הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הגיע מועד המשפט. בת המלך מחופשת כעורך דין, נכנסה יחד עם השופט לאולם בית המשפט. שאל השופט את העשיר – מה מגיע לך ? מה אתה דורש מצעיר זה?

הוציא העשיר את החוזה מכיסו והראה אותו לשופט. זה קרא את החוזה ושאל את הבחור – האם אתה מסכים ?

אדוני השופט – ענה הצעיר, מה אני יכול לעשות ? הרי רואה אתה את חתימת ידי. אך עליך לדעת כי עשיתי עם העשיר את החוזה וחתמתי על ההסכם מפני שלא הייתה לי ברירה אחרת. אז קמה ממקומה בת המלך, הלבושה בגדי עורך דין (גבר). היא פנתה לשופט – אדוני השופט, אני מסכים, בשם שולחי, לתת קילו בשר לעשיר. אבל אני דורש שהעשיר יחתוך מגוף הבחור בדיוק את קילו הבשר. אם יחסר משהו ממשקל הבשר, ישלים העשיר את הקילו : גם אם יחתוך יותר מדי, נחתוך אנו מבשרו כדי להחזיר לבחור.

קם העשיר והודיע – אין אני יכול לחתוך בדיוק ובבת אחת קילו בשר. מוותר אני על הבשר ועל הכסף כאחד. אין אני יכול לעמוד בכך.

אחרי המשפט הלך כל אחד לביתו. בת המלך החליפה את בגדיה וחיפשה את בעלה עד שמצאה אותו. היא אמרה לו – איזה עורך דין שלחתי לך ? האם היה טוב ?

אמר לה – הוא היה באמת טוב מאוד, לא חשבתי שאזכה במשפט. אמרה לו – היודע אתה "אני הייתי עורך דין הזה".

עזבו בני הזוג, יחד עם אם הבחור את מרקש שבה הכירו הכול את הבחור, ונסעו אל ארמון המלך. שם נערכה חתונה מפוארת ובני הזוג חיו יחדיו חיי אושר ועושר.

43

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו