יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

היא שמורה היסטורית של ימי הביניים, עם רבעים אוטרקיים, גילדות של אומנים והמוני אדם הדרים בצפיפות ומתרוצצים ברחובותיה העקלקלים כנמלים עמלניות. פאס היא עיר תרבותית, בעלת מסורת דתית-ערבית, המושיטה יד אחת אל המזרח ויד שנייה אל אנדלוסיה שבספרד. מראקש לעומת זאת נקשרת אל הרי האטלס הגבוהים, מבצרם של הברברים, אל מדבר סהרה ואל אפריקה השחורה. היא נאת מדבר הניצבת בלב העימות שבין הרי האטלס לסהרה. כאן מתמזגים הצינה של ההרים ונשימתו החמה של המדבר. האדריכלית שרון טלמור הסבירה לי פעם, שעיר נמדדת ביפי האדריכלות שלה, במוניטין שיצאו לה, בחביבותם של תושביה. אפשר גם לבחון את הנוף שסביבה ואולי גם את האווירה השורה ברחובותיה. לעיר מראקש שלמרגלות הרי האטלס יש איכות וייחוד בכל אחד מן התחומים הללו. בזכות כל אלו הפכה לחביבתם של מבקרים מן המערב. מראקש מגשימה את הפנטזיה המזרחית האקזוטית שלהם. מראקש מכונה כאמור "העיר האדומה", אדומה כצבע הטיט. עיר שדומה כאילו צמחה מתוך המדבר, שמאבניו היא בנויה. כל כולה מבנים אדמדמים שהזכירו לנו את ראג'סטן, ארץ הנסיכים שבמערב הודו, וזהו סימן שהתאהבנו בה באמת. ניכרת במראקש ההשפעה הברברית וההשפעה האפריקאית; במוסיקה, בלבוש ובטיפוסים השונים. מראקש היא מוזיאון ארכיטקטוני נהדר של ימי הביניים, שנמשכו כאן עד המאה העשרים. התיירים הרבים נוהרים לכאן כדי לחזות בשכיות החמדה של העבר, בבוסתנים, בהיכלות הקבר ובארמונות, שם באות לידי ביטוי אומנויות אנדלוסיה, צפון-אפריקה,

באחת הנסיעות הארוכות שאלו אותי המטיילים איזו עיר אני מעדיף במרוקו, ותמיד אני מוצא את עצמי מתלבט בין ) אני אוהב את השילוב שבין Fes פאס למראקש. בפאס ( הסגנון הקיירואני (תוניסאי), המייצג את הפראות הצפון אפריקאית, לבין הסגנון האנדלוסי, המבטא את העידון הספרדי. ליבי הולך שבי אחרי הבזאר, המרגש בשילוב שבין סדר וארגון "יקיים" כמעט, לבין חושניות מרוקאית. כל ביקור בבזאר הוא ביקור אצל אנשים, אצל בעלי מקצוע: בכל פעם אני מבקר את עושי הגבינה, את מפטמי האפרוחים ובעיקר את הבורסקאים, מעבדי העורות - מלאכה ההולכת ונעלמת מן העולם. נערים מגרדים עורות ומסירים מהם שומן, שיער ולכלוך, טובלים אותם בבריכות שבמימיהן מעורבבים חומרים מרככים מסוגים שונים. רסק ספלולי אלונים, סיד, פירות אוג הקרוי על שם הבורסקאים, וצואת כלבים, היוצרים צבעים שונים ובעיקר - צחנה חריפה. פאס היא גם שוק הצמר, שוק הצבעים, חרשי הנחושת והקדרים - סימפוניה של קולות וצבעים, חזרה במנהרת הזמן לעולם

של פעם. פאס מהווה תזכורת למאות הראשונות לכיבושי האסלאם, עת קם כאן אחד ממרכזי הידע המערבי, עד כמה שזה נשמע מוזר כעת. פאס

אירופה, ערב, ומשהו חדש - תרכובת של כל אלו. "התכשיט של מרוקו", "נשמת הממלכה", "הלב הפועם" - אלו רק חלק מן הכינויים שהוצמדו למראקש. הזרים זיהו את העיר

מראקש עם המדינה, ששמה הוא למעשה מע'רב, ומשום כך השתנה בהדרגה ל"מרוקו". עיר זו הקסימה נוסעים ומבקרים, סופרים ומשוררים. מראקש היא עיר תיאטרלית ודינאמית, הפועלת ופועמת ללא הפסקה. את הדרמה הגדולה שלה יוצרים הניגודים: מול הרחובות והכיכרות ההומים אדם ומול הפעילות התוססת בשווקים בולטים השקט והשלווה שבחצרות הפנימיות ובגנים

50

2023 : תמוז- אלול, יולי-ספטמבר 19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו