הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
עיראקי, הוא צריך להיות עובד אדמה. המדינה מפחדת מהטענות על קיפוח והאשמות על אפליה, על כך למשל שהעדיפו פולנים על טריפוליטאים. אני יודע, למשל, שבסוכנות היהודית החליטו שאת העולים הפולנים צריך לשים במרכז הארץ, כי אמרו שזה מה שהם רגילים כאירופאים, והושיבו אותם ברמת אביב, ואילו את המזרחים שמו במעברות רחוק מהמרכז".
"האנשים האלה הולכים ונעלמים. כבר לא נשארו הרבה שיכולים לספר יד ראשונה על מה שהם עברו. אלה בעיקר הילדים שלהם שעדיין בחיים". פרויקט נוסף בדרך למוזיאון כולל איגוד כל היצירות התרבותיות, שנכתבו מתוך המעברה ועליה, כולל סיפורים, סרטים ומחזות. "מלבד הסרט 'סאלח שבתי' היו עוד יצירות על המעברות", הוא אומר. כמו כן, אשר מעוניין בהקמת קרן ללימוד הנושא. "אני רוצה שתקום קרן אקדמית, עם סטודנטים לתואר שני ולדוקטורט, שיחקרו את הנושא". להערכתו, ההקמה תימשך בין חמש לעשר שנים. וכמובן, צריך גם הון וקרקע שעליו יוקם המוזיאון. "צריך תוכניות בינוי עם אדריכל ערים. אני צריך גם משרד כדי לא להיפגש עם אנשים בבית קפה, ואנשים שיעזרו לי בעבודה. ויש גם את העניין הפוליטי. אני לא רוצה פוליטיקה בעניין, אבל יש המון אינטרסים וזרמים בנושא. למשל, מי ירצה לנכס את זה לעצמו? האם הממשלה והסוכנות היהודית יתערבו? יהיו כאלה שיגידו שהמדינה הקימה את המעברות וסגרה אותן, אז היא צריכה גם להקים את המוזיאון". אתה מאמין שהמדינה תשתף פעולה בהקמת המוזיאון למעברות? "אין דבר כזה שהמדינה תקים מוזיאון כזה. למדינה יש דברים יותר חשובים לעשות מלבנות מוזיאון מעברות. גם לא יושבים בממסד מספיק אנשים שגדלו במעברות. הממסד לא מוכן להתמודד עם הג'יפה, להודות בקיפוח שהיה פה. עושי ההחלטות בישראל היו בורים אז. הם חשבו שאם מישהו
אתה הרגשת מקופח? "בתפיסהשליאיןשוםהטחותאוטענותלקיפוח,אבל פגשתי אנשים שרוצים להוציא את הקיטור שלהם או של ההורים שלהם. כשאני קורא פרוטוקולים על מה אמרו, עשו וחשבו באותה תקופה, אני שם בצד את הכעסים. אני מוחק אותם. אני לא חוויתי קיפוח או אפליה בחיים, עד הרגע שבו אימהות של חברות שלי אמרו ש'לא צריך את הפרענק הזה', אבל אז כבר הייתי מהנדס ובגרתי, ולא היה אכפת לי, וגם לבנות לא היה אכפת". כעת אשר מחפש שותפים לדרך. "חשבתי שאולי אנשים שגדלו במעברות והצליחו, כמו יצחק תשובה וחיים סבן ירצו לסייע להקמת הפרויקט. בטח יש עוד אנשים שגדלו במעברה והצליחו מאוד, ואולי הם יהיו מעוניינים לסייע". עדיין לא ברור איפה המוזיאון יוקם. "פניתי לעיריית נתניה. העיר מתהדרת ביופי ובספורט ויכולה להיות גם עיר המעברות. גם בנתניה הייתה מעברה, מעברת דורה". קשה להאמין שיש עיר שתרצה לשאת בתואר עיר המעברות "כיום עדיין לאמתהדרים בכך. כשרואים בלגן, אומרים שזה נראה כמו מעברה, אבל אני מאמין שזה ישתנה. שני המועמדים לראשות מפלגת העבודה הציגו את עצמם כבוגרי מעברות. סוף סוף. אני המצאתי , כלומר, בוגר מעברות. אני רוצה B.M את התואר שלמעברות יהיה דימוי חיובי, לספר על האנשים שהגיעו למעברות אחרי שעלו ארצה מטעמי ציונות. הקטע היפה של המעברות לא מסופר. אני לא מבין למה זה לא קרה עד היום".
42
2020 : תמוז-כסלו תש"פ-תשפ"א, יולי-דצמ' 12 גיליון
"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
Made with FlippingBook. PDF to flipbook with ease