הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הולך למקום הרצח, טובל את שני ידיו ואוסף אדמה המהולה בדם הנרצח, שוטף את פניו המכוסות בדם וחול של הנרצח. וכאן, רואים, שבדרך התנהגותו מתפרשת לזה של חוזר בתשובה. הוא היה טוען: שצריכים אנו לכבד בכדי שיכבדו אותנו. צריכים להתנהג קשה ולהפגין כוח מול התושבים, אחרת הדבר יתפרש כחולשה מצדינו . עסוק בהתנחלויות, רבאט סלה 14 בתקופה זו, לואי בוצרה היטב, וכיום קוראים למקום בורג' הדמעות. זהו מחסום לאורך החוף לצורך הגנה על החוף מספינות תוקפות בזכות שורה של תותחים, שמנעה כניסה למדינת סלה, זהו מקום אסטרטגי. חלק מהמקומות שימשו כבית מעצר של הנוצרים, תנאי המעצר היו קשים מנשוא, בשל אחוז גבוה של לחות והמקום סגור, בלי אוויר ואור, קשה לתאר את המצב הנפשי של כלל השבויים, ובמיוחד, לא ידעו את מר גורלם, את הבלתי נודע ולאן מכוון עתידם. הספינה נמכרת, יחד עם הסחורה והעבדים לידיים פרטיות או לידי הסולטן. מולאי איסמעיל הוא איש המפתח של הממלכה. אחיו מולאי ראשיד פילס את דרכו, כשהפך אותו למושל במקום מאוד אסטרטגי בעיר פס. מולאי איסמעיל נתפס כד"ר לחוקים, אדם בקי בחוקי האסלאם ובעל ידע מאוד מעמיק בקוראן, כולל החד'ית. (תגובות ורשומים על הקוראן), וזה מתבטא, כשהיה מביא מדענים, שדנים יחד אתו על קושיות שונות ומשונות, ובדרך זו, הוא היה מביע את דעתו ובכך פיתח והרחיב את אופקיו בכל מיני נושאים. מולאי איסמעיל היה גם קורא בצורה רהוטה. בספריית אל קראווין בפס, נשתמרו עד היום מסמכים אוטנטיים שהסולטן קרא. ניתן לומר בוודאות, שספריית אל קראווין בפס, היא הכי עתיקה והכי עשירה בעולם הערבי כולו. העיר פס, שמשל עליה מולאי איסמעיל, מאופיינת כעיר של מלאכת היד, עיבוד העורות הכי העתיק ביותר בעולם. להמליך סולטן, הקריאה לבחירת מלך באה מבפנים ולא מבחוץ. כך שמרו על המשך השושלות. בכל מקרה, צריכים להיות הבן של, הנכד של, כמובן האח של....

הוא חילק למשל את יהודי המגרב- בין אלה שתחת חסות הסולטן: יהודי "בלאד אל מח'זן", לבין אלה בשטחים-שמחוץ לשליטתו "בלאד סיבה". הוא היה איש קשה ואכזר, היה אסור להתעמת אתו. מספרים עליו, כשהיה עולה על סוסו, הוא היה מסוגל לשלוף את החרב תוך כדי ומעריף ראש למי, שעזר לו לרכב על הסוס. בין היתר מספרים, ששם את מתנגדיו מתחת לגלגלי העגלות וכך היה מענה וממית אותם. מטדלה ועד פס גרר ראש שבט, שהתנגד אליו, כמובן מת, יותר מזה, על מנת לשמור על שלטונו, גדע את יד ימינם ורגל שמאל לבניו, שמרדו תחתיו. כך הוכיח את עליונותו וכוחו לכולם למען יראו וייראו. במספר, שהיו לו 40 החייה האהובה עליו החתול, כ ולכל אחת עם שם כמובן, אכלו מידיו, בשר כבש. פעם אחת, כשהחתול טרף ארנבת, הודיעו בכל מקנס דרך "אל ברח", שהחתול לא פעל כדרך מולאי איסמעיל, סוף החתול למות בעינויים, תולים אותו ומסתובבים אתו כראווה ברחובות בטענה, ראו מי שבוגד באדונו מה קורה לו ! וכך עורפים את ראשו, וזה היה המסר לאוכלוסייה, שידעו מי כאן הבוס. כשאדם הוצא להורג מולאי איסמעיל היה טוען: ש"רק אלוהים הוא המחליט היחידי", בין אם האדם צודק ואם לאו, זה יהיה בין האלוהים לסידנה. כשהוא שומע מילים כאלו - פה , אנו רואים את גדולתו, הוא היה

על מנת להיות מלך, מולאי איסמעיל נלחם נגד אחד האחיינים שלו, מולאי חמד וגם נגד אחיו, על המשך

המשמר ברבאט

53

2021 טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני :13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו