הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

אחרי שש שנות כהונה בעיר אספי, בשנת תשי"ג ) נתמנה לדיין וסגן הרב הראשי בעיר הבירה 1953( .) RABAT אט ( ָ בּ ָ ר השפעתו הרוחנית מעבר לתפקידו המקצועי דבר אשר הוציא לו שם של פוסק מעולה הלן בעומקה של הלכה. בשבתו בדין, אירגן בכל מקום אליו הגיע שיעורי תורה הן לציבור הרחב והן לאברכים ותלמידי-חכמים, היה מעורה בחיים הציבוריים של קהילתו ודאג לענייני: כשרות, מקוואות טהרה, בעיות יתומים וכו', שימש כמפקח על מוסדות החינוך היהודי היסודיים והעל יסודיים. גם בתחום זה זכה להצלחה ניכרת עד אשר הוצע לו לכהן כמפקח כללי לענייני החינוך היהודי בכל מרוקו, ומאחר ולא רצה לנתק את עצמו מעולם הרבנות דחה את ההצעה. ) זכה למינוי הבכיר של רב ראשי 1964 בשנת תשכ"ד ( אשׁ עד לשנת ֶ ק ָ ר ָ מ ְ וראש אב בית-דין לערעורים בּ ). בשנה זו עלה ארצה. 1968 תשכ"ח ( רודף צדקה וחסד ביתו היה בית ועד לחכמים, פתוח לרווחה לבני-תורה, ולכל נזקק. היה רודף אחרי מעשי צדקה וחסד באונו ובממונו לכל נזקק עד כדי-כך שבשכונתו כינוהו: "מלך מלכי הנדיבים".. צדקותו מעבר לגדולתו בתורה, וצידקותו התמימה והטהורה, תפילתו המחשמלת את סובביו וחודרת ממש אל שערי שמים. ורבים הם המבקשים את ברכתו ותפילתו. ומכל עבר ניגשים אליו לקבל ברכה. עלייתו ארצה ) זכה לעלות ולשכון כבוד בארצנו 1968 בשנת תשכ"ח ( הקדושה. עמדו על גדולתו בתורה והוצע לו ע"י הרב הראשי דאז הרב יצחק נסים זצ"ל תפקיד של דיין בבית-הדין המיוחד לגיטין. תגובתו המיידית: "בנפשנו נביא לחמנו" ודחה את ההצעה. על-מנת להבין חריפות התגובה, מציין בנו הרב ד"ר רפאל עמרם מאמאן שליט"א מחבר הספא "עם ר"ם": "בעשרים ושתיים שנות כהונתו כדיין במרוקו הצליח תמיד להשכין שלום בין הזוגות שהתדיינו אצלו ואף גט לא יצא מתחת ידו, מלבד מקרה אחד בו על אף מאמציו לא עלה בידו הדבר, וסידר גט לאישה. אך למרות זאת, גם לאחר מתן הגט לא שקטה נפשו והמשיך במאמציו עד אשר

כמובן חוץ מהלימוד שלמדו בשעות היום. בני דורו, נוער כמבוגרים יכולים ללמוד מכאן מה המשמעות האמיתית של "ממיתים עצמם על לימוד תורה". כך גם רבי יהושע הנהיג לימים ם תלמידיו אשר אסף אל ביתו, כדי לישון אצלו עד לשתים לפנות בוקר, שעה בה היה מעיר אותם ולומד אתם עד אור הבוקר. הבחינות לדיינות על-מנת לשבר את האוזן, ראוי לציין הדרך בה עבר את הבחינות לדיינות. באותם הימים, החוק במרוקו הגביל את קבלת הכושר לדיינות וכמובן את המינוי בגיל מינימלי אשר עמד על שלשים שנה. בהיותו בן עשרים ושמונה, בשנת השתים-עשרה ללימודיו בישיבה ,) RABAT אט ( ָ בּ ָ הגבוהה הנ"ל, נסע לעיר הבירה ר על-מנת לברר בבית-הדין הגדול פרטים על המועדים והדרישות לדיינות אליהן כשלשים נבחנים. בראיון אישי עם סגן הרב הראשי למרוקו דאז, הרב הגדול שאול אבן-דנאן זצ"ל, עמד על כישוריו המיוחדים והציע לו לגשת למבחנים המתקיימים בימים אלו תוך הבטחה כי אם הצלחתו תהיה מצויינת, יוותרו לו על השנתיים החסרות לו לגיל השלשים ויקבל את המינוי. ללא כל הכנה מיוחדת, ניגש לבחינות אותן עבר בהצטיינות, בהשיגו את המקום הראשון מבין כל הנבחנים. די לציין, כי במבחן בפסיקה הילכתית לו הקדישו הבוחנים שמונה שעות, רבי יהושע סיים את בחינתו תוך שעה )1946 ומחצה. וכך בגיל עשרים ושמונה בשנת תש"ו ( י ִ פ ְ ס ָ מונה הגאון יהושע שליט"א לרב ודיין בעיר א ). בעיר זו יצא שמעו לפניו והגיע עד לעיר SAFI ( שׁ. באותה תקופה שהה ֶ אק ָ ר ָ התלמוד המפורסמת מ ן זצ"ל אשר היה ידוע כרב ָ ה ָ שׁ הרב שלמה ד ֶ אק ָ ר ָ מ ְ בּ י. וביקש להכיר ִ פ ְ ס ָ תלמודי מובהק. הוא ביקר בעיר א את הרב הצעיר שזה עתה נתמנה לדיין העיר, ואכן הוא ביקר אצל הרב יהושע והחל ללמוד אתו סוגיא בגמרא. בתום הלימוד, קם רבי שלמה שהיה מבוגר יותר מהרב יהושע, טפח על שכמו ואמר לו: "ראוי אתה להתמנות ה, ואכן לימים הוצעה לרבי ָ ק ְ נ ָ ל ְ בּ ָ ז ָ כדיין בעיר הגדולה ק יהושע משרה של דיין בקזבלנקה, אך הוא העדיף אט. ָ בּ ָ להתמנות כסגן ראש אב בית-דין בעיר הבירה ר דיין אלמנות ואבי יתומים י, באופן יוצא מגדר הרגיל ִ פ ְ ס ָ כל עוד רבי יהושע היה בא עמד לימין יתומים ואלמנות כדי להסדיר ענייניהם ומחסורם, היה להם לאב לכל דבר. עד כדי-כך שבעיר אט מינוהו ראש ועידת היתומים. יש לציין ָ בּ ָ הבירה ר שבכל קהילה בה שירת במרוקו בכלל בכל עיר השאיר את רישומו בנושא זה. הוא הצליח להטביע את חותמו בהצלחה רבה ובדרכי נועם.

15

2021 טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני :13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו