יהדות מרוקו | 40 שנות עשייה מלאות חדווה ויצירה

לות ישראל האחרות. יהדות של הכנסת אורחים. הבה נברר מי היו הגורמים ומה היו הנסיבות שהביאונו לשינוי גדול וחיובי זה? בד בבד, חל שיפור נ ה ובעיני החברה. הציבור התוודע אליה כאל יהדות של ערכים, בעלת מידות נאות של: הכנסת אורחים ומאור פנים שרבים מגדולי מחשבת ישראל קומת ישראל. בניה הקימו מאה ואחד עשר יישובים ומושבים חקלאיים לאורכה ולרוחבה של המדינה. יישובים, שהיוו חומות מגן אנושיות לגבולותיה רי קליטה הוסיפו דעת. השינוי בדימויה מעצים על רקע העובדה, שאך, לפני עשורים אחדים, בניה של יהדות זו היו היוזמים והמקימים של תנועות מ נתרים הש יכר בדימ הם מבני הצפוניים חאה הח ו ה מש שנים, ה שינוי העצום ופר הדגול ע מאתנו ייסורים, כי כל ייסורים מוסיפים דעת". מסייעים למי שמסייע לעצמו. יהיה זה פשטני מדי, אם נייחס התקדמות זו בחייה של יהדות מרוקו, אך ורק, לחבלי קליטתה בארץ, שפה ולבע , אירחני "מעריב" בפרסמו את מאמרי "מצוקה הכצעקתה?", שבו יצאתי חוצץ נגד עסקנים עדתיים, שאותם כיניתי "סוחרי מצוקה" בשל התבטאויותיהם ומעשיהם 27.11.19 עת האפליה, הקיפוח, הבכי, הנהי והיללה. המאמר מבוסס על מצוות פריקה וטעינה שהיא אחת מתרי"ג המצוות, ובה נאמר: "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו, וחדל מו, עזב תעזב עמו )משפטים כ"ג( והדגש על עמו. כל פרשני המקרא ובראשם גדול הפוסקים בצפון-אפריקה-רבי רפאל ברדוגו קבעו חד-משמעית לאמר: "מצוות פריקה וטעינה קיימת בתנאי יסודי ובלעדי, רק כאשר בעל החמור, קרי: האיש הנתון במצוקה, נותן ידו ומסייע לעובר האורח שבא לסייע בידיו בפריקה וטעינה. בלעדי התגייסות בעל החמור לסייע ף הוא לעצמו, הקביעה תהיה "עזוב" )אותו( כפשוטה, ולא עזור תעזור לו. הפועל יכול פירושו לרצות. בעקבות מאמר זה, הוקמה תנועת-ביחד בראשותי, שמנתה בראשית דרכה עים אנשי רוח, וביניהם הפרופסורים: משה בר-אשר, שמעון שטרית, אהרון ממן, צ'רלס טפיירו, אפרים חזן והמשורר ארז ביטון. הצטרפו אלינו וסייעו בידינו הרב ישראל מאיר לאו, ר לוף מוטה גור ז"ל והעיתונאים אלי אייל יבדל"א ואריה צימוקי ז"ל. יחד פתחנו במסע ציבורי נרחב בכלי התקשורת ובכנסים המוניים, כשקריאתנו מופנות, בראש ובראשונה, פנימה דות מרוקו, וגם לכלל הציבור והחברה בישראל. מיוצאי מרוקו, תבענו להתנער מכל תודעת אפליה וקיפוח בין מדומה או אמיתית, כדי שלא להחליש מוטיבציה בקרב אותם אנשים מילא המוטיבציה שלהם חלשה מלהתמודד ולהתקדם. תבענו מהם להאמין ביכולותיהם להגיע לכל השג או מעמד, בתנאי שירצו בכך, כדברי הפתגם הצרפתי "הפועל יכול פירושו צות". וכתנאי ראשון, עליהם להשקיע יותר משאבים בעיצוב דרכם, חינוך ילדיהם ועתידם, כדי שיוכלו להשתלב בחברה השגית ותחרותית כשלנו. העמקת ההיכרות בין חלקי העם. נו שבעיית הבעיות של יהדות מרוקו נעוצה בכך: שהציבור הרחב איננו מכיר אותה מקרוב וטרם התוודע לעברה ולתרומתה למדינה. חיפשנו ומצאנו פלטפורמה, שבמסגרתה תינת בור הרחב הזדמנות נאותה להכירה מבפנים. פנים אל פנים. וכך, טיפחנו ועודדנו את הנחלתו של מפעל "הדלת הפתוחה-תרבחו ותסעדו". מפעל, שאין לו אח ורע בתולדות העמים ליל המימונה" המסורתי. לילה, שבו יהדות מרוקו פותחת את לבה ודלת ביתה בפני כל דכפין, כדי להסב עמה לשולחן התקרובת המסורתית, לשיר ולזמר יחד, לספר איש לרעהו ע ית אביו ועל מינהגיו ולהעמיק את ההיכרות ביניהם. כך מאות אלפי ישראליים, התארחו שנה שנה בבתים של יוצאי מרוקו בשלושת העשורים, נוצרו קשרים אמיצים בין האורחים תארחים. פלטפורמה זו, חשפה את יהודי מרוקו לעיני כל, כך שאינם עוד בלתי מוכרים ובלתי ידועים. גם המתארחים גמלו למארחיהם בביקורים בבתיהם. על מנת לסבר את האוזן ם. והנה, אני רש לדוגמא בחין בין המנחמים בידידי משה לנדאו-לשעבר נשיא בית המשפט העליון. שאלתיו: רבי משה, "מה עושה כהן בבית הקברות?" אתה "אשם" השיבני, אתה "שידכת" את משפחתי שפחת אסולין ב"לילות המימונה", ולגבינו מיכאל ז"ל היה כאחד מבנינו וגם אנו אבלים על מותו. היהלום שבכתר: מלגות לכלל הסטודנטים. פועלנו לא התמצה רק ב"ליל המימונה" קיה. ובכנסים, דליוני-מעברה" ותעודות הצדעה ליוצאי המעברות על סבלם ותרומתם ביישוב הארץ ובבניינה. "ספר הזהב ליהדות מרוקו" כמפעל הרשמה והזדהות, ועד ליהלום שבכתר: הענקת ר הקהילות ני שקלים, כ עניקות מלגות אך ורק ליוצאי קהילותיהן. ככותרת לכך, ניתן לאמר: מי היה מאמין שיום יבוא ויהדות מרוקו תעניק סיוע לסטודנטים יוצאי פולניה, גרמניה, רוסיה, איתיופיה ואחרים? חיל את קליטתנו המוצלחת. ואוסיף אף זאת:השגיה של יהדות מרוקו השגיאו עד, כי הפכו חלומות לממשות, שהרי היינו כחולמים בקוותנו שיום יבוא ונער מעיירה נידחת במרוקו, קסאר אשוק" יהא אליעזר בן-יהודה של ימינו, הלא הוא פרופ' משה בר-אשר-נשיא האקדמיה ללשון העברית, ושהמשורר ארז ביטון ייבחר ליו"ר התאחדות הסופרים והמשוררים אל, ועד ידידי ורעי ד"ר יהודה לנקרי, יליד העיירה "בוזעד", שהוטל על שכמו לשאת ברמה את דבר עם ישראל מעל בימת העמים, ולסנגר על צדקתנו כשגרירנו באו"ם. יהדות מרוק ת להתברך בהשגיה, ולהביט בבטחה על עתידה בארץ. חברי ואנכי מוצאים סיפוק רב בעובדה, שכיום יותר ויותר עסקנים מקרב יהדות מרוקו ונבחריה, מטיפים להתגייסות עצמית לסייע לזולתם, ובעיקר לאחינו העולים החדשים, כדי ללמדם פרק מקליטתנו המוצלחת בארץ. קפיצה נחשונית עשתה יהדות מרוקו בישראל בעשורים האחרונים. ייצוגה בממשלה ת, בהסתדרות ובעיריות, הינו מעבר לשיעורה היחסי באוכלוסיה, וגדול שבעתיים מייצוגן