המרכז הישראלי למוגנות | חוק חובת הדיווח

הדברים לאחראים עליו. ואולם, לא כך הם פני הדברים כאשר הפגיעה באה מצד האחראי. במקרים אלו הקושי לספר על הפגיעה גדל לאין שיעור, ואם לא די בכך הרי שנשאלת השאלה האם ולמי בכלל יכול הקטין/חסר הישע לדווח במקרה שהוא נפגע ע"י האחראי עליו (כדוגמא- לקטין יהיה קל יותר לספר להוריו שהוא נפגע ע"י השכן, מאשר למשל, פגיעה שחווה מצד הסב). הטלת חובת הדיווח תגרום לאנשים לדווח לרשויות המוסמכות, אשר מקום שהדבר יובא לידיעתם, יוכלו להתערב, לנקוט בפעולות הנדרשות על מנת להפסיק את ההתעללות בילד, להבטיח לו המשך דאגה וטיפול, ובמידת הצורך גם להעניש ו/או לטפל במתעללים, ולהרתיע בעתיד מתעללים פוטנציאליים אחרים. הטלת חובת הדיווח גם תחולל שינוי תרבותי וערכי ותגרום להפנמה של הפסול במציאות הכרוכה בהתעללות והזנחה של קטינים וחסרי ישע. כמו כן מטרת הדיווח על פגיעה או התעללות בקטין/חסר ישע, איננה רק כדי לנקוט פעולה ולהעניש על מעשה שנעשה בעבר, אלא היא צופה בחובה גם את פני העתיד ומטרתה למנוע הישנות המקרה, וטיפול על ידי הגורמים המוסמכים כדי למנוע הישנות של מקרה כזה.

הדחיפות למצוא "פתרון" חקיקתי, שהייתה גם תוצר של לחץ ציבורי, גרמה להליך חקיקתי מהיר יחסית. הרציונל לחוק חובת הדיווח באופן כללי ההיגיון וההצדקה להטלת חובת דיווח נעוצים בהצדקות הבאות: במציאות שבה ילדים הינם חשופים להתעללות על ידי בני משפחה או קרובים אחרים במסגרת ביתית או מוסדית; במציאות שבה ילדים נעדרים את הידע, היכולת והכישורים להתלונן או להיחלץ בכוחות עצמם ממצב ההתעללות שבה הם מצויים; ובמציאות שבה הסביבה (דהיינו, שכנים, אנשי מקצוע, ההורים, או מטפלים אחרים) נחשפת להתעללות אך שותקת (מה שמכונה "קשר השתיקה") ואיננה מספרת על כך דבר לרשויות המוסמכות – הדרך האפקטיבית להתמודד עם כך היא לחייב את האנשים לדווח על כך לרשויות הרווחה או המשטרה. מתוך רציונל זה אנו למדים שהטלת חובת הדיווח על פגיעה מצד אחראי או בן משפחה, כחריג לכלל במשפט הפלילי כאמור, נובע מתוך מחשבה כי במידה והילד/חסר הישע ייפגע מאדם שאינו אחראי עליו, והנפגע אינו נתון למרותו וחסותו, הרי שבמרבית המקרים יבחר הנפגע לספר על

) בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו 2 ( לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; ) מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או 3 ( נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות. ** לצורך ההבהרה - מי שעונה על הגדרת בן משפחה עפ"י סעיף זו נחשב כ"אחראי על קטין" ובעניין זה במידה ופגע בקטין/חסר ישע חלה לגבי פגיעה זו חובת הדיווח. את מרחיב חשוב להדגיש כי חוק חובת הדיווח חובת הדיווח גם כאשר הפוגע הוא בן משפחה 18 א שהובא לעיל) מתחת לגיל 368 (עפ"י סעיף לחוק). 1-3 (ראה ההרחבה האמורה בסעיפים ג רקע היסטורי היוזמה לחקיקה באה בעקבות "משבר", אירוע טראומטי שזכה להד חריף בתקשורת, אשר נגע לפעוטה חסרת ישע שמצאה את מותה עקב התעללות פיזית קשה ע"י קרוב משפחתה. תחושת

-5-