הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הסרטים מתעדים את הנחישות של המרוקאים החדשים לעבור לקדמת הבמה בתחומי ניהול רבים: גם בחברות מובילות במשק, גם בשדרת הפיקוד בצה"ל וגם בתחומי הפוליטיקה, התרבות והתקשורת. עם השנים פיתחו המרוקאים 'גאוות יחידה' שאומרת: "אין כמו המרוקאים", וחיזוק הקהילתיות הפנימית, ברוח "דיאלנה". קובי אוז מגדיר אותם "האוונגרד של המזרחים". לא פלא ששלוש נשים מרוקאיות הדליקו משואות ביום עצמאות: מרים פרץ, מארי נחמיאס, ריינה אביטבול. גם בתחום הבישול התברר, שהם הטביעו חותם, ואבי לוי ממסעדת "המוציא" (המנצח של מאסטר שף) הפך לבון טון בעולם הקולינרי הישראלי. בתחום הרוחני, הקרינו רבני מרוקו גישהשל אחווה וקרבה, ובעיני רבים הם סמל של יהדות מתונה. הסרט מציג את ההשפעה, שהייתה לפסק ההלכה בעניין הזום בליל הסדר, והשפעתו על הציבור הישראלי. גם במדע הם הניבו הישגים. יש גם הבחנה ברורה: מתברר שיהודי מרוקו, שנדדו לאירופה ולא עמדו במחסומים שהיו למרוקאים שעלו לארץ השיגו שלושה פרסי נובל בתחום המדעים. המוביליות של המרוקאים באירופה הייתה גדולה יותר. העיסוק המודגש של הסדרה בצדדים פולקלוריים ובמאכלים היה מופרז. ראינו כיצד ניתן לשנות דגשים: פעילות נמרצת של הפדרציה מתוך ראייה תרבותית מקיפה יותר, הפכה את המימונה מחג עדתי לחג לאומי. חבל שכיוון זה לא הובלט דיו בסדרה של בן חיים. אל נשכח, שהדרך שמדגישה עדתיות ומאבק למען היעזרות במדינה, התייחסות לעדתיות כאמצעי לחיזוק הקהילה – הדרך הזו לא באה לכבד את הקהילה המרוקאית. מי שעקב אחרי ההישגים של הקהילה, היא ידעה לזכות בכבוד ולהוכיח את תרומתה הכבירה להצלחותיה של החברה הישראלית. ציונים מבחוץ – אין צורך בהם, לא בבית ספרנו. ראינו, כיצד סם בן שטרית מציב כיוון ממלכתי שיש פרסם סם בן שטרית 1979 בנובמבר 27 בו חזון: ב

העיתונות המרוקאית מתגאה בכמות השרים יוצאי מרוקו בממשלת ישראל מתוך הסדרה "המרוקאים החדשים"

מאמר שהוכיח שהמסלול של ההצלחה אינו באמצעות הסתייעות בקהילה להשגת משאבים חומריים, קבלת הישגים מן המדינה. הכיוון של הפדרציה היה שונה – הפניית המשאבים לעיצוב הדרך – לא בקבלת הטבות – אלא בחיזוק הקהילה, בפנייה לכולם להתמודד בחברה התחרותית. לא להציג את הקהילה כמבקשת סעד או מטילה אצבע מאשימה. ההיסטוריה לימדה, שזה מה שהזניק את המרוקאים החדשים – בכל מסלולי החיים – תרבות, פוליטיקה, השפעה על דרכה של מדינה ישראל. משפטי סיכום: בפוליטיקה המוניציפלית, מציגה הסדרה התיעודית, שמחצית מראשית הערים הם יוצאי מרוקו. המרוקאים החדשים הם אסרטיביים יותר, אינם מתנצלים, מכירים בערכם. הם נחושים לתפוס את מעמדם הראוי בחברה הישראלית. מי שמתעסק במופלטה – חיפש לעצמו...כיסא מפלט. המרוקאים בתושייתם ובמכוונות שלהם הצליחו גם בפוליטיקה הלאומית, והמציאות מוכיחה, שהם עושים זאת בכל התחומים. חיל חלוץ למען המשימות הלאומיות: באולימפיאדה הזו של הישגים בתחום התרומה לציבור, לחברה ולתרבות – היה ראוי להציג את מדליית הזהב שאומרת הכול.

ד"ר עמוס נוי-חוקר תרבות: "יהדות מרוקו הוציאה מתוכה יותר חתני פרס נובל, באופן יחסי לגודלה, מאשר ישראל או האשכנזים בישראל". מתוך הסדרה "המרוקאים החדשים"

ד"ר אבישי בן-חיים נכח ותיעד פעילות הפדרציה לצורך הכנת הסדרה. שהתקיימו ברמלה 2019- התמונה מתוך אירועי "יום יהדות מרוקו" ב

10

2021 : טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני 13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו