציבי ישיר מהמדינה – אלא בתהליכים המבוססים על מכרזי יזע מים בשוק הפרטי. האסון הוא עצום – בראש ובראשוע נה בפגיעות בנפש – אבל דווקא מתוך ההרס, ניתן להצמיח מציאות חדשה. ווין-ווין לכל הגורמים: לדיירים, לרע שויות המקומיות, לחברות הקבלניות וגם למדינה. התפקיד שלנו הוא לשע מור על אופטימיות. מי שמביט מבחוץ ורואה רק את ההרס – לא רואה את חצי הכוס המלאה. לא מבין את הפוטע נציאל שבתוך הכאב. הדיירים שזעקו - ולא נשמעו כבר שנים שאנחנו שואלים – למה כל כך קשה לקדם פינוי-בינוי? למה שנה, לפעמים 12 ההליכים נמשכים יותר? אולי עכשיו, לנוכח המלחמה, נוכל סוף סוף לקדם התחדשות עירוע נית בקצב חירום. , 2018 לפי דו"ח מבקר המדינה מ-

28% מיליון אזרחים בישראל – 2.5- כ מהאוכלוסייה – חיים ללא מיגון תקני. מהאוכלוסייה מתגוררת בדיע 38% רק רה עם ממ"ד, והיתר נאלצים להסע תמך על מקלטים ישנים, ציבוריים או פרטיים, שלרוב אינם מספקים הגנה

רק בתכנון ובבנייה – אלא באחריות לחיי אדם". סדן מוסיפה: "זה מתחם שמיועד להתחדשות עירונית כבר יותר מעשור. יש יזם, יש עורך דין, יש הסכמות – אבל רק בשנה וחצי האחע רונות התחילו הדברים לזוז. במשך

ראויה. בקרב האוכלוע סייה הערבית – המסע פרים קשים עוד יותר: מהתושבים העע 46% ל רבים אין מיגון תקני כלל, וביישובים הבדואיים בדע רום המצב חמור במיוחד. מחקר של מרכז אדוה מצא כי הפערים הכלע כליים משפיעים גם על

השנים זה נתקע שוב ושוב: פעם בניין שהע תנגד, פעם דרישות מהעירייה, פעם קיבוץ מלאכותי של מתחע מים. בינתיים, אנשים חיים פה עם קירות מתע פוררים ותשתיות קוע רסות. כל תיקון יוצר תקלה חדשה. קניע

התפקיד שלנו הוא לשמור על אופטימיות. מי שמביט מבחוץ

ורואה רק את ההרס – לא רואה את חצי הכוס המלאה. לא מבין את הפוטנציאל שבתוך הכאב

הסיכוי לשרוד: בקרב שלושת העשיע ממשקי הבית 60% רונים העליונים, כ נהנים מממ"ד בדירה. בעשירונים . 30% התחתונים? רק הנתונים אינם תיאוריה – הם מציאות. במתחם מגורים בבת ים, לדוגמה, פגע טיל איראני ישירות בבניין ישן וגרם לו לקרוס כמעט כליל. למרבה המזל, כל הדיירים הספיקו לרדת למקלט בזמן, אך הנזק לנפש ולרכוש היה עצום. גיל קריף ונועם סדן, בעלי דירות בבניינים שנפגעו, מספרים על שנים של ניסיונות לקדם פינוי-בינוי במתחם – ניסיונות שנתקלו שוב ושוב בבירוקרטיה. לדבריהם, הם הזהירו שהבניינים ישנים ומסוכנים, אך לא נמצא מענה. "זה הזמן לומר בקול ברור – התחע דשות עירונית היא לא מותרות, אלא צורך קיומי, הצלת חיים", אומר עו"ד רועי דהן, ממשרד כהן-קצב קרן דהן , המייצגים את בעלי KDC | ' ושות הדירות במתחם המדובר. "הרשויות חייבות להבין שהן לא עוסקות פה

תי דירה כדי לגור בה – היום ברור לי שזה לא בטוח. אם לא טיל – אז רעידת אדמה. ואם לא זה – קריסה מבפנים". הפקת לקחים ובנייה מחדש המציאות כופה סדר יום חדש. אפשר וצריך לנצל את הרגע לבנייה מחודשת. במקום שיפוצים, תוספות ממ"דים ו"טלאים", נדרשת תכנית ברורה: הריע סה, בנייה מחדש, ויצירת דירות בטוע חות למגורים. בגיליון זה ננסה להביט קדימה. לקחת את לקחי המלחמה ולתרגם אותם למדיניות. לא פשוט לחשוב כך בתקופה שבה מיליוני ישראלים נכע נסים למיגון שוב ושוב, והאזור כולו רותח אבל דווקא בזמנים כאלה חשוב להרים את הראש. והמסר? ברור וחד: התחדשות עיע רונית איננה עוד "בוננזה נדל"נית" – היא פיקוח נפש. כמה סבבי לחימה, פיגועים ואסונות טבע עוד נצטרך כדי להבין את זה באמת?

/ 3 /