של קהילות ישראל האחרות. יהדות של הכנסת אורחים. הבה נברר מי היו הגורמים ומה ה בות שהביאונו לשינוי גדול וחיובי זה? בד בבד, חל שיפור ניכר בדימויה של יהדות זו בעיני עצמה ובעיני החברה. הציבור התוודע אליה כאל יהדות של ערכים, בעלת מידות נאות של סת אורחים ומאור פנים שרבים מגדולי מחשבת ישראל הם מבניה. יהדות שתרמה רבות לתקומת ישראל. בניה הקימו מאה ואחד עשר יישובים ומושבים חקלאיים לאורכה ולרוחבה אנושיות לגבולותיה הצפוניים והדרומיים של ארצנו. ייסורי קליטה הוסיפו דעת. השינוי בדימויה מעצים על רקע העובדה, שאך, לפני עשורים ל המדינה. יישובים, שהיוו חומות מגן ים, בניה של יהדות זו היו היוזמים והמקימים של תנועות מחאה, החל מ"ואדי סאליב" ועד "הפנתרים השחורים" ו"תנועת האוהלים". תנועות, אשר לא פעם הביעו את מחאתן בצורה סיבית, הגם שהיה צדק וצידוק לנושאי המחאה: חינוך,דיור, תעסוקה וכיוצא באלה. לפני כחמש שנים, המשפטן אמנון זכרוני הקדיש אחת מתוכניותיו הטלוויזיוניות, לדיון על הנושא דות מרוקו אז והיום". כחבר בפנל המתדיינים, המנחה הפנה אלי את השאלה: מה גרם לשינוי העצום של "אז" ו"היום" במעמדה של יהדות מרוקו? תרגום: "האדם הוא רק מתלמד, בל הוא מורהו, ואיש לא יכיר את עצמו כל זמן שלא סבל". יהדות מרוקו הקדימה את הסופר הדגול אלפרד דה מוסי בהביעה את רעיונו זה בשפתה ובחרוזים: "יא רבי! לא תמחנא, תכלינה בלא מחנא, וקל מחנה קא תזיד עקל". "אלוהי! אל תייסר אותנו, אבל אל תמנע מאתנו ייסורים, כי כל ייסורים מוסיפים דעת". מסייעים למי שמסייע לעצמו. יהיה זה פשטנ אם נייחס התקדמות זו בחייה של יהדות מרוקו, אך ורק, לחבלי קליטתה בארץ, לשפה ולבעיות הקיום. גורמים רבים וחשובים חברו יחדיו, כדי להביא לשינוי זה. חברי ואנכי לא נצטנ ד עסקנים יין, איפוא, א דתיים, שאותם כיניתי "סוחרי מצוקה" בשל התבטאויותיהם ומעשיהם בטיפוח תודעת האפליה, הקיפוח, הבכי, הנהי והיללה. המאמר מבוסס על מצוות פריקה וטעינה שהיא אחת תרי"ג המצוות, ובה נאמר: "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו, וחדלת מעזב עמו, עזב תעזב עמו )משפטים כ"ג( והדגש על עמו. כל פרשני המקרא ובראשם גדול הפוסקים פון-אפריקה-רבי רפאל ברדוגו קבעו חד-משמעית לאמר: "מצוות פריקה וטעינה מתקיימת בתנאי יסודי ובלעדי, רק כאשר בעל החמור, קרי: האיש הנתון במצוקה, נותן ידו ומסייע ובר האורח שבא לסייע בידיו בפריקה וטעינה. בלעדי התגייסות בעל החמור לסייע אף הוא לעצמו, הקביעה תהיה "עזוב" )אותו( כפשוטה, ולא עזור תעזור לו. הפועל יכול פירושו ת. בעקבות מאמר זה, הוקמה תנועת-ביחד בראשותי, שמנתה בראשית דרכה כארבעים אנשי רוח, וביניהם הפרופסורים: משה בר-אשר, שמעון שטרית, אהרון ממן, צ'רלס טפיירו ם חזן והמשורר ארז ביטון. הצטרפו