יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

את שירי החג כאשר אחד השיאים היו כשראש עירית נשר מדליק ביחד את החנוכיה עם ראש עירית אסווירה – יהודי ומוסלמי עומדים בתוך היכל בית הכנסת היהודי באסווירה אוחזים בשמש ומדליקים ביחד את החנוכיה כאשר באולם בית הכנסת יושבים. ות נערים.ות ומסתכלים על מנהיגות מקרבת ושרים ומכבדים את סמלי החג היהודי ביחד – ושרים "באנו חושך לגרש.....כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן...." כמה סימבולי להקשיב, לראות ולא להאמין. הגענו לעיר רבאט, בירת מרוקו, העיר שבה נמצאים סמלי השלטון – בית המלוכה (ישנם נוספים בערים אחרות

מפגש עם בני נוער מהחטיבת הביניים בהית הספר אליאנס (לשעבר) בעיר מרקש

לכדי רביעיות והושבנו זוג בני נוער ממרוקו וזוג מישראל לשיח של הכרות משותפת על איך זה להיות בני נוער במדינה שלך, דברים משותפים, רשתות חברתיות, תחומי עניין ועוד ועוד, לא היינו צריכים לעשות יותר מידי, רק להושיב אותם ולראות כיצד הקרוסלה הזאת מסתובבת ונעה לה, בדקות ספורות הם החלו לשוחח, לצחוק, לצלם טיקטוק ולאשר אחד את השניה באינסטגרם, קבוצות אחרות קמו לסיור בבית הספר, לראות את הכיתות והכתובות החינוכיות על הקירות ובעצם האוירה היתה של פסטיבל חינוכי במיטבו. היה מאתגר להפריד ולקטוע את המפגש מאחר והיינו צריכים להמשיך בדרכנו אז לקינוח כולם הצטלמו עוד ועוד והחליפו פרטים בניהם והמשכנו בדרכנו למלון. במסעהזהעברנו אלפי קילומטריםשל נסיעותבאוטובוס בין הערים – מרקש-אגדיר-קזבלנקה-רבאט ואסווירה באמצע הדרך פגשנו בכל פעם אנשים מקסימים מקדמים את בואנו בחיוך רחב ובברכה "מכבה ביקום" ברוכים הבאים. את המסע הגיאוגרפי הוביל ביד רמה מר דוד אנקווה, אישיות כובשת לבבות, אדם שמכיר את התרבות המרוקאית על בוריה וכך גם את המדינה, אדם של אנשים – מכיר את אנשי הביטחון בשדה התעופה, דרך מוכר החלב במלח היהודי ועד הכרות אישית עם מושל מחוז סוס באגדיר, דוד אישיות מיוחדת ומקצוען אמיתי – כבר כתבתי? שיאים רבים היו למסע הזה בארץ המוסלמים הכי חמה, בטוחה ומקדמת אורחים שאני פגשתי – אחד מהם נגע בקהילה היהודית שמתגוררת במרוקו אותם פגשנו באגדיר, אסווירה ובקזבלנקה מאחר והמסע היה בחג החנוכה מידי ערב הדלקנו חנוכיה וברכנו את ברכת החג – מקסים היה לראות את הנערים והנערות והצוות המופלא מברך על הדלקת החנוכיה ושרים לאור הנרות

במרוקו אך ברבאט ארמון המלך הוא המפואר והמרכזי), הפרלמנט ובית המשפט ואיך לא השגרירויות השונות שמתקבצות להם ברבאט מכל העולם. טרם הנסיעה יצרתי קשר עם אייל דוד, סגן השגרירה הישראלית במרוקו, איש מיוחד מאוד, יזם בנשמה, הוא התרגש לרגל בואה של המשלחת והפתיע בהזמנה: "ביום שאתם מגיעים לרבאט אנו מקיימים ערב חגיגי לרגל שנתיים לכינון היחסים הדיפלומטים בין מרוקו לישראל – לרגל הסכמי אברהם, אני רוצה להזמין את משלחת 'רוח הנוער' לתאטרון הלאומי ברבאט לערב שכולו שותפות, חיים בשכנות נפלאה וגם הדלקת חנוכייה" כך אמר. שמחתי מההזמנה הנפלאה הזאת וכמובן ששמנו פעמינו מקזבלנקה לרבאט לכבוד הערב המשובח הזה. אחד מהרגעים הנפלאים שם היו על הבמה כאשר נקראה בת ממשלחת הנוער הישראלית ובן נוער מקומי, מוסלמי להדליק ביחד את החנוכיה שעמדה על הבמה וברקע הברכות וצללי הלהקה האנדלוסית מאשדוד שמילאו את הבמה באור גדול. בהמשך הדרך לאורך שמונה ימים מלאים בתחושות, רגשות, חוויות, שמחות, פגישות, סיפורים ובעיקר אנשים הרגשתי כמו כד השמן של חנוכה שהשמן שבתוכו הספיק עוד ועוד ועוד בכדי להדליק כל יום אור חדש – כל יום במסע לא דמה לקודם שלו, לא היה סוף להפתעות ולתחושות התרוממות הרוח. מרוקו בחוויה שלי היא ארץ בעלת אלפי פנים, אפשר לראות בה את השקט באסווירה ואת הרעש בקזבלנקה, את האיסלאם בלבוש הנשים ובמסגדים הפזורים בכל מקום לצד כיבוד הדתות האחרות: בתי כנסת ובתי עלמין יהודים פזורים ברחבי מרוקו, מטופחים ומאובזרים כאילו קהילה שלמה נמצאת שם ומתחזקת אותם מידי

45

2023 ינואר-מרץ , טבת-אדר תשפ״ג :17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו