התאחדות התעשיינים | אזור התעשייה, גיליון אפריל 2025

אזור תעשייה 2025 אפריל | 21 גיליון

איזה מקצועות ייעלמו מהעולם; איך היא תשפיע על הפערים הכלכליים; למה כל כך הרבה אנשים פוחדים ממנה, איך יראה עולם המחר

ומי דווקא מקבל אותה בברכה. הבינה המלאכותית כבר כאן

מפעלים בחזית ארבעה מפעלים בצפון ובדרום מספרים איך התמודדו עם המלחמה ונזקיה, ואיך הצליחו לחזור לעבוד

השיבה להודו

פורום המנכ"לים ישראל-הודו התכנס במסגרת המשלחת הכלכלית הגדולה ביותר שיצאה אי פעם להודו

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

חברים יקרים,

במגזין זה השער עוסק במהפכה החדשה והכי מדוברת . נראה כי במקרה AI- שפרצה לחיינו בסערה, מהפכת ה זה הנבואה באמת ניתנה לשוטים, מאחר שקשה עד בלתי אפשרי להעריך באמת עד כמה נפלאות הבינה המלאכותית צפויות לטלטל את עולמנו. בכתבה שפותחת את העיתון, ניסינו לבדוק כיצד ועד כמה מהפכה זו צפויה להשתלב בעולמות התעשייה בישראל.

עורכת ראשית: מיכל תוסייה כהן, דוברת התאחדות התעשיינים דורית קרן צבי עריכה: הגר רוה כתיבה: מירב אבישיד עיצוב גרפי: FREEPIK איורים ואילוסטרציות: התאחדות התעשיינים מו"ל: לפרסום במגזין: יעל לוקש, מנהלת תחום שיווק ופיתוח עסקי בהתאחדות התעשיינים, 050-9478808 yael@industry.org.il הפקה:

צילום: מנחם ואיתי וייס

אולי עוד שנים אחדות, מהר משציפינו, עולם התעסוקה ישתנה לחלוטין ורובוטים דמויי אדם יתפסו תפקידים רבים בתעשייה, ואילו בני אדם יעסקו במקצועות חדשים לחלוטין, שכרגע קשה לנו לדמיין. כמו כן במגזין זה תוכלו להיחשף להמשך הפעילות של התעשייה בצפון ובדרום, שלמרות כל הקשיים המשיכה לפעול לאורך כל המלחמה ועמדה איתנה בחזית, גם באזורים שננטשו לחלוטין מתושבים. לצד זאת תוכלו גם לקרוא כיצד בשנה החולפת חזרנו ביתר שאת לפעול לחיזוק מעמדה של התעשייה הישראלית בזירה הבינלאומית. בין השאר, הובלנו משלחות עסקיות מיוחדות ליוון ולהודו, שתי ידידות אמת של ישראל, ולקחנו חלק בטקס שנות יחסים כלכליים בין ישראל לבין גרמניה. 60 מיוחד שנערך במינכן לציון אין ספק כי אחרי הביקורת הרבה שישראל ספגה בכל פלטפורמה מדינית אפשרית בעקבות המלחמה, להגיע למקומות בהם אנו מרגישים רצויים ומוערכים, היה שינוי מרענן מאוד. בכל המדינות בהן ביקרתי כראש המשלחת העסקית, אוהבים את ישראל ומאמינים מאוד ביכולות הטכנולוגיות של התעשייה הישראלית. עם זאת, בתוך גבולות מדינתנו ישנם עוד אתגרים רבים. ארבעה חודשים כמעט , נראה שעומדת בפנינו עוד שנה לא קלה ומטלטלת, עם תקציב מדינה 2025 לתוך בעייתי מאוד, שאינו תומך באופן מספק במנועי הצמיחה של ישראל. אמנם בחודשים האחרונים ישנה מגמה חיובית של עלייה קלה ביצוא התעשייתי, אך חשוב לנו להמשיך ולפעול מול הממשלה על מנת לחזק מגמה זו. לצד זאת אנו ממשיכים לפעול ללא לאות לקידום תעדוף תוצרת ישראלית במכרזים ממשלתיים על פני תוצרת זרה. רק לאחרונה הגשנו עתירה לבית המשפט נגד רשות שדות התעופה על . לצערנו זו לא הפעם 3 אפליית תעשיות ישראליות בשני מכרזים לשיפוץ טרמינל הראשונה שבה אנו נתקלים בניסיונות להפלות את התעשייה הישראלית לעומת ספקים מחו"ל, אך החלטנו מזמן שאנחנו לא מוותרים. כל פעם כשמישהו מנסה לעקוף את החוק להעדפת תוצרת הארץ בתירוצים שונים ומשונים, אנו מבהירים לו באופן חד משמעי כי לא ניתן לאף אחד לפגוע בתעשייה הישראלית. נציין גם את הצורך לשמור על האחדות בעם ולהימנע מצעדים שעלולים לפגוע במרקם הדמוקרטי במדינת ישראל, ולפלג את האוכלוסייה הישראלית. ואסיים בקריאה להחזרת החטופים לישראל. בעוד נראה כי החיים חוזרים למסלולם, עשרות חטופים חיים נמקים עשרות מטרים מתחת לאדמה, ואין דבר יותר חשוב מלהחזירם בשלום הביתה. שלכם,

052-6703322 studio@avishid.co.il www.avishid.co.il

כל הזכויות שמורות להתאחדות © התעשיינים בישראל , 68125 , תל אביב 29 המרד www.industry.org.il או חפשו אותנו ברשתות החברתיות

הצטרפו לקהילת הוואטסאפ של התאחדות התעשיינים, לקבלת עדכונים שוטפים

ד"ר רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים

3

2025 • אפריל 21 גיליון מס'

ניגשים למכרז? הצטרפו עוד היום כדי למצוא את המכרזים המושלמים לעסק שלכם! הזדמנות עסקית וצמיחה כלכלית

מהיר לעסק כדי להבין את צרכיו נבצע אבחון • העסק שלך את כל המכרזים נסרוק עבור •

זה תואם לתחום העיסוק של העסק שלך נבדוק האם • גם מנוע צמיחה גם חיסכון בזמן יקר שיעזור לך להתמקד בניהול וקידום העסק שלך.

לחברי הטבה מיוחדת התאחדות התעשיינים optimatch.co.il

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

תוכן העניינים 2025 אפריל • אזור התעשייה הכפולה הכלכלית 2024 למרות המלחמה, בשנת נרשמו לא מעט הצלחות כלכליות במשק 06 בישראל לא עומד Ai למה ה בקצב העולמי, ולמה חשוב להדביק את הפער 08 הבינה מלאכותית, הקושי אמיתי

17

התייעלות אנרגטית בתעשייה ב"סמארטקון" מצאו פתרון אדריכלי לפאנלים סולאריים, שמאפשר למקם אותם בחזיתות הבניין

פעילות בינלאומית בזמן מלחמה משלחות להודו טרקלין עסקים: ויוון, טקס במינכן ופעילות למען הקהילה 28-33

22 הפעם אנחנו שואלים ישראל פישר, הכתב הכלכלי של גלי צה"ל, עונה 18 מרגיש בבית ד"ר מוחמד זחאלקה מנהל עסק מצליח לשתלים דנטליים. בבית הוא עושה מה שאשתו אומרת

מפעלים בחזית מה עבר על מפעלים בדרום ובצפון בזמן המלחמה, ואיך הם התגברו על הקשיים 14

5

2025 • אפריל 21 גיליון מס'

FREEPIK צילומים: יוסי אלוני,

הכפולה הכלכלית

מאתגרת אבל מוצלחת נרשמה התאוששות כלכלית. 2024 למרות המלחמה, בשנת בזכות הסכמי אברהם, אפילו הסחר עם מדינות ערב מציין נתונים מרשימים

אלה גורביץ', מנהלת המחלקה למחקר כלכלי, התאחדות התעשיינים

ש

. אלף 11.8 בתעשייה עמד על נזכיר כי הפגיעה המשמעותית ביותר בתעשייה התרחשה , בשלושה החודשים הראשונים 2023 ברבעון האחרון של למלחמה. למרות זאת, בזכות הביצועים הטובים שקדמו עם 2023 למלחמה, התעשייה הישראלית סיימה את שנת .) 2.9% ), ובפריון ( 4.1% ), במכירות ( 1.3% צמיחה בתוצר ( ) רשמו 0.3% והמועסקים ( )2.2% למעשה, רק היצוא ( ירידות, כשהירידה ביצוא החלה עוד לפני המלחמה, בגלל סיבות אחרות שקשורות בעיקר לגורמים אקסוגניים. "על אף שהתעשיינים ספגו פגיעות קשות בפעילותם, הם עשו כל שביכולתם להמשיך לפרנס את עובדיהם מחד, ולא לגלגל את העליות בחומרי הגלם לצרכן הסופי מאידך" אלה גורביץ על אף שהתעשיינים ספגו פגיעות קשות בפעילותם, הם עשו כל שביכולתם להמשיך לפרנס את עובדיהם מחד, ולא לגלגל את העליות בחומרי הגלם לצרכן הסופי מאידך. מנתוני עולה 2024 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש דצמבר ) עלה מדד 2023 מול דצמבר 2024 שבחישוב שנתי (דצמבר , ואילו מדד מחירי היצרן (תפוקת 3.2% המחירים לצרכן ב- בלבד, 0.8% התעשייה ליעדים מקומיים ללא דלקים) עלה ב רבע משיעור העלייה של המדד הכללי. המצב הכלכלי של המשק כשנה וחצי אחרי המלחמה לפי נתוני החשבונות הלאומיים של מדינת ישראל, הצמיחה , זאת לעומת 1% הגיעה ל- 2024 הכלכלית במשק הישראלי לשנת אחוז שהעריך בנק ישראל בתחילת חודש ינואר, 0.6% תחזית של

היתה שנת התאוששות כלכלית, גם 2024 נת בתעשייה וגם במשק. מרבעון לרבעון, האינדיקטורים הכלכליים רשמו שיפור, מה שמצביע על חוסנה וחיוניותה של התעשייה הישראלית והמשק כולו. 2024 מצב התעשייה בתום התעשייה הישראלית המשיכה לעבוד תחת אש. העובדים, אלה שלא גויסו למילואים, המשיכו להגיע למפעלים, ומנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי המכירות בתעשייה והפריון התעשייתי 4% צמחו בכ- 2024 במהלך . 1.4% עלה בכ ביצוא 3.9% ), ושל כ- 0.8% פחות מאחוז במועסקים ( התעשייתי. בעולם ובאיחוד האירופי יש מדינות שלא התחוללה בהן מלחמה, עם נתונים יותר חלשים. בנוסף לכך, על אף היעדרויות ממושכות של עובדים שגויסו 2% למילואים, סך שעות העבודה בתעשייה ירדו בפחות מ בשנה שעברה, מה שמצביע על הירתמות העובדים הנותרים. כך, למרות שפחות עובדים שהו במפעלים, ואף עבדו פחות שעות, תפוקתו של כל עובד עלתה בשעת המלחמה, למרות האבל, ההפצצות והאזעקות עימן התמודדו עובדי התעשייה בצפון ובדרום. אף על פי כן, על רקע המלחמה זינק מספר המשרות , אלף 13.6 לכ- 2024 הפנויות בתעשייה הישראלית בשנת מספר המשרות הפנויות 2023- , לאחר שב 15% גידול של למעשה, בשנת מלחמה זו ניתן לקבוע שההצלחה הגדולה של התעשייה היא דווקא הירידות המתונות יחסית במדדים הכלכליים, ובמניעת נסיגות משמעותיות בלבד בתוצר התעשייתי, 0.5% יותר: ירידה של

6

2025 • אפריל 21 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

איך המלחמה השפיעה על יחסי הסחר עם מדינות ערב ומדינות מוסלמיות אחרות שהיוו שותפות סחר בתקשורת דיברו בעיקר על הירידה בסחר של ישראל? עם טורקיה, בעקבות החרם שהכריז נשיא טורקיה ארדואן 58% נרשמה ירידה של 2024 . ואכן, בשנת 2024 במאי 6.1 בסך הסחר עם טורקיה, מסך של 2023 לעומת בלבד. מיליארדי דולרים 2.6 , ל- מיליארד דולרים עם זאת, בכל שאר מדינות ערב נרשמו דווקא עליות בסך מיליון דולרים 79- מ , 40% הסחר. עם מרוקו, עליה של מיליון 441- מ , 31% ; עם מצרים, עליה של מיליון 110- ל , 23% ; עם איחוד האמירויות, עליה של מיליון 579- ל , ועם ירדן עליה מיליארד 2.6- מיליארד דולרים ל 2.2- מ . בנוסף, נרשמה מיליון 478- מיליון ל 448- מ , 7% של כ- מיליון 12- מ בסחר עם בחריין, 843% עליה פנומנלית של . מיליון 109- דולרים ל היתה מאתגרת, הכלכלה 2024 לסיכום, על אף ששנת הישראלית צמחה, התעשייה הישראלית החזיקה מעמד והציגה צמיחה במכירות וירידות מתונות בשאר האינדיקטורים, ויחסי הסחר עם רוב מדינות ערב לא נפגעו. כרגע תחזית , נקווה 2025 למשק במהלך 4% בנק ישראל חוזה צמיחה של כולנו שהמשק יצמח אף יותר. סחר עם מדינות ערב לצד תחזיות נמוכות יותר שניתנו על-ידי גופים בינלאומיים . 0.8% שונים. עם זאת, התוצר של הסקטור העסקי ירד ב משמעות הדבר שהתוצר המשקי רשם עליה באופן מלאכותי, עקב הגידול בשירותים הציבוריים עקב המלחמה. לכן, חשוב התוצר המשקי יצמח דווקא מהכיוון של המגזר 2025 שבשנת העסקי. צמיחה ויציבות כלכלית בתעשייה, ובמגזר העסקי כולו, כמו גם דאגה להמשכיות היצוא הישראלי, הכרחיים להשגת כלכלה בריאה וחזקה בישראל.

התעשייה הישראלי ת 2024

מועסקים -0.8%

ייצוא -3.9%

תוצר -0.5%

פריון 1.4%

מכירו ת 4%

יש לציין כי הסכמי אברהם תרמו באופן ניכר למסחר ולהגברת שיתופי הפעולה של ישראל עם המדינות שבהסכם, כאשר הבולטת ביניהן היא איחוד האמירויות. מיליון דולרים 556- מ למעשה, סך הסחר עם האיחוד זינק מיליארד דולרים 2.6 , עד לרמה של 2021 בלבד בשנת . 366% , עליה נומינלית של כ- 2024- ב

שיעור שינוי בסך הסחר 2023 לעומת 2024 יצוא) ב- + (יבוא שיערי שינוי נומינליים, יבוא ללא יהלומים

40%

23% 31%

7%

טורקיה

איחוד האמירויות

ירדן

מצרים

מרוקו

-58%

הפינה הדיגיטלית

ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, שיתפה בערוץ הכלכלה על דפנה קפלנסקי, התנהלות המשלחת המדינית-כלכלית שיצאה ליוון מטעם התאחדות התעשיינים ואגף הכלכלה במשרד החוץ. המשלחת ביססה את הקשר עם המדינה הבלקנית, שהתגלתה כידידת אמת של ישראל, ויצרה הזדמנויות לשיתופי פעולה רבים עתידיים עבור התעשייה הישראלית.

סרקו את הברקוד וצפו

7

2025 • אפריל 21 גיליון מס'

המהפכה כבר כאן היא מפחידה, מעלה דילמות מוסריות ומעוררת התנגדות. אבל המהפכה התעשייתית החמישית בתולדות העולם המודרני, הבינה המלאכותית, כאן כדי להישאר. האם היא תחליף את האנושות, ואיך היא תשתלב בתעשייה הישראלית? תלוי את מי שואלים הגר רוה

8

2025 • אפריל 21 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

מ

, האדם יצטרך להתגבר על פערים ולבנות גשרים AI ה שיאפשרו לו לדבר עם הבינה המלאכותית, להשתמש בה ולחיות בשלום עם סביבה לא אנושית. לא תמיד נדע מה עשתה המכונה ומה עשה האדם, אבל זה לא כל כך חשוב. מה שיהיה חשוב זה שהתוצאה תהיה טובה יותר". seed מבית code value מנכ"לית ובעלים של , חברה המספקת פתרונות בתחומי הענן value ), מסכימה עם בן צור בעניין 53( טלי שם טוב והדיגיטל, הקצב הטכנולוגי. "בשנה וחצי-שנתיים האחרונות, כמעט כל יום יוצא כלי חדש. אתה צריך להיות בלמידה מתמדת, וכל הזמן לעשות אדפטציות לזה. אם אתה

נחשבת למהפכה התעשייתית AI- הפכת ה החמישית. לאחר ארבע מהפכות קודמות, מייצור מכני ועד דיגיטליזציה, העולם נמצא כיום בעיצומה ההולכת ומתפשטת בעולם בקצב AI- של מהפכת ה שאף מהפכה לא ידעה קודם, אלא שבניגוד למצופה, ישראל לא ממש עומדת בקצב הזה. לכאורה, בעיקר בזכות תעשיית הנשק והביטחון, ניתן היה לחשוב שישראל תהיה בין המובילות בעולם, אלא שבמפתיע מתברר כי בתחום הזה, בניגוד לדיגיטל למשל, ישראל מפגרת אחרי העולם. , חברה לפיתוח וייצור חלקים limitless הבעלים של מדויקים בעולמות התעופה, נשק, מדיקל ועוד, AI ), מסביר: "בעולמות ה- 32( דיוויד פרייב ישראל בינתיים לא מובילה. אנחנו טובים בסייבר, כי כדי לגדל טאלנטים בסייבר לא צריך הרבה תקציב, ובית הגידול הכי טוב לסייבר זה יחידות כמו שמונה אחד ושמונה מאתיים. לעומת זאת, לפתח טאלנטים

נשאר מאחור, אין לך זכות קיום. האינטנסיביות של השינויים הטכנולוגיים זה דבר מדהים, אבל צריך לדעת איך לאמץ את זה, ובעיקר איך להוביל את זה. הוא לחלוטין מהפכה, ויש את הסוגיה האם AI "ה הוא יחליף בני אדם. אני טוענת שלא, אבל זה ישנה סקילס, כלומר את מערכת הכלים והמיומנויות שלנו. זה יגרום לאנשים להתמקד בדברים מסוימים, ומי שלא יאמץ את השינויים, יכול להיות שהוא עתיד להיות מוחלף, כי העולם הולך לכיוון הזה. ומי שיחיה את העולם הזה ויידע לעשות שימוש נכון, ולא יפחד, הוא גם זה שיוביל את המהפכה". שאלת שוק העבודה עוברת כחוט השני בין כל מי שמצוי בעולמות הבינה המלאכותית. מנכ"לית שיווק, המתמחה בשיווק ברשתות marketeam : "אפשר להבין נעמה מנובה בטיטו וייצור תוכן, שבכל התהליך הזה יש אנשים שיש להם שאלות לגבי העתיד התעסוקתי שלהם, והדרך הנכונה להטמיע את הטכנולוגיה הזו היא לתגמל הטמעה מוצלחת. יהיה חכם יותר מהממוצע AI "אם אנחנו מאמינים שה האנושי, אנחנו בהחלט יכולים להיות בסכנה גדולה של שליטה כזו או אחרת על החיים שלנו, על החופש, על הדמוקרטיה ועל הרבה דברים אחרים" אלון בן צור מנכ"ל בינת ויו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים,

דורש המון כסף, כי זה תחום אקדמאי, AI בעולמות ה ולכן מי שנמצא בחזית הטכנולוגיה זה לרוב אנשים בעלי תואר שני, שלישי והלאה". להתמודד עם הפחד משינויים מהירות ההטמעה, אומר מנכ"ל חברת בינת שעוסקת , שהוא גם יו"ר אלון בן צור בטכנולוגיות המידע, איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, היא אחד . "הקצבים AI המאפיינים המשמעותיים במהפכת ה מתקצרים, והטכנולוגיה משתנה במהירות שהאנושות עוד לא רגילה לה. אבל לאדם יש יכולת הסתגלות מאוד משוכללת, והדור הזה, שנולד לתוך המהפכה הדיגיטלית, הוא דור אחר לחלוטין. השפה שלו שונה, מהירות הפעולות שלו שונות, היכולת שלו לתפעל את הכלים היא אחרת, הכל שונה. אבל הוא כבר נולד לזה, הוא לא מכיר משהו אחר ולמעשה הוא לומד לחיות הולכת לעשות זה AI עם הטכנולוגיה. מה שמהפכת ה לאפשר לאדם ולמכונה לעבוד ביחד".

"כמעסיקים יש לנו תפקיד מאוד חשוב, כי ההנהלה אולי רואה הזדמנות להתייעלות ולחסכון בכוח אדם, אבל אנחנו כלום אם הבן אדם בקצה לא משתמש בזה. כשהעובדים פתוחים לטכנולוגיה ויודעים שבזכותה הם והחברה יגיעו להישגים טובים, ברגע שתתגמל אותם תראה תוצאות יותר טובות כי יהיה להם ביטחון תעסוקתי. "אנחנו בקצה קצה הקרחון של קרב ענקים. וכשיש קרב ענקים, טכנולוגיות מתפתחות מאוד מהר. נהיה

התקופה הנוכחית, טוען בן צור, היא למעשה גשר. "אנחנו נמצאים כרגע בתקופה שבצד התפתחות "בשנה וחצי-שנתיים האחרונות כמעט כל יום יוצא כלי חדש. אתה צריך להיות בלמידה מתמדת, וכל הזמן לעשות אדפטציות. אם אתה נשאר מאחור, אין לך זכות קיום" טלי שם טוב , code value מנכ"לית ובעלים של

9

2025 • אפריל 21 גיליון מס'

של כסף ל-אם.איי.טי ולהרווארד כדי לתת למיטב המוחות לפתח את מודלי הבינה המלאכותית שיצרו מהפכה בעולם. אני חושב שיש עכשיו בכל זאת התעוררות והבנה שישראל צריכה לדחוף חזק יותר כדי למצב את עצמה כמובילה. התעשייה הביטחונית היא תעשייה משמעותית. רפאל, אלביט ותעשייה אווירית, אלה חברות שמייצרות פה אקו סיסטם מאוד חשוב

במקום שבו בני האדם והטכנולוגיה ילמדו לחיות זה לצד זה, וזה ייראה לנו טבעי. גם בעולמות האישיים. למשל, שתגידי למחשב שלך 'תקנה לי חולצה ירוקה באיזשהו אתר', או 'תזמין לי טיסות'. נשנה את הדרך שבה אנחנו חיים, ודברים ישתנו גם בשוק העבודה. נצטרך להתאים את עצמנו לזה, להבין איפה האיכויות האנושיות גוברות ואיפה היעילות של הבינה גוברת, ולבנות את היכולות שלנו בהתאם". ישראל בפיגור

בישראל, והן במשבר כי ישראל סובלת באופן מטריד ממחסור בידע ובכוח אדם בתעשיות המסורתיות. "עולם הייצור הישראלי עדיין לא התקדם לענן, כי יצרנים קנאים מאוד לידע ולמידע שלהם ופוחדים מפריצות ומתקיפות סייבר. זה פשוט פחד מקדמה וחדשנות. היעד מספר שתיים בעולם לתקיפות כופר וסייבר אחרי בתי חולים, הוא מפעלי ייצור. מהסיבה הפשוטה שהם לא נמצאים בענן. הם שומרים את המידע שלהם בשרת מקומי בחדר שרתים במפעל, עם ווינדוס . הם לא מבינים שענן 123123 ועם סיסמת אדמין 97 הרבה יותר מאובטח ומוגן. "פה אני חושב שהתעשייה הישראלית מפספסת "אנחנו בקצה הקרחון של קרב ענקים. וכשיש קרב ענקים, טכנולוגיות מתפתחות מאוד מהר. נהיה במקום שבו בני האדם והטכנולוגיה ילמדו לחיות זה לצד זה, וזה ייראה לנו טבעי" נעמה מנובה-בטיטו שיווק, marketeam מנכ"לית

גם בן צור סבור שהטכנולוגיה לא תוכל להחליף את האנושות. "בכל זאת יש דברים שאדם יודע לעשות ומכונה לא", הוא מבהיר. "לאדם יש יכולות

אנושיות של רגש, ולכן נקבל עולם שבו הרגש יהיה בעל ערך הרבה יותר גדול. ההתפתחות הטכנולוגית תחליף את האנשים באזורי שירותים, תוכנה וייצור, ואנשים יהיו פנויים לעשות דברים אחרים. והעולם הקר הזה, המכני, יגרום לכל אחד מאיתנו לחפש יותר חום ויותר אהבה. זה אומר שאנחנו נפגוש יותר מטפלים, יותר מאמנים אישיים, דור הרגש". ולמרות הזווית הייחודית שהוא מספק, בן צור יודע שהאידיאליזציה הזו אינה נחלת הכלל ולא מעט אנשים חוששים מהבינה המלאכותית. "כן, זו הפעם הראשונה שהאדם באמת חושש מטכנולוגיה", הוא מודה. "בדרך AI כלל קיבלנו טכנולוגיה בזרועות פתוחות, וה הרבה מאוד חששות לגבי מה שהיא יכולה לעשות לעולם. אם אנחנו מאמינים יהיה חכם יותר מהממוצע AI שה האנושי, אנחנו בהחלט יכולים להיות בסכנה גדולה של שליטה כזו או אחרת על החיים שלנו, על החופש, על הדמוקרטיה ועל הרבה דברים אחרים. לומד AI "חשוב להזכיר את נושא השפה. ה מעמיד אותנו לראשונה במציאות שבה אנחנו מסתכלים על טכנולוגיה בזהירות רבה, עם

בענק, ובגדול מיישרת קו עם השמרנות העולמית. הייתי מצפה מישראל, בגלל שהיא צריכה להמציא את עצמה מההיבט התעשייתי ובגלל שהיא צריכה להיות יותר תחרותית ולכפר על זה שכוח האדם פה מאוד יקר, לאמץ חדשנות טכנולוגית. איזה דרך אחרת יש לנו לנצח את סין, שמוכנה לייצר דברים בשליש מהמחיר ובחצי מהזמן?".

גם מנובה-בטיטו סבורה שהמשק הישראלי צריך . "מעבר לסט AI לעבור עוד כברת דרך בשימוש ב האתגרים הרגיל", היא מסבירה, "בישראל יש סט ייחודי, בעיקר בכל מה שקשור בעולמות של תעשייה ישחק תפקיד מאוד AI בכלל, ותעשייה צבאית בפרט. ה משמעותי, ועסקים בישראל יכולים לייצר הרבה מאוד הזדמנויות אם ידעו להטמיע מוקדם את הטכנולוגיות האלה, כל אחד בעולמות התוכן שלו, ולנצל אותן. אם נתייחס לזה נכון, בסוף זה מכפיל כוח".

מתוך מאגרי נתונים, ומכיוון שרוב מאגרי הנתונים בעולם כתובים באנגלית או בסינית, יהיה יתרון לשתי השפות האלה על פני שפות אחרות. כל שנה יורדות מספר השפות המדוברות, ובמעלה הדרך נראה ירידה נוספת. לכן חשוב מאוד לבנות מאגרי מידע פתוחים גם בעברית למשל". לפי פרייב, זה לא יקרה כל כך מהר. "כמו שאמרתי, באקדמיה בישראל אין תקציבים כמו שיש באקדמיה בארצות הברית או באירופה או בסין, ששופכות הרים

10

2025 • אפריל 21 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

חייבים רגולציה הדילמה הפילוסופית בנושא הבינה המלאכותית מתנהלת למעשה על הנייר, שכן בפועל היא כבר כאן, יש אומרים אפילו בתהליך של יציאה משליטה. "אחד הדברים החשובים שצריך לדבר עליהם הוא רגולציה", מבהיר בן צור. "אם הפיקוח לא יהיה מטופל בכל

יקר AI- הרבה מאוד תושבים שחייהם מאוד זולים וה מהם, גם באנרגיה שהוא צורך, גם בהשקעה שנדרשת לו וגם ביכולת לתפעל אותו. לכן אני אומר שהוא לא הולך להיכנס לכל פינה בשנים הקרובות. "רובוט זה לא דבר זול, והעולם צריך להשקיע הרבה מאוד בשביל לבנות רובוט. בתעשיית הרכב למשל, עדיין חלק גדול מהחברות עובדות עם אנשים, לא רק עם

העולם בתיאום, כמו למשל שטיפלו בנושא הגרעין, יהיה מאוד קשה לשלוט עליו, כי תמיד ימצאו את המקום, את המדינה ואת האפשרות לעשות דברים בצורה לא מבוקרת, וזה אזור מאוד מסוכן. לכן, כשאת שואלת היום אנשים על , אז כולם רואים בו ערך, אבל AI כולם גם חוששים ממנו". אחת הדאגות, אומר בן צור, היא העמקת הפערים הכלכליים בין המעמדות

מכונות, כי לא תמיד זה כלכלי. במצרים יש מיליון תושבים שרובם הגדול עניים 110 מרודים, והם כוח עבודה מאוד זול. לעומת זאת, כשאת שואלת שאילתה בצ'אט ג'י. פי.טי, אחרי עשר שאילתות שופכים חצי ליטר מים רק בשביל לקרר את המכונות". המירוץ לאנרגיה מעלה דילמה מוסרית שמקיימת AI- השימוש ב בתוכה יתרונות וחסרונות בו זמנית. הטכנולוגיות החדשות יאפשרו לחברה ולפרט הישגים גדולים יותר, אבל יהיה לזה מחיר. "העולם ירוץ עכשיו בשני מירוצים", אומר בן צור. "אחד להביא יותר אנרגיה גרעינית, מתחדשת או אחרת, ושני, פיתוח של טכנולוגיות שיעבדו ביעילות יותר גבוהה, כמו מחשוב קוונטי. אנחנו מדברים על עולם שההערכות הן שכוח המחשוב שלו יגדל פי מיליון בתוך עשור, מספרים פנטסטיים שגם הופכים את הכל לחומר נפץ מאוד גדול". אנרגיה, שגם בעולם הנוכחי היא אולי המשאב החשוב והיקר ביותר, עתידה להפוך אפילו משמעותית יהיה שחקן מפתח. "כשמדברים AI- יותר בעולם שבו ה , אנחנו מדברים למעשה על מערכות אנרגיה AI על עצומות שאמורות לתמוך בה", אומר בן צור. "היום העולם עובד בצורה לא מספיק יעילה בהקשר הזה, ולכן יהיה צורך בחזרה לתחנות כוח גרעיניות וייצור אנרגיה בהיקפים מאוד מאוד גדולים". בנסיבות האלה, ממשיך בן צור, יתקיים מאבק רציני על מקורות האנרגיה. "צריך לזכור שבאירופה לפני שנתיים היה חורף קר מאוד, ולא היו אמצעי חימום מספיק טובים כי היה מחסור באנרגיה. אז לבזבז את האנרגיה הזאת עכשיו על טכנולוגיה, זה לא פשוט, ויהיה על זה קרב מאוד גדול. "לכן יהיה צורך במקורות אנרגיה חדשים וגדולים, ישראל בינתיים לא מובילה. אנחנו טובים AI "בעולמות ה בסייבר, כי בסייבר לא צריך הרבה תקציב, לעומת זאת, דורש המון כסף" AI לפתח טאלנטים בעולמות ה- דיוויד פרייב , limitless הבעלים של

הוא עסק כלכלי, והוא AI בעולם. "בסופו של דבר ה יגרום לכך שהעשירים יתעשרו יותר והעניים יהיו עניים יותר. הוא הולך לצמצם מעגלי עבודה, כי בעלי ההון והמעסיקים יעבדו ביעילות גבוהה, אבל זה יבוא על חשבון עובדים שיהפכו למחוסרי עבודה. לפי קרן מהמשרות 40% המטבע הבינלאומית אנחנו מדברים על שהולכות להשתנות או להיפגע בשנים הקרובות. "נדבר קצת על מספרים. מדברים היום על לפחות מאה מיליון נהגים בעולם, נהגי מוניות, נהגי משאיות וכולי, לפחות מאה מיליון אנשים שבעצם התפקיד שלהם מתייתר". ומה שנכון ברמת הפרט, נכון גם ברמת המדינה. "הבעיה הגדולה היא העלות של הדבר הזה", ממשיך בן צור. "לכן למדינות פחות עשירות יהיה יותר קשה והן יהפכו עניות יותר". AI לייצר השפעה בתחום ה פרייב מסכים איתו. "אפל יכולים לשלם מיליונים למיטב המוחות כדי לייצר את הרכיבים של אפל בצורה יעילה, אבל רוב התעשייה ממש במשבר ולא מוצאת את האנשים האלה, או שקשה לה להכשיר אותם. מהבחינה הזו כל העולם המערבי ממש התפכח. הקוביד והמלחמות באוקראינה ובישראל גרמו למערב להבין כמה ייצור מקומי הוא קריטי להישרדות כלכלית. אי אפשר להוציא הכל לסין או להודו". ועדיין, למרות האינטרס הכלכלי, ואולי

דווקא בזכותו, לבינה המלאכותית יקח זמן להשתלט על העולם. "בעולם שלנו", מרגיע בן צור. מיליארד תושבים, יש 82 "עם

11 2025 • אפריל 21 גיליון מס'

שזה פרמטר אחד בתחום הזה שבו נראה התפתחות בשנים הקרובות. יפתחו אמצעי אנרגיה חדשים, חלקם גרעיניים וחלקם אנרגיות חלופיות ואנרגיות מתחדשות, ונראה השקעה מאוד גדולה בתחום כי זה יהיה תנאי ." AI ליישם בכלל את ה היישום, סבור בן צור, יהיה קשור בשני מרכיבים. "הראשון הוא כמה קל לי להכניס ולשלב אותו. למשל, הסיבה שצ'אט ג'י.פי.טי נכנס כל כך מהר הוא בגלל שהוא היה מאוד אנושי, פתאום הרגשנו שבצד השני מישהו מבין אותנו, כותב לנו בצורה אנושית, מתרגם אותנו, מתמלל אותנו, מקשיב לנו. התחושה שבצד השני מבינים אותנו עזרה לקרב את הבינה המלאכותית לעולם העשייה. אבל זה רק הפיתוי, זו רק הסוכריה. העולם האמיתי לא נמצא שם, הוא נמצא בהרבה מאוד פעולות שנעשו על ידי שילכו וילמדו את הדברים. המרכיב השני AI מערכות שישפיע זה הנושא הכלכלי שעומד מאחורי זה. כמה אני באמת יכול לחסוך ולשפר. שני המרכיבים האלה מאוד ." AI ישפיעו על קצב ההטמעה והשילוב של מערכות ה

רובוט כחול לבן

לא רחוק היום שסביבת המחיה והעבודה האנושית תפגיש אותנו עם מכונות מבריקות דמויות אדם, שכמאמר השיר הידוע, יוכלו לעשות כל מה שאנחנו עושים, רק יותר טוב. אז תכירו בבקשה את הרובוטים ההומנואידים, והם לא רק ינקו את הבית ויקפלו את הכביסה, הם בעיקר מכוונים לאחרונה לשוק התעשייה, שם נמצא הכסף הגדול. הראשון לזהות את כוחם וערכם הוא אילון מאסק, שהעריך כי בעקבות הפיתוחים והטכנולוגיה המתקדמת שמושקעת ברובוטים, נפתח שוק חדש של כעשרה טריליון דולר. אחת החברות שנמצאות בחזית פיתוח רובוט הומנואיד היא מנטי רובוטריקס, חברה ישראלית בבעלות שלושה מומחים בתחום הבינה המלאכותית: פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' ליאור וולף ופרופ' שי שלו-שוורץ. מנטיבוט, הרובוט של החברה, יתנשא לגובה ק"ג, יצויד במספר מצלמות 70 מ', ישקול 1.75 25 מעלות ויוכל לשאת משקל של עד 360 שיכסו ק"ג, מה שיהפוך אותו לאחד הרובוטים החזקים בעולם. למנטיבוט יש יתרון נוסף, הוא גם אחד הרובוטים החכמים בסביבה, בזכות שני מעבדי בינה מלאכותית שהותקנו בו, ובעזרתם הוא לומד את הסביבה ויכול לנווט בתוכה באופן עצמאי. הרובוט לא יוצא למכירה כמוצר בודד, אלא יושכר לשוק התעשייתי במסגרת מנוי שיכלול תחזוקה ועדכוני תוכנה. הידעת ש... מהארגונים בישראל אינם משתמשים 50% כ- , למרות המודעות הגוברת AI בטכנולוגיות ליתרונותיהן.

אי אפשר שלא להתרשם מהכיסוי המלא שמספק בן , ואת ההתייחסות האחרונה שלו בנושא AI צור לנושא ה הוא מכוון לעבר סוכני בינה מלאכותית. "עד אתמול סוכן הבינה המלאכותית היה סוג של צ'אטבוט, למעשה מכונה די טיפשה. צ'אטבוט עשה מה שעושה תוכנה,

בעצם תרשים זרימה. היא רצה לאורך התרשים בהתאם לפקודות, בודקת את כל הדברים ומגיעה לתוצאה כזו או אחרת, אבל אין לה יכולת להתאים את עצמה לשינויים. "סוכני הבינה לומדים לעבוד בצורה דינמית ומסוגלים להגיב ולהתאים את עצמם לשינויים. הם לא נעולים על תרשים זרימה קשיח, והקפיצה

הבאה שלהם היא סוכני בינה שמדברים אחד עם השני. בכך הם יוצרים מאגר כוח הרבה יותר גדול, כי כל אחד מתמחה בעולם תוכן אחר, אבל הם יודעים לתקשר בינם לבין עצמם. "זה כמו ההבדל בין זאב בודד ללהקת זאבים. האינטליגנציה עולה, היכולת עולה ושיתוף הפעולה מגביר את ההישגים, ואז באמת להקה של זאבים יכולה גם להכריע חיות גדולות יותר. זה מה שהולך לקרות בנושא סוכני בינה מלאכותית. אנחנו נראה סוכנים שישתפו פעולה בינם לבין עצמם, ושוב, אם מדברים על גשר, בינם לבינינו. למעשה ניצור סביבת עבודה של תקשורת גם עם סוכנים מלאכותיים וגם עם סוכנים אמיתיים".

הפעימה השנייה של התכנית הלאומית לבינה , עם השקעה 2024 מלאכותית יצאה לדרך בשנת מיליון ש"ח בתשתיות מחקר ופיתוח. 500 של כ-

12

2025 • אפריל 21 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

עכשיו מלחמה, שההשקעות בטכנולוגיה יחכו

מהתעשיינים דחו 34 בשל המלחמה % סקר: השקעות בטכנולוגיות ייצור מתקדם. עם זאת, סיוע ממשלתי ישכנע אותם לחזור להשקיע ל א מעט עסקים ומפעלים ניזוקו כלכלית מאירועי השבעה באוקטובר ומהמלחמה, שלמעשה נמשכת עד היום. כמה מהם מצאו פתרונות חלקיים על ידי התייעלות וחיסכון בהוצאות, אחרים עצרו או דחו השקעות מתוכננות. לפי סקר "ייצור מתקדם" של אגף 100- הכלכלה של התאחדות התעשיינים, שנערך בקרב למעלה מ תעשיינים מכל רחבי הארץ, אחד התחומים שיותר נפגעו הוא השקעות בטכנולוגיות ייצור. הסקר מגלה כי התעשייה בישראל הושפעה עמוקות ממלחמת חרבות ברזל, ובמיוחד כאמור נפגע היקף ההשקעות בחדשנות, טכנולוגיות ייצור מתקדם ומחקר ופיתוח. מהתעשיינים מדווחים כי בשל המלחמה דחו 34% מהסקר עולה כי 7% לתקופות זמן שונות השקעות בטכנולוגיות ייצור מתקדם, ואילו נוספים הבהירו כי ביטלו לחלוטין את ההשקעות שהתכוונו לבצע. מהתעשיינים לא מתכננים השקעות 22% בנוסף עלה מהסקר כי להטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם. מדובר בעלייה מדאיגה שכן נתון בלבד. 8% על 2022 , ובשנת 15% על 2023 זה עמד בשנת עם זאת, מהסקר עולה שהירידה בהיקף ההשקעות בטכנולוגיות חדשות אינה גזירת גורל, ואם הממשלה מסייעת לתעשייה, ההשקעות בטכנולוגיה גדלות. התמונה מובהקת אף יותר כשבוחנים מהתעשיינים ציינו כי לסיוע 72% את סיוע המדינה למחקר ופיתוח. מצד רשות החדשנות השפעה חיובית על יישום תכנית מו"פ במפעלם, 28% השיבו כי לסיוע זה השפעה רבה עד רבה מאוד. רק 41% מתוכם מהתעשיינים טענו כי לסיוע זה אין השפעה.

אורי זלינגר, כלכלן המחלקה לייעוץ עסקי וחדשנות: אחוזים מהתעשיינים דיווחו 34" שהושפעו בצורה שלילית מהמלחמה, ברמה שגרמה להם לדחות את ההשקעה בטכנולוגיית ייצור מתקדם, ועוד שבעה אחוזים ביטלו את אחוזים 29 ההשקעה לחלוטין. רק כלל לא הושפעו ולא שינו את מבנה ההשקעות העתידיות שלהם" עופר פריאנטה, כלכלן המחלקה לייעוץ עסקי וחדשנות: "מהפכת הבינה המלאכותית בעיצומה, וכולנו כבר מתחילים להרגיש אותה. אחוזים מהתעשיינים 57 יותר מ השיבו כי הם שוקלים להטמיע בינה מלאכותית או למידת מכונה במפעל, אחוזים דיווחו שהם 8 ויותר מ משתמשים בטכנולוגיה זו כבר היום"

כיצד השפיעה מלחמת חרבות ברזל במפעלך? 4.0 על החלטות ההשקעה בתעשייה

30%

29%

22%

12%

7%

לא השפיעה כלל (לא שינינו את מבנה

השפיעה במידה מועטה (דחינו את ביצוע ההשקעות במספר , 2024 חודשים במהלך או שהקטנו את היקף ההשקעה)

לא השפיעה כלל (לא הייתה תוכנית להשקעה )4.0 בתעשייה

השפיעה במידה רבה מאו ד

השפיעה במידה בינונית (דחינו את ביצוע ההשקעות ) 2025 לשנת

(ביטלנו תוכניות השקעה בטווח הנראה לעין)

ההשקעות ואת מועדי ההשקעה)

לא השפיעה

13 2025 • אפריל 21 גיליון מס'

השפיעה

העגבניות שנזרקו, המגוניות שלא סופקו, ההתאמות שנעשו כדי לחזור לפעילות והצבא ששמר עליהם. מפעלים בצפון ובדרום ניזוקו כלכלית מהמלחמה, אבל הצליחו להתאושש. עכשיו רק שהמדינה תתעורר נלחמים על התעשייה

הגר רוה

ל צד הפחד, שהפך מאז השבעה באוקטובר לחלק בלתי נפרד מחיי תושבי שתי החזיתות, צפון ודרום, לא מעט מהם נאלצים להתמודד גם עם הנזק הכלכלי שנגרם להם. מפעלים רבים שהושבתו, שגרת עבודה שהשתבשה והשקעות כספיות שירדו לטמיון הם רק חלק מהשלכות המלחמה, שתפסה את כולם בהפתעה. בצפון הבינו את גודל האירוע רק למחרת. "ביום ראשון, השמיני באוקטובר, הגענו כולנו לעבודה כרגיל", מספר מנשה תמיר. המנכ"ל והבעלים של מפעל עשת אילון, "ברגע שהתחילו קולות המלחמה מסביב כל העובדים נפוצו לכל עבר, והבנו שמפנים את כל האזור. הקיבוץ יושב שני קילומטר מגבול לבנון, והודיעו לנו לסגור את המפעל". בעשת אילון מטפלים בפרי מרגע שהוא נקטף עד לרגע שהוא נשלח לשוק, ויש גם מחלקה מיוחדת לפיתוח מכונות מיון לבתי אריזה. השבתת המפעל מצאה את הבעלים במהלך סופי של פיתוח מוצר חדש. "היינו כבר עם מחויבות לספק את המכונה המסחרית הראשונה", אומר תמיר. "בימים הראשונים פשוט חיכינו, ובשבוע הזה קבלתי טלפונים מלקוחות בחוץ לארץ לגבי הזמנות שכבר נעשו. הבנתי שאם לא אגיד לכולם שאנחנו ממשיכים כרגיל, זה עלול לפגוע בנו פגיעה אנושה". פגיעה כזו חוו בצ'אם פתרונות מזון, שממוקם בסמוך לבסיס צבאי גדול בהר מירון. "המלחמה השפיעה עלינו . "בעונה רגילה רעות ג'אן קשות", מפרטת המנכ"לית, אנחנו קולטים שישים אלף טון עגבניות, מהם נייצר מוצרי עגבניות שונים כמו רכז, קוביות, רוטב פיצה וכו'. מאז

שהתחילה המלחמה שדות נשרפו, נסגרו או הפכו לשטח צבאי, לא הגיעו קוטפים, ואנחנו סובלים מנזקים עצומים". הבעלים והמנכ"ל של דידי פתרונות תצוגה משדרות, , ספג גם הוא מכה קשה. "בערך חצי מהעובדים עמיחי דידי שלי פונו למלונות, ושילמתי להם משכורות בלי שיהיו לי הכנסות. לקחתי הלוואה בשביל זה. כי אומרים לך שאם לא תשלם לא תקבל פיצויים מהמדינה, אז אתה לוקח כל חודש חצי מיליון שקל למשכורות. היה לנו ממש כאוס פה, דיברנו עם ראש העיר ולא קיבלנו מענה".

"ניסיתי להשיג מגוניות ושלחו אותי לעמוד בתור. אז התברר לי שאפשר לקנות צינורות מבטון מזוין שמאושרים כמגוניות מנשה תמיר וקנינו שלושה סטים כאלה"

עובדי מפעל סינרג'י כבלים שבשדרות ניצלו 150- כ . עידן בן ארי בשבעה באוקטובר", מבהיר המנכ"ל "המחבלים הגיעו עד אלינו, אבל המפעל היה בהשבתה עקב יציאה מרוכזת לחופשת חול המועד ולכן היה לנו מזל". צבא בעבודה החזרה לעבודה לא היתה פשוטה. תמיר מעשת אילון בחודש הוא 15- החל להתקשר לעובדים, הודיע להם שב פותח את המפעל, והציע להם לחזור לעבודה. "ניסיתי להשיג מגוניות ושלחו אותי לעמוד בתור", הוא מספר. "אז התברר לי שאפשר לקנות צינורות מבטון מזוין שמאושרים

14

2025 • אפריל 21 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

הקיר הביורוקרטי למרות האופטימיות, כולם עדיין נאלצים להתמודד מול הביורוקרטיה. "לא מזמן הכריזה מנהלת תקומה על מענק מיליון שקל להקמה או חידוש של שבעה בתי 120 של אריזה בעוטף", אומר תמיר, "בלי שום התחייבות לקנות ציודים בארץ. אז כמו שזה נראה כרגע, רוב הכסף ילך ליצרנים בחו'ל, ואני מקווה שזה ישתנה". גם דידי חושב שהמדינה יכולה לעשות יותר. "הייתי נציג התאחדות התעשיינים של חבל תקומה בשתי ועדות, והבנתי שיש קיר ברמה הפקידותית ושם זה נעצר. הצעתי לתת את הטבות המס שיש לתושבי שדרות גם לאנשים מאזורים שאין להם את ההטבות, כדי שיגיעו לעבוד, אבל הם סירבו". הנחרצת מכולם היא ז'אן, עם מונולוג כואב במיוחד. "המדינה חייבת לשאת בעלויות הנזקים, כדי שנוכל בסופו של דבר לחזור לעצמנו. וזה לא רק מה שאיבדנו, אלא גם מה שלא ייצרנו. מדובר בעלויות גבוהות במיוחד של כוח אדם, כי אני משלמת היום כמעט כפול משכר המינימום". "המדינה חייבת לקחת אחריות, כי אנחנו מפעל חיוני למזון, שאם הוא יסגור את שעריו זה ישפיע בסופו של דבר על תעשיית המזון בישראל. עד עכשיו לא קיבלנו תשובות, לא קיבלנו כספים ולא קיבלנו מענה. רוצים כחול לבן, אבל איך נייצר כחול לבן אם אין תמיכה בכחול לבן? פשוט זרקו ושכחו אותנו. לאף אחד אין תשובות, וזה אולי לא שיא ההפקרה, אבל זו בפירוש הפקרות".

עובדי מפעל עשת אילון ותעודות ההוקרה על עבודתם בזמן המלחמה

כמגוניות. קנינו שלושה סטים כאלה ומיקמנו אותם בכל הפתחים של המפעל, שאנשים ירגישו יותר נוח". היעדר מגוניות היתה גם הבעיה של צ'אם פתרונות מזון. "רבים מהעובדים פונו, ומצאנו את עצמנו מתמודדים עם המלחמה ועם מחסור בכוח אדם", אומרת ג'אן. "רק אחרי שנה הגיעו אלינו ממשרד הכלכלה, בדקו אם יש לנו מגוניות ונתנו לנו אחת. אבל כבר היו לנו חמש ששילמנו עבורן מהתקציב שלנו כי לא יכולנו להמתין". מפעל סינרג'י מייצר כבלי חשמל, החברה היחידה בישראל שמייצרת כבלי חשמל במתח נמוך, בינוני וגבוה, ולכן היה צורך בחזרה מהירה ככל האפשר לעבודה. "הלקוחות העיקריים שלנו זה חברות תשתית", אומר בן ארי. "אז למרות שכל האזור היה אזור מלחמה, תוך חמישה ימים חזרנו לעבודה, כשהצבא מאבטח אותנו". בדידי פתרונות תצוגה מפעילים נגריה, מפעל מתכת באוקטובר שליש 10- וצוותים שמרכיבים הכל. "מה מהייצור שלנו הוא עבור פרויקט צבאי גדול של מיגון גגות של טנקים ואכזריות", מפרט דידי. "אז קניתי מכונה חדשה, גייסתי עוד כמה עובדים והתחלתי להפעיל את המכונות. היינו פה איזה שישה-שבעה עובדים, היינו צריכים להוציא כמויות של סחורה לצבא, ונתנו גז יום לילה". אופטימיות זהירה כמה מהמפעלים הצליחו לעמוד מחדש על הרגליים, אחרים ספגו מכה קשה יותר ועדיין מנסים להתאושש. אחד מהם הוא צ'אם פתרונות מזון. "עגבניות נשפכו ונזרקו בכמויות כי לא היה מי שיקלוט אותן", אומרת ז'אן. "אני מקווה שבעונה הבאה נרים את הראש". בעשת אילון הפגיעה היתה קלה יחסית. תמיר מספר כי במשך שמונת חודשי המלחמה לא נכנסה עבודה חדשה, אך נותרו פרויקטים מהעבר. לאחר מכן חלה התאוששות, כולל הזמנות מחו"ל. גם בן ארי אופטימי: "המשק חזק בזכות ההון האנושי והרוח הישראלית".

"בערך חצי מהעובדים שלי פונו, ושילמתי להם משכורות בלי שיהיו לי הכנסות, כי אם לא תשלם לא עמיחי דידי תקבל פיצויים מהמדינה" "המדינה חייבת לשאת בעלויות הנזקים, וזה לא רק מה שאיבדנו, רעות ג'אן אלא גם מה שלא ייצרנו"

העובדים ניצלו במזל. מפעל סינרג'י

15 2025 • אפריל 21 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

התייעלות אנרגטית בתעשייה

בכל גיליון נציג חברה ששיפרה את החיסכון וההתייעלות האנרגטית חברת סמארטקון באמצעות פתרונות חדשניים והפעם:

הדפס בטכנולוגיה ייחודית המסתיר את התאים ומאפשר מעבר אור גבוה

החברה מפתחת מעטפות בניין החוסכות ומייצרות אנרגיה בו זמנית. מנכ"ל : טל אהרון החברה, "מעטפות קיר המסך הכפול שלנו מספקות נוחות תרמית ואקוסטית, מסייעות לחסכון האנרגטי של הבניין. כדי להגיע לניהול אנרגיה אופטימלי של הבניין אנו מחויבים גם לייצר אנרגיה דרך BIPV) המעטפת, שמכונה Building Integrated ), ולצורך כך PhotoVoltaic הקמנו מפעל ייחודי בישראל. "האתגר הגדול בשילוב המוצר בחזית הוא אדריכלי, מאחר שמראה הפאנלים הפוטו וולטאיים כפי שאנו מכירים מהגגות לא מקובל ,PV על חזיתות. בפאנל הזכוכית הקדמית היא בעלת ציפוי ייחודי בטכנולוגיה מתקדמת שמסתירה את התאים הפוטו וולטאיים ומאפשרת מעבר אור לייצור אנרגיה. הפאנל מגיע בכל גוון וגודל". חברת סמארטקון מקבוצת אלומיניום קונסטרקשיין היא זו שאמונה על החזית החדשנית בבניין, חזית שמייצרת אנרגיה. חדשנות אנרגטית ומראה חדש אם ביקרתם בקמפוס אמות בגבעתיים, נכנסתם למבנה שעשה היסטוריה בישראל, והיה הבניין הראשון בסדר גודל הזה שמאופס אנרגיה באזורים הציבוריים.

חשיבות הפתרון ברמה הלאומית והמקומית

"עיריית תל אביב כבר מבינה את חשיבות העניין ומנחה מבנים מסדר גודל מסוים לייצר אחוז מסוים של אנרגיה כחלק מהצריכה הצפויה של אותו בניין. מגמה זו מתפשטת לרשויות נוספות. כמו כן, משרדי הממשלה נחשפו לנושא, וצפויה תמיכה מדינית בהטמעת אנרגיות מתחדשות במבנים".

פיתוח חדשני: פאנלים סולאריים שמורכבים בחזית המבנה, לא על הגג

היתרון הגדול של הפאנל

טל אהרון, מנכ"ל סמארטקון צילום: יוסי אלוני

היעד: השוק הבינלאומי

"האתגר לייצור חשמל במרכזי הערים הולך ומתעצם, וככל

שהאזורים המבונים הופכים צפופים יותר, גם העצימות האנרגטית הולכת וגדלה. אין קרקע פנויה באזורים המבונים, וגגות המבנים רבי הקומות אינם פנויים להתקנה זמינה של מערכות סולאריות משמעותיות. "הפתרון של סמארטקון לייצור חשמל מחזיתות המבנים מקנה ביטחון אנרגטי גם בעת הפסקת חשמל, והשימוש בחזיתות מקרב את הבניינים לעצמאות אנרגטית".

" הוא פתרון אסטרטגי BIPV" להפחתת הפחמן באזורים , שוק 2023 עירוניים. בשנת העולמי הוערך BIPV- ה מיליארד דולר, והוא 23.6- בכ 21.2% צפוי לצמוח בקצב של . מגמה 2030 עד 2024- מ זו הולכת ומתעצמת בעיקר במדינות מתקדמות במערב אירופה ובארצות הברית".

ייצור חשמל מחזיתות

מודולי זכוכית עם תאים פוטו וולטאיים בין הזכוכיות

המבנים מקנה ביטחון אנרגטי גם בעת הפסקת חשמל, בשגרה או בחירום

17 2025 • אפריל 21 גיליון מס'

הפעם אנחנו שואלים

אנשי תקשורת שמסקרים את התעשייה הישראלית מספרים על הנעשה מאחורי הקלעים

רוב הציבור לא מבין את העבודה הקשה שמושקעת כדי לייצר שגרה כלכלית בתקופת מלחמה ישראל פישר, הכתב הכלכלי של גל"צ, מתרשם מהמחויבות של התעשיינים

תעודת זהות

ישראל פישר, שם: הכתב הכלכלי של גל"צ 38 גיל: גבעתיים מגורים:

חי עם בן זוגי, שומר מצב משפחתי: על קשר הדוק עם הוריי וארבעת אחיי, ומדבר כל יום עם סבתא שלי בת , שלימדה אותי שהמשפחה זה 94 ה הדבר הכי חשוב בחיים. התחלתי בגלי צה"ל כחייל, קריירה: משם המשכתי ל"מעריב" ול"דה מרקר", ולפני שנתיים חזרתי לגלי צה"ל. סבא שלי היה פרופסור למה כלכלה: לכלכלה, ומגיל צעיר שמעתי שיחות

הגר רוה

יש רגע אחד בקריירה העיתונאית של ישראל פישר, הכתב הכלכלי של גל"צ, שהוא לא , כשנסע להונג קונג 2019- ישכח לעולם. זה היה ב לסקר את ההפגנות המקומיות כנגד ההשתלטות הסינית. "ראיתי שם את האלימות המשטרתית נגד המפגינים, שהיא כאין וכאפס לעומת מה שאנחנו רואים פה בארץ", הוא מספר. "זה היה ממש לפני שהתפרצה הקורונה, ואני

ודיבורים בנושא והיה בזה משהו ממש טבעי עבורי. אחרי גלי צה"ל חיפשתי עבודה, ראיתי עיתון כלכלי שמחפש עורכים, וככה התגלגלתי ל"דה מרקר" והתמכרתי לזה. באוניברסיטה למדתי בכלל גיאוגרפיה וסביבה, תחומים שנוגעים במידה רבה בכלכלה. העיסוק היומיומי בכלכלה מרתק אותי בעיקר כי בסופו של דבר זה מה שמניע את העולם.

18

2025 • אפריל 21 גיליון מס'

צילומים: יוסי אלוני

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

לאיזה כיוון הולך העולם מבחינה כלכלית? "לאי שוויון הולך וגדל, במקביל למגמת ריכוז הכוח הכלכלי ומכאן גם הפוליטי בידי קבוצה מאוד מצומצמת של אנשים עשירים. קבוצה קטנה של עשירי העולם מחזיקה כמעט בכל ההון האנושי, והחיבור של הון ושלטון מאוד מטריד. השליטה של אנשים כמו אילון מאסק וצוקרברג על הטכנולוגיה ועל הרשתות החברתיות מעלה את החשש שחברות ותאגידים ינצלו את המצב כדי להעביר חוקים מסוימים שיכולים לעלות לכולנו ביוקר". .2030 זה מתאים לפורום הכלכלי העולמי ואג'נדת

זוכר שדיברתי עם אנשים וראיתי להם את הייאוש בעיניים, את הפחד. נאלצתי להשתמש במסכת אב'ח, כי השוטרים השתמשו בגז מדמיע וירו עלינו. כל נציגי התקשורת שהיו שם יצרו שרשרת אנושית בניסיון להגן על אחד השוטרים בטרם ההמון יבצע בו לינץ'. זה היה פחד אלוהים". רגע זכור מהמלחמה. "נסעתי לשדרות ממש יומיים לאחר תחילת המלחמה, בשלב שאף אחד עוד לא קלט למה נקלענו כאן. מצאתי את עצמי רץ כל דקה למרחב הכי מוגן שהצלחתי למצוא, אם הצלחתי למצוא, ולפעמים פשוט נסעתי תוך רצף של אזעקות

"אני חושב שהאג'נדה קורמת עור וגידים מול עינינו. אמנם ראינו התעוררות של רשויות הגבלים עסקיים גם באירופה וגם בארצות הברית, אבל בארה"ב למשל, זה נבלם לגמרי אחרי שהחליפו את לינה קאן, נשיאת הסחר הפדראלי. אני לא חושב שהאזרח הממוצע מבין שהחשיבה צריכה להיות ביקורתית, גם כלפי מה שרואים ושומעים בתקשורת הממסדית, ועוד יותר כלפי מה שקוראים באינטרנט וברשתות החברתיות". איך משתלבת פה הבינה המלאכותית? יחייב אותנו AI- "אני חושב שלאט לאט ה לפתח איזה מנגנון חשיבה ביקורתי יותר, כדי שנוכל להתמודד עם שטף המידע והשינויים. אנשים יהיו חייבים לפתח חשיבה ביקורתית

ובומים. בתוך כל זה היה יוצא דופן לראות שם מפעלים שביקרתי בהם, שלוקחים על עצמם אחריות וממשיכים לעבוד במשך כל המלחמה ולמרות הסיכונים, כי הם יצרנים חיוניים". התנהלות המשק הישראלי בתקופת המלחמה.

"בתחילת המלחמה נחשפתי למסירות ולתחושת האחריות של חלק גדול מהמפעלים הישראלים, ובעיקר לחוסן שהפגינו. חשוב להבין שזה לא מובן מאליו. אנשים מהעולם שאני מדבר איתם על היכולת של התעשייה הישראלית לעמוד בכאלה אתגרים נדהמים בכל פעם מחדש. זה קשור לתעשיינים, ורוב הציבור לא מבין את העבודה הקשה שהם משקיעים פה כדי לייצר שגרה כלכלית בתקופת מלחמה. חשוב לתקשר לאזרח את העבודה היפה שנעשית פה. "עוד דבר חשוב בעיניי הוא לחבר את כל חלקי החברה לשוק העבודה. הייתי בכנס של ראשי הרשויות הערביות ונדהמתי לגלות עד כמה החברה הערבית צמאה למקומות עבודה, אבל השוק הישראלי לא נגיש לה מכל מיני סיבות, בטח לא מאז המלחמה. יש אנשים מאוד מוכשרים, שרק בשל מוצאם לא מצליחים להתברג למשרות בכירות יותר". איך תראה המציאות הכלכלית בישראל לאחר המלחמה? "מוקדם לדעת, הכל תלוי בהחלטות שיתקבלו. תקציב למשל, היה הזדמנות לרפורמה אדירה, שינויים ופתיחת 2025 המשק, אבל בהרבה מובנים הוא פספוס ענק. המסגרת שלו מתאימה, אבל בתקציב עצמו אין בשורות משמעותיות, ואין עידוד של אוכלוסיות להשתלב בשוק התעסוקה. כדי שישראל תמשיך לצמוח אנחנו חייבים שינויים משמעותיים בסדר העדיפויות, אין לנו את הלוקסוס להישאר מאחור".

קבוצה קטנה של עשירי העולם מחזיקה כמעט בכל ההון האנושי, והחיבור של הון ושלטון מאוד מטריד

גם כדי להשתלב טוב יותר בשוק העבודה העתידי. האם קשה יותר להעביר ענייני כלכלה ברדיו, בהיעדר האלמנט הוויזואלי? "בוודאי, בטלוויזיה ובעיתונות הכתובה יש ויז'ואל, אפשר מלה ולפרק את הנושאים 1000-2000 לכתוב מאמרים של המורכבים יותר. ברדיו יש לי לפעמים דיווחים קצרצרים של שתי דקות כדי להסביר נושא, וזה מאתגר ומחייב אותי להיות ברור ותמציתי בניסוחים שאני בוחר. חשוב לי לתת תמהיל של כלכלה, שווקים, בנקים, מימון, וגם לגעת בנושאים חברתיים כדי לנסות להסביר איך המאקרו-כלכלה מגיעה בסופו של דבר למיקרו, לאזרח הקטן. אני מעדיף להסביר מה הסיפור שמאחורי המספרים, לאו דווקא להתמקד במספרים עצמם". מה אתה מאחל לעצמך? "אני מרגיש שיש לי את המזל לעבוד במקום שמקדש את האמת ולא את הפופוליזם, וזה מה שאני מאחל לעצמי להמשיך לעשות".

19 2025 • אפריל 21 גיליון מס'

2025 עד מרץ 2024 נובמבר

צילומים: דוברות התאחדות התעשיינים החברים החדשים בהתאחדות התעשיינים

אינך חבר בהתאחדות? שלח מייל ומנהל לקוח יצור עמך קשר

03-5198856

erans@industry.org.il

20

2025 • אפריל 21 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

חיוניים לתעשייה עשרה טיפים להגנת סייבר יעילה בכל גיליון אנו מארחים מומחה בתחומו, המעניק עצות מקצועיות ושימושיות לתעשייניות Waterfall Security ולתעשיינים • והפעם: ליאור פרנקל, מנכ"ל ומייסד חברת

הגיבויים במקומות מאובטחים, כולל מחוץ לאתר, ותרגול של שחזור הנתונים והמערכות. בנוסף, יש להכין תכנית להמשכיות עסקית שתאפשר חזרה מהירה לפעילות במקרה של מתקפה או תקלה חמורה. 7 העלאת מודעות הכשרת עובדים העובדים לאיומי סייבר. יש להדריך את העובדים בנושא זיהוי מיילים חשודים (כגון פישינג והתחזות), להטמיע נהלים לשימוש בטוח במערכות מידע ולהסביר את חשיבות שמירת סיסמאות בצורה מאובטחת. 8 יישום עקרון "אפס אמון" העלאת מודעות )Zero Trust( העובדים לאיומי סייבר. יש להדריך את העובדים בנושא זיהוי מיילים חשודים (כגון פישינג והתחזות), להטמיע נהלים לשימוש בטוח במערכות מידע ולהסביר את חשיבות באמצעות רשתות מחשבים חשופים לסיכונים ייחודיים. לכן יש ליישם הגנה ,)OT( מוגברת על מערכות תפעוליות להשתמש בפתרונות אבטחה ייעודיים כגון שערי מידע חד כיווניים ולבצע גיבויים ידניים לפונקציות קריטיות. 10 התמקדות בנכסים קריטיים מומלץ להשקיע את מירב המשאבים בהגנה על המערכות החשובות ביותר בעסק, ולשקול שימוש בהגנות דטרמיניסטיות בלתי ניתנות לפריצה במידת האפשר. שמירת סיסמאות בצורה מאובטחת. 9 הגנה על מערכות קריטיות ארגונים שמנהלים תשתיות המופעלות

בעידן הדיגיטלי, הגנת סייבר היא חובה, במיוחד לעסקים. יישום אסטרטגיה מקיפה חיוני להגנה על נכסיהם. להלן עשרה טיפים מעשיים לחיזוק ההגנה: 1 יש לפתח קביעת מדיניות אבטחה ולתעד מדיניות אבטחת מידע ברורה ומקיפה, שצריכה לכלול הגדרת נהלים לניהול סיכונים, גיבוי נתונים, תגובה לאירועים ועוד. 2 מומלץ לבצע זיהוי נכסים וסיכונים מיפוי של כל הנכסים הדיגיטליים של העסק, כולל חומרה, תוכנה ומידע רגיש, להעריך את הסיכונים הפוטנציאליים כגון פריצות, תוכנות זדוניות ואובדן נתונים, ולפתח אסטרטגיה לניהול סיכונים. 3 התקנת חומת יישום אמצעי הגנה אש, תוכנות אנטי וירוס ואנטי תוכנות זדוניות. חשוב לעדכן את מערכות ההפעלה והתוכנות, להצפין נתונים רגישים ולהשתמש בסיסמאות חזקות. 4 יש לבצע ניטור שוטף של ניטור וגילוי רשתות ומערכות מחשוב כדי לאתר פעילות חריגה, ולהקים מערך התראות בזמן אמת שיתריע על איומים פוטנציאליים. 5 יש לפתח תכנית תגובה לאירועים תגובה הכוללת הגדרת צוות תגובה. מומלץ לבצע תרגולים וסימולציות באופן קבוע, ולהקים מערך תקשורת מסודר עם לקוחות ושותפים למקרה של פריצה או תקלה חמורה. 6 ביצוע גיבויים התאוששות מאסון שוטפים של נתונים קריטיים, אחסון

תפקידים: מנכ"ל ומייסד חברת Waterfall Security יו"ר פורום חברות הסייבר באיגוד ההייטק סגן יו"ר וועדת OECD הטכנולוגיה של ה בעל השכלה: . במדעי B.Sc תואר המחשב וסטטיסטיקה מאוניברסיטת בר-אילן. .3+ נשוי משפחה:

21 2025 • אפריל 21 גיליון מס'

*יובהר כי אין בפרסום זה משום המלצה וליאור פרנקל מזמין את הקוראים לפנות ולקבל יעוץ פרטני בהתאם לצרכי הארגון וחשיפותיו.

ד"ר מוחמד זחאלקה מרגישים בבית עם: מנכ"ל אלפא גייט, חברה לפיתוח, ייצור ושיווק של שתלים דנטליים, ויו"ר המועצה למפעלים קטנים ובינוניים צילומים: יוסי אלוני | הגר רוה

השיניים כסמל לחיים טובים "אני מגיע מכפר קרע, שם יש על רופאים, 17 אנשים 1,000 כל שזה הממוצע הכי גבוה בארץ. גדלנו לתוך העסק, ואפשר להגיד שהרפואה הדנטלית בחרה אותנו. שיניים גם מסמלות בעיניי אורח חיים טוב, השקעה של אדם בעצמו, איך הוא נראה, איך הוא מחייך. יש בשיניים אלמנט של להציג את עצמך לעולם, לצאת בביטחון עם פה מלא שיניים בריאות".

השוטר הטוב "אבא עד היום הוא החבר הכי טוב שלי, וגם אני רוצה קרבה כזאת עם הילדים שלי. אז בבית אני זה שתמיד אומר כן, וכשצריך להגיד לא, מנאר עושה את זה. אני זה הזמן שלהם לכיף, ומשחקים ואקשן, פחות לסדר ומטלות של היומיום".

תעודת זהות

ד"ר מוחמד זחאלקה 38 גיל: כפר קרע. מקום מגורים: נשוי באושר מצב משפחתי: למנאר, עורכת דין, ואבא גאה 4 , סאם בן ה- 7 למאזן בן ה- . 3 ואמיליה בת ה עסק משפחתי "אבא שלי, מאזן זחאלקה, איש עסקים בעל תואר שני בכלכלה ומנהל עסקים. הוא הקים את , וארבעתנו, 1996 העסק בשנת אני ואחיי, ממשיכים אותו. כולנו רופאים אגב, אבא שלי לא מוכן להסתפק מפחות מזה. "אשמח לספר עוד קצת על אבא שלי. אני זוכר את העסקה הראשונה שלי בחו"ל. הייתי צעיר שרק התחיל את דרכו בעולם העסקים, וממש התרגשתי שאני עושה עסקים עם אנשים בחו"ל. אבא שלי השקיע בעסקה למרות שידע מראש שייצא בהפסד. הוא האמין שהתמיכה שלו תעניק לי שיעור בביטחון עצמי, גם אם מחיר הלימוד שלי יהיה ההפסד שלו".

אין היררכיה, אין דרגות "אני הראשון מבין ארבעת האחים, הבכור, ואני גם המנכ"ל של העסק, אבל למעט העובדה הזאת אנחנו מתנהלים ללא היררכיה. כולנו רופאים וכולנו עמוק בתחום, ממשיכים לגדול ולהתפתח ביחד, אז זה לא שלמישהו יש יתרון מובהק ולכן הוא מוביל. אין אצלנו הפרדה בין המשפחתי לעסקי".

22

2025 • אפריל 21 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

יוצא לשטח אחד התחביבים הגדולים שלי זה רכבים, ואני מאוד אוהב לצאת לנהוג בשטח. מאכל אהוב "סטייקים, אני משוגע על בשר, ובייחוד סטייקים טובים. מדי פעם יוצא לי להכין, אבל אני מעדיף לאכול". ניהול הבית "בבית אני הבן אדם הכי לא יעיל. מנאר מנהלת את הבית במאה אחוז, קובעת את הסדר של הילדים, שעות שינה, מתי לשבת להכין שיעורי בית, ואז אני מגיע ומשבש הכל".

חובב ראפ "אחד השירים שאני הכי אוהב הוא 'יש לי שאלות בראש', של הראפר פרג' סלימאן שהיגר מחיפה לברלין. ראפ זה הז'אנר המוזיקלי שלי. זאת מוזיקה שמרגשת אותי, למרות שמבחינה סגנונית היא לכאורה לא מתחברת לפרסונה שלי". שקט בראש "בסופי השבוע אני עובד כרופא, חוזר להיות כירורג שיניים, ובשבילי זאת עשייה מדיטטיבית כמעט. נהיה לי שקט בראש כשאני מנסה לפצח מקרים מורכבים שאף רופא אחר לא הצליח, ואז מוצא את הדרך לעזור למטופלים שלי".

תרומת המגזר הערבי לתעשייה הישראלית "השתדלתי, ואני עדיין משתדל, להנגיש את התעשייה הערבית לתעשייה הישראלית, וגם לשווקים הבינלאומיים. להביא למודעות את העובדה שקיימת תעשייה ערבית מצליחה ומשגשגת במגוון תחומים כמו בנייה, מזון, הייטק ורפואה, והיא יכולה לסייע לצמיחת המשק הישראלי בפרט ולחברה הישראלית בכלל, במיוחד אחרי כל מה שעברנו בשנה האחרונה. "הממשלה צריכה להוביל את המהלך, ולתעדף את התעשייה הערבית כדי שאנשים יוכלו להכיר את המוצרים האלו. הממשלה אמורה להוקיר תודה גם לתעשייה הקטנה והבינונית, שהיא למעשה אחד המעסיקים הגדולים בארץ, וצריכה לתמוך ולעשות את הצעד הבא כדי שהעסקים האלה ימשיכו להתקיים".

23 2025 • אפריל 21 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

תעשייה בקהילה

יוזמות חברתיות ותרומה קהילתית של חברות ואנשי תעשייה

המצפה לזכר אמיר נעים ב , במהלך מתקפת הטרור על יישובי עוטף עזה, 2023 באוקטובר 7- מקיבוץ ארז בגבורה עד שנהרג. בימים 27- בן ה אמיר נעים לחם אלה פועלת משפחתו להקמת מצפה קהילתי לזכרו, שישמש מוקד חברתי. היוזמה, הנמצאת בשלביה הראשונים, תקום על גבעה בקיבוץ ממנה ניתן לראות את המקום בו נפל. המקום אמור להתמקד במפגשים וחיבור בין אנשים, כפי שהיה אמיר בחייו. התמיכה במיזם מגיעה מחברי קיבוץ ארז וממוסדות מקומיים, בהם מפעל "ארז מוצרים תרמופלסטיים" שבו עובדים הוריו של אמיר, אביו כמנהלת הרכש שלו. המפעל חבר אורנה נעים כמנהלו, ואמו אשר נעים בהתאחדות התעשיינים מרחב דרום, שמלווה ותומכת במפעלים באזור לאורך שנים, ובמיוחד בתקופה זו, שבה התעשייה המקומית מתמודדת עם באוקטובר. 7- אתגרים גדולים בעקבות אירועי ה אמיר ושחר אשתו היו נשואים שנה, ובנו רפאל נולד כחצי שנה לאחר נפילתו של אמיר, שבחר את השם עוד בחייו. משפחת נעים מתרכזת כיום בטיפול בארבעת הנכדים, ובהם רפאל, שלידתו הביאה איתה חיים חדשים, תקווה ואור.

לא הספיק להכיר את בנו. אמיר ושחר נעים

כתר וכפרית: שותפות עסקית וערבות הדדית כ תר, מהיצרניות המובילות בעולם למוצרי פלסטיק, וכפרית מקיבוץ כפר עזה, המתמחה

בפיתוח וייצור תוספים לתעשיית הפלסטיק, מקיימות כבר שנים רבות שותפות עסקית המשלבת חדשנות תעשייתית. כפרית מפתחת ומייצרת עבור כתר תוספים מתקדמים, כולל צבעים ייחודיים וחומרי גלם באיכות גבוהה, המאפשרים לכתר להוביל בשוק העולמי. מעבר לקשר העסקי, נרקם קשר עמוק ואותנטי. באוקטובר, כשקיבוץ כפר עזה נפגע, 7 לאחר אירועי כתר נרתמה מיד לסיוע המשפחות בשלל תחומים. 14 לאחרונה, עשרות מתנדבים מכתר סייעו בהקמת מחסנים מתקדמים במתחם המגורים הזמני של קהילת כפר עזה ברוחמה. בנוסף, כתר העניקה לכל משפחה

צילום: דוברות התאחדות התעשיינים

כך בונים מחסנים מתקדמים. מתנדבי כתר נרתמו לטובת כפר עזה

חבילת מוצרים מותאמת אישית. החברות ממשיכות בפעילותן המשותפת ומדגימות את הקשר ההדוק בין הצלחה עסקית לאחריות חברתית.

25 2025 • אפריל 21 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

טרקלין עסקים

כך התגייסה ההתאחדות לטובת התעשיינים מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, בכנס העבודה באילת: מיליון שקלים לרכישת מיגוניות וכלי רכב ולשיכון עובדים" 23 "עם פרוץ המלחמה העברנו

מ

, סיפר בכנס רובי גינל נכ"ל התאחדות התעשיינים, העבודה באילת בפברואר האחרון, על פעילות באוקטובר 8- ההתאחדות עם פרוץ המלחמה. לדבריו, מאז ה התקבלו מאות פניות מתעשיינים שהתמודדו עם מחסור בעובדים ופעילות תחת אש, עקב חשש להגיע לעבודה, גיוס למילואים והיעדרות עובדים פלסטינים. "פתחנו מיד את מרחב דרום וצפון לטיפול בפניות המפעלים, והתמקדנו בקשר עם הממשלה לגיבוש ערוצי סיוע ופיתוח כלים מהקרן ההדדית מיליון ש"ח 23 בתוך ההתאחדות. העברנו למיגוניות, כלי רכב ושיכון עובדים. בנוסף, פעלנו להקלות כמו שעות, הקלות במיסוי לעובדי 14 הארכת שעות העבודה עד פלסטינים לתעשיות חיוניות. 8,000 משמרות ואישור כניסת שחררנו יחידות צבא לאבטחת מפעלים בדרום ולהבטחת גישה בטוחה לעובדים, פעלנו להצבת מיגוניות במקומות הנדרשים, וסייענו בשיתוף פעולה עם הצבא למפעל בדרום, שפנה לחדר ולא יכול היה להוציא משאית F-35 מצב, לספק חומר לטייסת

מנכ״ל התאחדות התעשיינים רובי גינל בפאנל "עשייה ארגונית בעת משבר"

מהמפעל בגלל שפעל בדרום באזור של סיכון ביטחוני". בכנס השתתפה גם מנהלת אגף עבודה בהתאחדות , שדיברה בין היתר על עו"ד מיכל וקסמן חילי התעשיינים, הצורך של התעשייה הישראלית בעובדים זרים. "המדינה מסייעת אבל לאט, בזמן שהמעסיקים זקוקים לפתרון אתמול. באוקטובר, אך המדינה מקבלת את 7- ידענו מה צריך לפני ה המלצותינו טיפין טיפין, בקצב איטי ולאחר מאבקים".

חוגגים רמדאן עם תעשייני החברה הערבית ב בכירי התאחדות התעשיינים הצפינו בחודש מרץ למלון רמדה בנצרת כדי לחגוג את חג הרמדאן במשותף עם

ועוד. את האירוע רועי וקנין בהתאחדות התעשיינים, פתח יו״ר החברה הערבית בהתאחדות התעשיינים, , שאמר כי למרות חג הרמדאן ד״ר מוחמד זחאלקה שאמור לסמל שמחה ואחדות, הוא מוכן לדבר על נושא רגיש כו הפרוטקשן. "תופעות כמו פרוטקשן (דמי חסות), סחיטה אלימה, ואלימות מכוונת כלפי בעלי עסקים הפכו למכת מדינה, במיוחד בחברה הערבית. כערבי, אני נחנק ממספר הרציחות הבלתי נתפס בחברה שלנו. בשנה האחרונה, מפעלים שהיו נתונים לאיומים ולסחיטה פנו לעזרה, בהתחלה בפחד, בתחושה שהם לבד. אבל הם לא לבד. אנחנו כאן, יחד, ולא ניתן לפחד לנהל אותנו". , ששב דני לוי אורח הכבוד באירוע היה מפכ"ל המשטרה והדגיש את מחויבותה של משטרת ישראל להמשיך ולטפל בנחישות בסוגיות הפליליות השונות שפוגעות במשק. "זהו כנס חשוב שמהווה הזדמנות עבורנו לחדד את שיתוף הפעולה המבורך בין משטרת ישראל לבין התאחדות התעשיינים, מאז כניסתי לתפקיד, הצבתי בראש סדר העדיפויות של המשטרה, את המאבק בפשיעה המאורגנת והחמורה".

תעשייני החברה הערבית. באירוע לקחו חלק תעשיינים בכירים רבים מהחברה היהודית והערבית, שהגיעו במיוחד לאירוע ד״ר רון בכדי להפגין אחדות, בהם נשיא התאחדות התעשיינים, , יו״ר החברה רובי גינל , מנכ״ל התאחדות התעשיינים, תומר , יו״ר מרחב צפון ד״ר מוחמד זחלאקה הערבית בהתאחדות, "תופעות כמו פרוטקשן, סחיטה אלימה, ואלימות כלפי בעלי עסקים הפכו למכת מדינה, במיוחד בחברה הערבית" ד״ר מוחמד זחלאקה

מימין : ד״ר מוחמד זחלאקה, המפכ״ל דני לוי, ד״ר רון תומר, רובי גינל

27 2025 • אפריל 21 גיליון מס'

צילומים: דוברות התאחדות התעשיינים

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

טרקלין עסקים

משלחת כלכלית מדינית ראשונה ליוון מאז באוקטובר 7 ה

הכלכלה והסחר בין ישראל ליוון מהווים נדבך מרכזי בשותפות האסטרטגית בין המדינות. הדבר מתבטא בשיתופי פעולה בתחומי האנרגיה - כולל פרויקט הכבל התת ימי שמחבר בין רשתות החשמל של שתי המדינות - וכן בתחומי התיירות והטכנולוגיה, התורמים ליציבות האזורית ולפיתוח הכלכלי של ישראל ויוון". ראשי המשלחת הישראלית עם מזכ״ל הכלכלה של משרד החוץ היווני, דימיטריס סקלקוס הסחר בין ישראל ליוון: מגמות ונתונים היקף הסחר בין ישראל ליוון עלה בשנתיים 41.3% האחרונות ב-

מ שלחת כלכלית מדינית יצאה בסוף ינואר לאתונה, הראשונה שיצאה ליוון מאז פרוץ המלחמה. את המשלחת, יוזמה של אגף כלכלה במשרד החוץ, הוביל נשיא . ד"ר רון תומר התאחדות התעשיינים ונשיא המגזר העסקי, יעל כמו כן נטלו בה חלק סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ, , סגנית נשיא איגוד נועם כץ שגריר ישראל ביוון, רביע צדוק, ובכירים נוספים. ישראלה שטיר לשכות המסחר, מטרת המשלחת היתה להרחיב את הקשרים הכלכליים והמדיניים בין ישראל לבין יוון על רקע המלחמה, בעיקר לאור הצורך לחזק את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם מדינות שאוהדות את ישראל ונמצאות עמה בקשרים טובים ויציבים גם בתקופות מאתגרות. : "בשל קרבתה ד"ר רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים, הגיאוגרפית לישראל, יוון היא שותפת סחר טבעית שלנו, וחשוב להרחיב משמעותית את היקף המסחר בין שתי המדינות בכל ענפי התעשייה, עם דגש על הגדלת היקף היצוא של ישראל ליוון. אנחנו מקווים שבעקבות שיחות המשלחת, נוכל להרחיב את היקף שיתוף הפעולה הכלכלי, ונפעל למיצוי מלא של פוטנציאל הסחר הגבוה של שתי המדינות". : "יחסי יעל רביע צדוק סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ,

היצוא הישראלי ליוון התמקד 2024 ב- בעיקר בענף הכימיקלים ומתכות בסיס המסחר בין שתי המדינות צפוי לעלות מיליארד דולר 4 מיליארד דולר לכ- 1.3 מ ממשלת יוון מעודדת השקעות של חברות היי-טק ישראליות

סיור המשלחת במכון דמוקריטוס לביוטכנולוגיה

מימין: מנהלת אגף סחר חוץ של ,)SEV( התאחדות התעשיינים היוונית ויקי מקריג׳אני עם מנהלת אגף סחר חוץ של התאחדות התעשיינים הישראלית, דפנה קפלינסקי

מימין: סגנית לשכות המסחר, ישראלה שטיר, שגריר ישראל ביוון, נעם כץ, סגן שר החוץ של יוון, טסוס חטציוסיליו, נשיא התאחדות התעשיינים, ד״ר רון תומר וסמנכ״לית כלכלה במשרד החוץ, יעל רביע-צדוק

29 2025 • אפריל 21 גיליון מס'