אלינו וסייעו בידינו הרב ישראל מאיר לאו, רב אלוף מוטה גור ז"ל והעיתונאים אלי אייל יבדל"א ואריה צימוקי ז"ל. יחד פתחנו במסע ציבורי נרחב התקשורת ובכנסים המוניים, כשקריאתנו מופנות, בראש ובראשונה, פנימה ליהדות מרוקו, וגם לכלל הציבור והחברה בישראל. מיוצאי מרוקו, תבענו להתנער מכל תודעת אפליה ח בין מדומה או אמיתית, כדי שלא להחליש מוטיבציה בקרב אותם אנשים שממילא המוטיבציה שלהם חלשה מלהתמודד ולהתקדם. תבענו מהם להאמין ביכולותיהם להגיע לכל ג או מעמד, בתנאי שירצו בכך, כדברי הפתגם הצרפתי "הפועל יכול פירושו לרצות". וכתנאי ראשון, עליהם להשקיע יותר משאבים בעיצוב דרכם, חינוך ילדיהם ועתידם, כדי שיוכלו השתלב בחברה השגית ותחרותית כשלנו. העמקת ההיכרות בין חלקי העם. הבחנו שבעיית הבעיות של יהדות מרוקו נעוצה בכך: שהציבור הרחב איננו מכיר אותה מקרוב וטרם דע לעברה ולתרומתה למדינה. חיפשנו ומצאנו פלטפורמה, שבמסגרתה תינתן לציבור הרחב הזדמנות נאותה להכירה מבפנים. פנים אל פנים. וכך, טיפחנו ועודדנו את הנחלתו של ל "הדלת הפתוחה-תרבחו ותסעדו". מפעל, שאין לו אח ורע בתולדות העמים של "ליל המימונה" המסורתי. לילה, שבו יהדות מרוקו פותחת את לבה ודלת ביתה בפני כל דכפין, כד סב עמה לשולחן התקרובת המסורתית, לשיר ולזמר יחד, לספר איש לרעהו על בית אביו ועל מינהגיו ולהעמיק את ההיכרות ביניהם. כך מאות אלפי ישראליים, התארחו שנה שנה ים של יוצאי מרוקו בשלושת העשורים, נוצרו קשרים אמיצים בין האורחים והמתארחים. פלטפורמה זו, חשפה את יהודי מרוקו לעיני כל, כך שאינם עוד בלתי מוכרים ובלתי ידועים "ל, בנם של מתארחים ל ומוניק, הגעתי לנחמם בביתם שבשכונת בית הכרם בירושלים. והנה, אני מבחין בין המנחמים בידידי משה לנדאו-לשעבר נשיא בית המשפט העליון. שאלתיו: רבי משה, "מה עושה הן בבית הקברות?" אתה "אשם" השיבני, אתה "שידכת" את משפחתי למשפחת אסולין ב"לילות המימונה", ולגבינו מיכאל ז"ל היה כאחד מבנינו וגם אנו אבלים על מותו. היהלום תר: מלגות לכלל הסטודנטים. פועלנו לא התמצה רק ב"ליל המימונה" ובכנסים, יזמנו מוספים שונים בעיתונים ובהם מאמרים ורבי-שיח, הפקנו עשרות סרטים על ערכיה של יהדות הדות מרוק ו, לרבות ה חנו מעניקים על הרשמה יוע נרחב לכלל הסטודנטים, להבדיל מיתר הקהילות המעניקות מלגות אך ורק ליוצאי קהילותיהן. ככותרת לכך, ניתן לאמר: מי היה מאמין שיום יבוא ויהדות מרוקו תעניק סיוע דנטים יוצאי פולניה, גרמניה, רוסיה, איתיופיה ואחרים? להנחיל את קליטתנו המוצלחת. ואוסיף אף זאת:השגיה של יהדות מרוקו השגיאו עד, כי הפכו חלומות לממשות, שהרי היינ שפטן אמנון זכרוני הקדיש אחת מתוכניותיו הטלוויזיוניות, לדיון על הנושא: "יהדות מרוקו אז והיום". כחבר בפנל המתדיינים, המנחה הפנה