גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

136 גיליון

ימים לסובבים אותו: “מה הבאתם לי, את ההוא עם החלב על השפתיים?”. והמצאת 1987 המשבר הגדול של המכ”ם שהצילה את התעשייה האווירית פרויקט המכ”ם המוטס של הלביא היווה קפיצת מדרגה טכנולוגית חסרת תקדים עבור אלתא והתעשייה האווירית כולה. מכ”ם מוטס נחשב לטופ של האלקטרוניקה הצבאית, שכן בניגוד למערכות יבשתיות שבהן ניתן לפזר סוללות נפרדות לחיפוש, ניווט ובקרת אש, במטוס קרב ישנה מגבלת מקום ונפח מחמירה, והמכ”ם היחיד חייב לבצע את כל המשימות הללו במקביל 1987 ). אולם, בשנת Multi-mode ( קיבלה ממשלת ישראל את ההחלטה ההיסטורית על סגירת פרויקט הלביא. 30%- המשבר באלת”א היה עצום – כ מעובדי החברה היו מושקעים בפרויקט הלאומי הזה, והיה חשש כבד לעתיד החברה. במקום להרים ידיים ולפטר עובדים, קיבלו ניסים והנהלת המפעל החלטה אמיצה: לשמור על כוח האדם, לקחת את טכנולוגיית אב-הטיפוס של מכ”ם הלביא ולהמשיך את פיתוחה באופן עצמאי. המכ”ם הזה הפך לאלמנט המשמעותי ביותר בשוק השבחות המטוסים העולמי, ואיפשר לתעשייה האווירית לשרוד את המשבר הכלכלי הקשה. המערכת נמכרה למדינות רבות ברחבי העולם ושולבה במספר עצום של פלטפורמות אוויריות – ממטוסים מערביים ועד לצבאות הודו ודרום קוריאה. בשנת למדינת 50 , במסגרת חגיגות ה- 1998 ישראל, נבחר המכ”ם המוטס כאחת ההמצאות החשובות והמשפיעות ביותר בתולדות המדינה. מאותו מכ”ם נגזרו ברבות השנים פיתוחים מתקדמים נוספים, ובראשם מכ”ם הסיור הימי שהפך למוביל עולמי בתחומו. דרמות בים הצפוני והשתלטות חסרת תקדים בים האדום ניסים הדס רווי באנקדוטות מבצעיות ודיפלומטיות יוצאות דופן הנוגעות למערכות שפיתח. בתחילת שנות

פנה חיל הים לאלתא באישון 2000- ה לילה: התקבל מידע מודיעיני על ספינת נשק פלסטינית גדולה העושה את דרכה בים האדום, אך לכוחות לא היו אמצעים לגלות ולזהות אותה במרחבי הים העצומים. ניסים ואנשיו העמידו לרשות הצבא מטוס ייעודי גדול שעליו הותקן המכ”ם החדשני של אלתא. כשהתברר שהלוחמים אינם מיומנים עדיין בהפעלת המערכת בתנאים מבצעיים, היה נדרש שעובדי אלתא יפעילו את המערכת בתנאים מבצעיים. התעוררה בעיה בירוקרטית – מחלקת כוח אדם הודיעה כי הביטוח אינו מכסה עובדים אזרחיים בטיסה מבצעית, וגילם של מהנדסי אלתא היה מעבר לגיל שירות מילואים. העובדים לא היססו, התנדבו למשימה, והמריאו אל לב ים. על המטוס שהה הרמטכ”ל דאז, שאול מופז, יחד עם מפקדי חיל האוויר וחיל 100% הים. מופז דרש זיהוי ודאי של כדי למנוע תקרית בינלאומית עם אונייה אזרחית תמימה. המכ”ם של אלתא פעל בדייקנות, גילה את המיקום המדויק, זיהה את הספינה, והוביל להשתלטות המפורסמת על האונייה “קארין איי”. ניסים נזכר באופוריה שאחזה בצוות המהנדסים הלא-צעיר שטס לצד אלופי

צה”ל באותו לילה גורלי. אנקדוטה מרתקת נוספת התרחשה בבריטניה, שם ניסה צבא אנגליה לבצע השבחה למטוסי הסיור הימי שלו. הקבלנים הבריטים הציעו מכ”מים מקומיים וסירבו בתוקף לקבל טכנולוגיה ישראלית, תוך שהם מזלזלים ביכולת המדעית של אנשי “פלשתינה-א”י” המנוסים ב”טיסה בבריכה של הים התיכון”. ניסים לא נשאר חייב: הוא לקח את מטוס הבואינג של אלתא יחד עם צוות טכני, והם טסו למשימת הדגמה מעל הים הצפוני הסוער, נחתו בקופנהגן וביצעו טיסות נוספות לכיוון איסלנד. במהלך הטיסה המנהלתית חזור, ביצע הצוות הישראלי הקלטה וצילום מכ”מי מדויק של בסיס צבאי בריטי סודי בצפון הממלכה. הבריטים המבוהלים הזניקו מטוסי קרב, ונוצרה תקרית דיפלומטית עדינה. בשובו, הציג ניסים לבריטים ההמומים את התמונות המדויקות של הבסיס שלהם. “זו הייתה פגיעה קשה בגאווה שלהם”, מספר ניסים, “הרי הבריטים המציאו את המכ”ם במלחמת העולם השנייה. אמרתי למנהלים שלהם באותה פגישה: ‘אתם המצאתם את המכ”ם כדי לגלות

>>34 המשך בעמ׳ 33