יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

וכן במלחמה בפאן-ערביות לאומנית קיצונית . בכך, היחסים שירתו את שני הצדדים – הן את ישראל ששאפה להרחיב קשריה ולהגן על יהודים ברחבי העולם, והן את מרוקו ששאפה לבסס מעמדה ולהשכין שלום אזורי. ניתן לומר כי אחד המאפיינים העיקריים של קשר זה הוא המעורבות של יהודי מרוקו אשר שיחקו תפקיד משמעותי ביחסים בין המדינות. הסיבה העיקרית לכך נובעת ממרכזיותם של קהילה זו במרוקו, אשר התבססה ותפסה מעמד חשוב במדינה לאורך השנים י ב

תגיע מקרבה אזורית, כי אם השפעות הדדיות בתחומים התרבותיים, סוציולוגיים וכלכליים . המקרה של היחסים בין ישראל למרוקו, מהווה דוגמה מסוימת לכך. ניכר כי התפתחות היחסים בין המדינות לא נבע מקרבה אזורית או שותפות גיאוגרפית המשפיעה על שתי המדינות, כי אם מאינטרסים משותפים בתחומים הכלכליים והסוציולוגים, וכן זכתה מערכת היחסים לקידום בשל מאפיינים תרבותיים דומים שהיו בזכות הקהילה היהודית המרוקאית שידעה לחבר בין המדינות.

ו

ר

ק

ב

א

ב

ר

י נ

צ

ת ו

ש

ה

תחילת המגעים בין המדינות החלו סביב סוגית העלאת יהודי מרוקו לארץ ישראל, לקראת סוף המנדט הצרפתי במרוקו ועלית

ואף אישים ממנה הצליחו לתפוס תפקידי מפתח במדינה והיו מקורבים לארמון המלוכה. במאמר זה, אבקש לדון בתפקיד הקהילה היהודית ך ל מ ה

ה

ן ס

ב

י ר

ח

, ת

8 3

1 9

השלטון המרוקאי העצמאי. לאחר שעלה לשלטון מלך מרוקו, מוחמד החמישי, המשיכו המגעים באותה

בפיתוח היחסים. אבקש לעמוד על השחקנים היהודים הבולטים אשר הובילו את הקשרים ופרצו אותם, על הגשר שהייתה הקהילה בין המדינות, על רמת מעורבותם של אנשי הקהילה, וכן על רצונן של שתי המדינות להתבסס על קשר משותף זה.

הסוגייה. למרות שאישית לא התנגד ממש לכך, אסר 1956 בספטמבר המלך המשך עליית יהודים וזאת בשל לחצים מצד הליגה הערבית אליה הצטרף. לחצים אלו שהגיעו גם מצד גורמי ממשל במדינתו, נבעו מהסיבה כי חששו אותם מתנגדים שהעולים יצטרפו לחיזוק הצבא הישראלי במלחמה למול מדינות ערב. המגעים החשאיים ופעילויות המוסד המשיכו בעיקר תחת הסוכנות היהודית. הפעילות שכונתה "המסגרת" חולקה

יפתח הפרק הראשון באינטרסים המשותפים של שתי המדינות ובסיבות שהובילו אותן לקיום היחסים. על מנת להבין את מרכזיותם של יהודי מרוקו ביחסים ומדוע היו כל כך מרכזיים, הפרק השני יעסוק במרכזיותם של יהודי מרוקו במדינה ועל התבססותם בטרם העלייה לישראל, וכן על הקשר בין

הממשל וארמון המלוכה המרוקאי עם אנשי הקהילה. הפרק השלישי יעסוק ביחסים בין המדינות בתחילת 1961-( תקופת שלטון מלך מרוקו ובין מלחמות ישראל-ערב ) ולאחר מכן הפרק הרביעי יעסוק בהתרחבות היחסים 1975 ). הפרק החמישי יעסוק במבצע 1976-1999( בהמשך "איילת השחר" אותו הוביל סם בן שטרית, כמקרה בולט למעורבות הקהילה היהודית ביחסים ובו יתואר ראיון עם מר בן שטרית. פרק ראשון: מה חיבר בין ישראל למרוקו? ניתן לומר כי לאורך ההיסטוריה התקיימו ניסיונות רבים לביסוס הסדרים אזוריים ברחבי המזרח התיכון, אשר ניתן לראות בו אזור בעל פוטנציאל לקשר בין הארצות בצורה ייחודית. יש חוקרים כי יטענו שהדרך להסדר שכזה לא

לשתי חוליות מרכזיות - "לביא" שהייתה אמונה על הגנת הקהילה היהודית ו"מקהלה" שהייתה אמונה על עליית יהודים . המוסד השתמש בדרקונים מזויפים ופעל אף ללא אישורי נסיעה עבור היהודים, כאשר כל זאת קרה בסיוע אמריקאי וצרפתי. למרות מאמציו הרבים של המוסד, המבצעים התקדמו בצורה איטית וללא הצלחה רבה בהעלאת אותם יהודים. המוסד החל להביע חוסר שביעות רצון מהקצב 1960 ב האיטי של העלאת היהודים וביקש להיעזר ביורש העצר חסן השני כמתווך בנושא למול הארמון. בעזרתו של סם בנזרף יהודי מרוקאי בעל קשרים בארמון, נפגש שגריר ישראל בפריז יעקב צור עם המלך חסן. הפגישה הסתיימה באופן שאינו חד משמעי. יורש העצר התבטא ואמר בפגישה כי ישראל היא מדינה קיימת שאין להתכחש אליה ורחוקה

60

2023 : טבת-אדר תשפ״ג, ינואר-מרץ 17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו