כחול | מגזין השייט והספורט הימי

העיקר שניקח אותם לגור על יאכטה. כי, כמו בים - כשמותחים חבל אחד, חייבים לשחרר חבל אחר. הי, הנה יצאה לי תובנה לחיים, רק אומרת... אני מעלה הילוך בהפלגות - מצטרפת לכל הפלגה 3 מודרכת, ומצרפת את הילדים להפלגות חברים במועדון. אני חייבת, חייבת להשתפר. במועדון השיט כבר לא יכולים לראות את הפרצוף של הנודניקית שמגיחה בכל רענון תמרוני מנוע. כך נהנית מכל זה, מה ־ (תכל'ס, אם לא הייתי כל הסיכוי שהייתי מתמידה?) אני מנהלת רשימות באובססיביות, כאילו שזה 4 ייתן לי שליטה על מה שיקרה, אני ממציאה ציודים לכל תסריט אפשרי: הילדים נעקצו ופיתחו שוק אנאפילקטי? יש לי אספקת אנטיהיסטמינים. צריך לאבטח ציוד לסיפון? מצאתי רצועות מתכווננות טוב. הלך המצבר באמצע הלילה? יש פנס ־ משהו טוב ראש אטום למים לכל איש צוות ועוד כמה ספייר. לכל דבר שנשבר, התפרק או יצא ממקומו ביאכטה יש לי איזולירבנדים, דבקים ואזיקונים מסוגים שונים... הקיצר, גם בהום סנטר כבר מזהים אותי מרחוק, ולא בקטע טוב. הכי מטריד - התחלתי לדבר על בסיס יומיומי 5 עם נפטון. הוא אולי מקשיב, אבל זה לא מונע את המחשבות הטורדניות באמצע הלילה, הסרטים והזיעה הקרה. כך טוב? ־ ואולי זה לא היה רעיון כל תובנות על סכין ככל ששעת השין מתקרבת, בבית מצטברות עוד ערימות של ציוד. ואז. אני קונה סכין, תקשיבו, אני חננה שבחיים לא קנתה סכין, שהוא לא למטרות שימוש במטבח, זה גורם לי לחשוב על כל הסיטואציות שבהן אני עלולה להשתמש בו, שהן מעט יותר דרמטיות מחיתוך סלט (יותר בכיוון של - נשבר לי התורן, נקרע מפרש, כאלה...). איכשהו, עם כל החרדות, הסכין הזה מייצג עבורי

מחשבת מסלול מחדש אני מתחילה לספור את הזמן לנקודת האפס של תחילת הפלוטילה, אי שם באמצע אוגוסט. לאור ההתחלה הצולעת והעובדה שעמי פרש מאימוני הצוות עד להודעה חדשה (פייר, קשה להתווכח עם זה), אני פותחת בסדרת צעדים הכרחיים: מורידה ציפיות מצד אחד - מסכמת איתו 1 - הוא יוצא VIP שבפלוטילה הוא יוגדר כנוסע לחופשה כדי לנוח ולהנות. כמובן שבעסקה כלולה קולקציה מפוארת של כדורים נגד מחלת ים. מעלה ציפיות מהצד השני - מגדירה לילדים שהם 2 יהיו צוות השטה, היקשרות, עגינה, ניווט, בישול, שוטפי כלים וממלאי מים. הם מסכימים לכל תנאי,

הזמני 30 עוד לא יבש הדיו על רשיון משיט שלי (הפלסטיק בדרך...), וכבר החלטתי לקחת על עצמי הפלגה משפחתית ראשונה ביוון, אמנם במסגרת פלוטילה מחבקת ועם המון תמיכה מבית, אך עדיין סקיפרית יחידה על היאכטה, באזור שיט לא מוכר, והאחריות. אמאלה!

2020 אפריל /// כחול 36