אלי את השאלה: מה גרם לשינוי העצום ל "אז" ו"היום" במעמדה של יהדות מרוקו? תרגום: "האדם הוא רק מתלמד, הסבל הוא מורהו, ואיש לא יכיר את עצמו כל זמן שלא סבל". יהדות מרוקו הקדימה את הסופר הדגול פרד דה מוסי בהביעה את רעיונו זה בשפתה ובחרוזים: "יא רבי! לא תמחנא, ואלא תכלינה בלא מחנא, וקל מחנה קא תזיד עקל". "אלוהי! אל תייסר אותנו, אבל אל תמנע מאתנו יסורים, כי כל ייסורים מוסיפים דעת". מסייעים למי שמסייע לעצמו. יהיה זה פשטני מדי, אם נייחס התקדמות זו בחייה של יהדות מרוקו, אך ורק, לחבלי קליטתה בארץ, לשפה יועבר נשיא בית המשפט העליון. שאלתיו: רבי משה, "מה עושה כהן בבית הקברות?" אתה "אשם" השיבני, אתה "שידכת" את משפחתי למשפחת אסולין ב"לילות המימונה", ולגבינ ל ז"ל היה כאחד מבנינו וגם אנו אבלים על מותו. היהלום שבכתר: מלגות לכלל הסטודנטים. פועלנו לא התמצה רק ב"ליל המימונה" ובכנסים, יזמנו מוספים שונים בעיתונים ובהם על שלושת פרקיה. "מדליוני-מעברה" ותעודות הצדעה ליוצאי המעברות על 1 מרים ורבי-שיח, הפקנו עשרות סרטים על ערכיה של יהדות מרוקו, לרבות הסדרה "אגוז" עם ערוץ בלם ותרומתם ביישוב הארץ ובבניינה. "ספר הזהב ליהדות מרוקו" כמפעל הרשמה והזדהות, ועד ליהלום שבכתר: הענקת מליוני שקלים, כל שנה, כמלגות-לימודים לסטודנטים קהילות. יודגש, כי רק אנחנו מעניקים סיוע נרחב לכלל הסטודנטים, להבדיל מיתר הקהילות המעניקות מלגות אך ורק ליוצאי קהילותיהן. ככותרת 44 דנטיות מעוטי-הכנסה, יוצאי ב ח ת מעזב ל ה גרם , א הד דימ ות זו. בל א ה א סם בן שטרית-מאמרים שעיצבו את דרכנו יהדות מרוקו 157 נעם ניר-יושב-ראש אגודת הסטודנטים והסטודנטיות האקדמית גליל מערבי: מכובדי, הלכתי בגאון ובראש מורם עת ייצגתי את ). בעת כתיבת שורות אלה, ערב הזכרון לחללי צה"ל 2013-1999( 14 הפדרציה בעיר הציורית מוגדור שבממלכת מרוקו שם חייתי אלף סטודנטים\ות מכל תפוצות הארץ חולקים גורל משותף נטול מזור לכאבם. אוכלוסייה גדולה זו, ברובה מצעירי 350 תש"ף, וצעירו ה רץ הטובה זאת שלנו, מוצאת ע מה ניצבת בפני שוקת כלכל ת יבשה. צע רו וצעירים המהווים את ע ידה החברתי כלכלי-מדעי ועוד ש מדינת יש אל. מלח הארץ בני ובנות טובים צפויים בתורם לשאת בנטל לעתיד לבוא ולתרום את חלקם הנדיב, אלו הם ולא לבדם הם ה"נשכחים" של ימינו אלה. זעקתם אמיתית היא. הסטודנטים\ות הישראלים אינם בוחלים והרי "טובה המלאכה המפרנסת את בעליה" ככתוב: "הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך" (משלי כד, כג-כז). מלצרות,אבטחה,סדרנות ועוד כהנה וכהנה כנמצא בשוק התעסוקה הזמנית, ובלבד שלא יזדקק הסטודנט לפנות ולקושש סיוע. הדברים אינ דברי תקופת ה"קורונה" אלא דברי שגרה של ימים כתיקונם. דווקא משו האמור כאן, הרי שמפעל המלגות ש יסדת והובלת מקבל מש ה תוקף וחשיבותו גוברת גם כעת ויש לא רק להמשיכו, אלא אף להגדילו ויפה שעה קודם. איגרתי זו בבחינת הזדמנות נוספת להודות לך ועל שותפייך לדרך לחיזוק הסטודנטים\ות. עו"ד עמי סביר-יועץ משפטי לפדרציה העולמית: סם ידידי שלום, "תוכן דבריך במאמר "קורונה הכצעקתה", מבטא מקוריות ואומץ , אתה 1979 , כמו במאמרך הידוע "הכצעק ה" במעריב ב נת 2020 לעמוד בפרץ כנגד דעות ותפיסות ופוליסטיות. כיום, בשנת ניצב "ע מד בשער" ואומר בריש גליי א הדברים הראויים להיעשות בשעה קשה ז , כאשר הנך חף כל אינטרס א שי וטובת כלל עם ישראל בלבד עומדת לנגד עיניך. יישר כוח . סמי בניסטי-גמלאי חינוך, יו"ר סניף הפדרציה בקרית ביאליק: סם ידידי, כשיש מצוקה כלכלית-חברתית, ישנם אנשים שמנצלים, עולים ותופסים טרמפ. נוש "הפנתרים השחורים" המוזכרים במאמר, אינו רלוונטי כאן-לדעתי. לימינו, יש באמת לא מעטים, ואני מכיר אישית, שנפגעו קשות מהסגר ומהתקופה. פסח, כחג וכאביב, פותח פריחה של התחדשות כלכלית. חלק לא קטן מנהלים "פרנסה מתגלגל ": קונים, משלמים (דחוי), מוכרים, משלמים מסים ונלווים. כך "מתגלגלים", שורדים ומקווים לצמוח ול צליח. וכשהגלגל נעצר, אין "שמן להניע". הממשלה מנסה לסייע, אבל ישנה בירוקרטיה ש"תוקעת", בסרבול, תשאול ומה לא. רבים טובים וישרים לא עומדים "בקריטריונים " ונופלים. השרים הכלכליים צריכים להקים וועדות חריגים עם סמכויות ומתן סיוע. בשורות טובות ובריאות לכולנו. ה בנ ת ברור ה זבולוני אפרגן-נשיאת "קרן מלגות לסטודנטים": ידידי נ יא הפדרציה העולמית-סם היק ! קראתי בעיון ובעניין רב את המאמר המצויין "קורונה:הכצעקתה?" אני מזדהה הזדהות מוחלטת עם תוכן דבריך. התרגשתי למקרא הפסקה הבאה: "אמת, יציב ונכון שבין הזועקים, יש כאלה, אף אם הקורונה הייתה נמשכת רק יום או יומיים, אין הפרוטה מצויה בכיסהם". כמי שדלת אבי הצדיק סידנא באבא שלום, היתה פתוחה בפני עניי עמך, וכמי שיש לי הזכות להמשיך במסורת אבי, אני משתדלת להמשיך נוהג אבי זה, כמסורת הערבות ההדדית עליה אנו מצווים, ו כל בנתינת סתר יכו ה אני לצפות שבע" , נגיף הקורונה ייעלם ויתנדף, ואת אלה ש לו ישובו נה להקמתה", ואני גא על פעילותי במסגרתה. 20 לאיתנם. איחולי לפדרציה עטורת ההשגים במלאת לה " ד"ר יונית ניסים-ראשת הפקולטה לחינוך: אכן מאמר מאיר עיניים. למצער, הקיטוב וההקצנה רק יתגברו לנוכח משבר הקורונה. היטב לתאר זאת סם. יש שינסו למנף את המשבר לטובתם האישית ללא כל קשר למצבם הכלכלי וינסו למקסם רווחים ויש שמטה לחם ופרנסתם יינזק קשות. לשם בידול בין האוכלוסיות יש ליישם תבח נים ומדד ם ברורים ולרשו ות השונות יש את כל האמצעים לעשות כל זעק "זאב, זאב" מ דהדת ויוצרת אפקט. זו העת למנהיגות חברתית אמיצה, איכותית שמבטאת fake news זאת. בעידן של את הדברים כהווייתם ללא כחל ושרק. יישר כח. חג עצמאות שמח דש' לסם היקר המשיכו בעשייתכם הברוכה והחשובה דוד אפרתי-אל"מ (מיל') ומשפטן: נגיף הקורונה בא במפתיע לעולם המקור מסין, ראשונה שניזוקה וראשונה שיצאה מזה וחזרה לשגר . הנגיף נתגלה כמדבק בני אדם ומסכן חיים. עד כ לא נמצאה תרופ למי שנדבק ול נמצא חומר מחסן למניעת ההידבקות לאחרים. לכן הממ לה נאלצה לנקוט במיידית בצעדים קיצו יים להסגרים ובידוד בבית על כל חברה הישראלית, הן בפרטיים והן במשק בכל ענפי היצור המסחר בסיטונאים בקמעונאים והסקטור של המקצועות החופשיים. מעסיקים ומפעלים נאלצו לצמצם את הפעילות, לפטר ו/או להוציא חלק מהעובדים לחל"ת כדי לשמור על בריאותם ולצמצם הפסדים למעסיקים ולמשקיעים עד יעבור זעם. הממשלה נתפסה במלאים חסרים של ציוד מגן-מסכות לפנים, ציוד רפואי- מינשמים, מיטות לאשפוז וצוות רפואי וגבר לעצירת / מיגור המגפה. הממשלה ולשלם מי אבטלה לכל המפוטרים ולדאוג לאוכלוסייה החלש ₪ הכריזה והתחי בה לפצ ת את כל הסקטו ים הפסד ם הצפויים בע רות מיליוני לבל תרעב. עיקרו ל ה אמר מתייחס לאלה שמנצלים את המצב כדי לתקוף את הממשלה ממניעים פוליטיי בלי לנקוף אצבע להקצאת אמצעים כספיים שעומדים לרשותם. טוב שהכתבה מסתיימת בתקווה ואופטימיות של סיום ההסגר והסגר במהרה ושהעסקים ישובו לשגשג במהרה. ברוך מאירי-סופר ועיתונאי: סם יקירי ! ראשית אני מאד שמח לעובדה, שעל אף היותנו "בקבוצת הסיכון" – בגלל הרישום "הטועה והמטעה" תעודות הזהות – קבוצה זו לא רק חיה ונושמת – אלא פעילה מא . לפחות בפייסבוק... אין לי ספק, סם היקר, שאתה צודק טענ ך המרכזית: אין מקום לזעקת "הצילו" של כ הזועקים מרה. אך בהחלט יש מקום לזעקה מצד עשרות לפי ב י העסקים הקטנים, אשר עלולים לקרוס אם, חלילה, סכנת נגיף הקורונה תמשיך לרחף מעל ראשינו והממשלה לא תגדיל את הסיוע הכלכלי – לו הם ראויים. אכן, אין מקום להכללה גורפת ואין מקום לזעקה מצד בעלי העסקים הגדולים שהרוויחו עשרות מיליונים, במשך השנים, ולא יצאו להודיע על כך ברבים. כפי שהם עושים עתה, בשפל הכלכלי, בו הם מצויים. רשה לי לחלוק עליך בנושא תנועת "הפנתרים." אני יודע, בדיוק כמוך, שישנם בארצנו עסקני מפ גות רבים המנצלים את המצוקה החברתית לתועלתם אישית. כמי שליו ה את פעילות תנועת "הפנ רים" בישראל, כעיתונאי, אני יכול לקבוע בפה מלא: בזכות מחאת "הפנת ים" התעורר בישראל הנושא החברתי. הוקמ ועד מיוחד לבדיקת המצב העוני והמצוקה בישראל, ומאוחר יותר החליט מנחם בגין, בהיותו ראש הממשלה, לבצע את תכנית שיקום השכונות. גם בתנועת "הפנתרים", אגב, היו פעילים שניצלו זאת לתועלתם האישית. הדות זו בעיני שת מה רבות רצנו. ועד פני " של י דות והד ל מ יה . יה