הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, 2022

ה ָ בּוּק ְ ר ַּ ד הדרבוקה היא, ללא ספק, אחד מכלי ההקשה החשובים ביותר, בכלל המוסיקה הערבית במרבית הארצות בעלות זיקה למוסיקה מזרחית. קיימות עדויות שהדרבוקה קיימת מעל לאלף שנה לפני הספירה. במקור, הכלי היה עשוי מעץ וחימר, עם ראש תוף עשוי עור עזים מתוח. כיום, לדרבוקה יש גוף מתכתי וראש התוף עשוי מחומרים סינתטיים. מובן מאליו שהן החומר והן סוג העור מהווים גורם חשוב ביותר בהפקת צליליו של הכלי. הכלי מוחזק לרוב מתחת לבית השחי או בין הברכיים של הנגן. את ההקשות הכבדות, המודגשות והעמוקות יותר (דוּם) מפיקים על ידי הקשה בידיים על גבי החלק המרכזי אק), נהוג להפיק על ָ של העור ואילו את הצלילים בעלי אופי חריף, דק, וחלש יותר (ט ידי הקשה ביד על גבי קצה העור, במקום שהוא מקיף את היקף תחתית הכלי. נגנים וירטואוזים מסוגלים להפיק שורה שלמה של

צלילים על ידי לחיצה בעוצמות שונות על גבי העור, תוך כדי נגינה, ואף להפיק מנגינות ברורות בגובה צליליהן.

בּ ֶ אק ָ ר ְ ק יוֹת (קסטנייטות), עשוי מברזל. נהוג לנגן ִ רמוֹנ ַ ), הוא כלי הקשה המזכיר ע قراقب בּ (ערבית: ֶ אק ָ ר ְ ק ה המהווה מיזוג של מסורות ָ או ָ נ ְ בכלי הקשה זה בעיקר בתרבות המוזיקה המרוקאית המכוּנה ג מוזיקה אפריקאית וסוּפית. כלי נגינה ייחודי זה, מייצג היטב את התרבות המרוקאית האותנטית. מוזיקת גנאווה היא מוזיקה רוחנית המייצגת את תולדותיהם של אנשי מערב אפריקה שמדרום לסהרה, שנמכרו כעבדים באלג'יריה, מרוקו, לוב ותוניסיה, או למגרב הגדולה של היום. במהלך מוסיקת גנאווה, מסופרים סיפורים עבור אנשים המחוברים להיסטוריה הקשה שלהם. הצלילים הקרקבים מייצגים את קול פרסות הסוסים הפוגעות באדמה, כשאנשיהם נסחפו בשקי תבואה, ואת שקשוק הכבלים בהם השתמשו להחזיק את העבדים בשבי. צלילים אלה יכולים גם לייצג את הכבלים שהעבדים הסירו, כשהצליחו להשתחרר והפכו לחופשיים. כמה מקצבים ספציפיים שמנגנים נגני גנאווה בקרקבט (מלווים לעתים קרובות בהאג'וג 'או בסינתיר) מסמלים את החופש הזה.

למצילות מתכת גדולים אלה יש סגנון נגינה המזכיר, בצליליו, מצלתיים. הנגן מחזיק זוג קראקב בכל יד ויוצר צליל מתכתי חזק ומהדהד, כשגופי

המתכת מוכים זה בזה. צליל הקראקב נשמע כפרסות סוס דוהר. הקראקב עשוי בדרך כלל מברזל או פלדה, וצליליו משמשים להוספת קצב למוסיקה.

52

2022 : טבת-סיון תשפ"ב, ינואר-יוני 15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו