יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

אצבעות חשיש, קבצנים עיוורים שולחים יד לנדבה, ילדים תמימים למראה שולחים יד לכיסי העוברים ושבים, ונשים עטופות ברעלה שחורה מציעות למכירה צמידי כסף. כותבי מכתבים ובקשות מצטופפים תחת שמשיות עם מכונות כתיבה רעועות, מרקידי נחשים מנסים לצוד את עינו של לקוח מתפעל, ומוכרי מים לבושים באדום מחפשים תייר עם מצלמה. בכיכר הענקית, המוקפת כולה בתי-קפה ציוריים, מתרחש לקראת ערב תיאטרון חי. המוני אדם נוהרים הנה. תזמורות "אפריקאיות" ו"ספרדיות", רקדנים, זמרים, אקרובטים, מכשפים ומאלפי נחשים. האווירה מחשמלת ממש. עם שקיעת השמש, כשבתי הקפה נצבעים באדום לוהט של שקיעה, מתגודדות בכיכר חבורות-חבורות סביב עוקרי השיניים, מגידי העתידות, הפאקירים, הלחשנים והיידעונים. עבורם אין זה רק משלח יד אלא אמנות, כמעט ייעוד. עוקר השיניים משתמש אמנם בצבת ענק, אך מרכך את הפחד בסיפורים מרגיעים. מגדילים לעשות מספרי הסיפורים המקצועיים, שבנוסף להרמת-קול והנמכתו לפי הצורך, מוסיפים לסיפור אנחות, גניחות וצקצוקי לשון. לא הבנתי דבר, אך המימיקה, המבטים החודרים ואולי אפילו כוח ההיפנוזה, ריתקו אותי למקומי. מגדת עתידות באה בימים בוחנת מקרוב את כף ידי; אט-אט היא משבחת את תכונותיי התרומיות ואת עושרי העתידי, כשכל משפט מלווה בתרועות הקהל. הקול המחוספס, המשפטים השבורים המתורגמים מברברית לערבית, לצרפתית ולבסוף לאנגלית, מצליחים לשכנע גם אותי. הכל קרוב וצפוף. במעגל החיצוני של הכיכר כרכרות מצועצעות הרתומות לסוסים; במעגל הפנימי, דוכנים-דוכנים שבהם סוחטים מיץ תפוזים טרי, ובתווך - חגיגה עצומה: נחש הנאבק עם נמייה, תוכי מדבר, חמישה אחים יוצרים פירמידה, נער אוסף מעות מכובע הפוך, נוכל מציע לתמימים להמר ולגלות היכן חבוי מטבע מתחת לקלפים. מולי זוג מתאגרפים הולמים זה בזה. לצדם "רוקח" המוכר תרופות פלא המקובלות בהרי האטלס מקדמת-דנא. פופולאריות במיוחד, כמו בכל מקום, הן אלו המשביחות את האון הגברי או המעוררות את תשוקת האישה לבעלה. בנו של הרוקח מקפל את רגליו מאחורי עורפו, אולי כדי להוכיח את יעילות התרופות, אולי כחלטורה נוספת. בצד, מנותקים מההמולה, ספונים זה אל זה, חכמי דת המשננים את שיעורם. ניחוחות השיפודים עולים השמיימה, באוזניים הולמים תופי המחוללים, בפה שמור עדיין טעמו של המיץ הסחוט, מכל עבר נדחפים רוכלים וקבצנים, לקול יללות שמחה השמורות בדרך כלל לחתונות - כך מתנהלת ההצגה הטובה בעיר. אף במאי, יצירתי ככל שיהיה, לא היה מסוגל לביים משהו כה דמיוני וחושני כאחד. לא יאומן, אנחנו במרוקו, במראקש, למרגלות הרי האטלס.

המטופחים החבויים מאחורי חומות גבוהות. עיר ציורית ותוססת, שאופייה האקזוטי, צביונה הברברי ואווירתה המסתורית הם מקור משיכתה העיקרי. חום המדבר והשמש היוקדת דוחקים במהלך היום את תושבי העיר אל פינות מוצלות. אך רגע לפני השקיעה, כשקרניים אחרונות מאירות את החומות והבתים המרוחים בטיח, יוצאים התושבים אל הרחובות ונוהרים בהמוניהם אל כיכר ג'מע-אל-פנע (מילולית: התכנסות המתים), הכיכר המרכזית בעיר העתיקה. גם התיירים עוזבים את האתרים ואת בתי המלון, ונוהרים אל הכיכר המרכזית. כאן נהגו להוציא להורג פושעים ומורדים במלכות. בעבר הלא רחוק עמדו בכיכר שלושה כידונים ארוכים ובקצה המחודד שלהם היו נעוצים כמה ראשים כרותים ונוטפי דם. לדבר, כך מספרים, היתה השפעה מרגיעה. אם ה"שבאב" היו מעלות, והיו מתעצבנים 46 º משוטטים בימי הקיץ, בחום של ממשהו, ואולי אף מחפשים היכן לפרוק את זעמם, היו מתבוננים לפתע בראשים הכרותים ומיד היו נרגעים. כבר בשעות אחר הצהריים מתחילה הפעילות בכיכר. בימי החורף הקרירים יחסית היא אינה חדלה לאורך כל שעות היום. אל הכיכר הזאת מתקבצים תושבי הכפרים ההרריים ונוודי המדבר כדי לקחת חלק בפעילות המסחרית והחברתית. מהכיכר יוצאת רשת מפותלת של סמטאות אל השווקים הסואנים. בשעות אלו מתחילים להופיע קוסמים ומאחזי עיניים, רופאי אליל הרוקחים שיקויי פוריות, מיסטיקנים הנואמים ברגש, ולצדם רופאי שיניים המציעים למכירה שניים תותבות. נוגה, שותפתי למסע, אהבה את המראות הללו. הם דיברו אליה יותר מאשר הקברים הסעידים או האומנות הברברית. ברברית קמוטת פנים בוחנת בקפידה את כף ידו של זקן פעור פה, ובתוך ההמולה הזו שני אנשים מוסתרים על ידי שמשיה. אחד מדבר והשני רושם - טיפול פסיכולוגי על גבי שטיח מרופט, בקליניקה מאולתרת תחת כיפת השמים. באחד הטיולים הפניתי את תשומת לבם של חבריי למרפא שיניים בשיטות עממיות. המרפא, אם אפשר לקרוא כך לבעל תנועות הנפח שניצב מולנו, אחז בצבת שן חולה שהיתה עדיין בפיו של מטופל. בנו של המטפל נשלח לבצע תרגילי הסחה כמו עמידת ראש, והופ, אנקת כאב ושן נוטפת דם נשלפת החוצה. כוסית של קוניאק לשיכוך הכאב, גם אם נגד חוקי האסלאם, והאיש מדדה לדרכו. עם שקיעת החמה מתחילה הפעילות בכיכר ונמשכת אל תוך הלילה. דוכני סחורות נפתחים על רחבת האספלט, טבחים מטגנים דגים ופלפלת חריפה לאור מנורות הגז ובוחשים את מרק החרירה המהביל בקדרות ענק. נערים מוכרים

51

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו