גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

136 גיליון

ביותר של האי גרינלנד. בנתיב הזה הטמפרטורה החיצונית ירדה עוד יותר, אך העננות לא הפריעה. אמצעי החימום הדלים של ה"ערבה" ("אפריקה" עיוני) לא הצליחו לחמם את פנים המטוס ובמיוחד את תא הטייסים. עבדכם, שזאת הייתה לו העברה ראשונה, נעל מגף עור קצר. כאשר הגענו לנארסאסווק(המנחת המיוחד והאקזוטי) גרינלנד, רגליי, מהקרסול ומטה היו קפואות לחלוטין. לא יכולתי לעמוד על הרגליים, שלא לדבר על ללכת ולצאת מהמטוס. צוות הקרקע האסקימוסי שקיבל את פנינו, נשא אותי על כפיו והכניס אותי לג'יפ שבו פעל חימום. על מנת שלא לגרום לי לכוויות קור/חום, הושיבו אותי במושב האחורי, רחוק מפתח החימום, עד אשר התחלתי להרגיש את כפות הרגליים והאצבעות. אז העבירו אותי למושב הקדמי עד שרגליי הפשירו לחלוטין וכך לא נגרם לי נזק בלתי הפיך. עוד באותו היום המשכנו לצפון מזרח קנדה, לפרובינציית ניופאונדלנד בחבל לברדור, לשדה תעופה צבאי בקצהו של 10:20 מפרץ גוז-ביי. נחתנו שם אחרי שעות טיסה מאיסלנד לקנדה, מהם השעתיים האחרונות בטיסת לילה! הטמפרטורה על הקרקע הייתה מינוס מעלות צלסיוס! בגוז-ביי, ראיתי 40 לראשונה, שהרכבים שחנו בסמוך לבניינים, היו מחוברים בכבל חשמלי למקורות מתח מחד ולגופי חימום מאידך(בתוך המנוע), על מנת לשמור את טמפרטורת המנוע בערכים סבירים, שיאפשרו את התנעת המנוע והפעלתו, לאחר הדממתו. מגוז-ביי טסנו דרך ארצות הברית, ומתחנתנו האחרונה בניו-אורליאנס טסנו לאל-סלבדור, היעד הסופי. , שבועיים 21.12.1974 - הגענו ליעד ב תמימים מהארץ ליעד. הטמפרטורה מעלות צלסיוס מעל 40 בשדה הייתה האפס!

מינימום הגובה המותר לטיסה בתנאי 3800 טיסת מכשירים, מצב בו היינו, היה רגל מעל פני הים. את ההנמכה הצלחנו רגל. את 3600 לעצור רק בגובה של הגאי הכיוון הקפואים הצלחנו לשחרר על ידי מכות מתמשכות בדוושות ההגה לכול אורך ההנמכה. ההגאים אכן השתחררו אך רק לתנועה חלקית. המשכנו בתהליך ההנמכה בתוך העננות. את הים ראינו רגל מעליו, וכן ראינו 800 רק בגובה של את קו החוף ולאחר מכן את אזור השדה. בגישה לנחיתה לא ניתן היה לראות דרך החלונות הקדמיים (מגן הרוח) מאומה, היות והיו מכוסים בשכבת קרח עבה. בטיסה לא מתואמת, יכולנו להסתכל דרך החלון הצדדי, ואז התברר שגם את המסלולים לא ניתן לראות, היות והם מכוסים בקרח ושלג. ביקשנו ממגדל הפיקוח להוציא שתי מכוניות כדי לסמן את תחילת המסלול ואת קצהו, וכך "ייצרנו" קו "דמיוני" שלו. בגישה הסופית המשכנו בטיסה הבלתי מתואמת (בהחלקה גדולה), כך שהקברניט יכול היה לראות את המכוניות דרך החלון הצדדי וכך הצליח לנחות. הטמפרטורה מעלות צלסיוס! 25 בשדה הייתה מינוס כאשר ירדנו מהמטוס, התבררה לנו המציאות: כל המטוס, חרטום, כנפיים, סמוכות, כני הנסע ומייצבי הגובה, הכיוון וההגאים, מכוסים בקרח, כאשר בשפות ההתקפה בכנפיים ובזנב, וביתר חלקי המטוס, הקרח הוא זגוגי וכולו "שפיצים". בתצורתו זאת, לבד מתוספת המשקל הגדולה, הוא גרם לגרר הגבוה, שמנועי המטוס לא יכלו לו, עד לגובה הנמוך שצוין לעיל. למחרת, לקח לנו מספר שעות להוריד עם מטאטאים וכלי עבודה אחרים, את הקרח מהמטוס. ב – מינוס מעלות צלסיוס, שום קרח לא נמס 25 מעצמו. לאחר שניקינו את המטוס, המשכנו לשדה תעופה מיוחד, שממוקם בסופו של פיורד. הפיורד מתחיל בקצהו הדרומי

היה של שלושה ימים. יצאנו לאיסלנד, לעיר הבירה רייקיאוויק. טסנו בגובה של רגל 12000 קילומטר) מעל העננות שמתחתינו. 4 (כ האוקיינוס היה מכוסה בלבן מאופק עד אופק, מראה מרהיב. הטמפרטורה 45 החיצונית בגובה הטיסה הייתה מינוס מעלות צלסיוס, טמפרטורה שבתנאים 30,000 סטנדרטיים, שוררת בגובה של רגל! כשהתקרבנו לאי, אותו לא יכולנו לראות עקב העננות, נדרשנו להנמיך לקראת הגישה לנחיתה. להזכירכם, למטוס לא היו אמצעים למניעת הקרחה, כלומר, מניעת/הסרת הצטברות קרח על כל המטוס, למעט שהוזכר לעיל, אותם הפעלנו כנדרש. על פי צבע העננות, לבן בוהק, והטמפרטורה הכול כך נמוכה, סבר הקברניט שלא תהיה הקרחה. סברה זאת הוכחה כשגויה לחלוטין. עם הכניסה לעננים, החל להצטבר קרח על כול המטוס. הראות הייתה אפס!, אפילו התקשינו לראות את קצות הכנפיים. הקרח הצטבר גם על מגן הרוח הקדמי. בשלב מסוים, בעוד אני מטיס את המטוס ידנית (למטוס לא היה טייס אוטומטי) התחלתי להרגיש שאינני יכול להפעיל את הגאי הכיוון. ה"ערבה" הוא מטוס דו-מנועי. אם הגאי הכיוון קפואים ואינם ניתנים להפעלה, ואם באותו הזמן הייתה קורית תקלת אבדן דחף באחד מהמנועים, היינו מאבדים שליטה ומתרסקים. הקרח המשיך להצטבר על המטוס. משקל המטוס הלך ועלה ויחד איתו עלה גם הגרר האווירודינמי, משמעותית. למרות שהיינו בהנמכה, שבה בדרך כלל צריך להפחית את הסחב הנדרש מהמנועים, קרה ההיפך. מהר מאוד הגענו לסחב מירבי והקטנו למהירות אופטימלית, אך המטוס המשיך להנמיך, כאשר אין ביכולתנו לעצור את ההנמכה כפי שנדרש היה. איסלנד הוא אי הררי מאוד, ומתחתינו, בתוך הלבן הסמיך והיפה הזה, יש פסגות הרים.

27