גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

136 גיליון

העברת מטוסי “ערבה” ללקוחות באמריקה הדרומית

כללי ) כדי לתת מענה לצרכים 1966 מטוס ה”ערבה” תוכנן ( אזרחיים וצבאיים של ארצות שבהן התעופה הייתה בחיתוליה. המשמעות, ארצות בהן אין כמעט שדות תעופה “רגילים”, ולכן, מרבית התחבורה האווירית מתבצעת במנחתים מאולתרים. לסוג זה נהוג לקרוא “טיסת שיחים” ובאנגלית ”. לשם כך נזקקים למטוס תובלה “קלה”, Bush Flying“ דו-מנועי, אמין מאוד ובעל התכונה החשובה ביותר: מרחקי המראה ונחיתה קצרים – מספר חד ספרתי של מאות מטרים בלבד. מרבית ארצות היעד היו באפריקה וחלקן באמריקה הדרומית. הן מצטיינות בטמפרטורות גבוהות במרבית חודשי השנה ובנוסף, במנחתים מאולתרים גם באתרים גבוהים מעל פני הים. מכאן, ה”ערבה” לא תוכננה למזגי אוויר חורפיים, טמפרטורות סביבה נמוכות מאוד, קרח ושלג. דא עקא, על מנת להעביר מטוס בטיסה מישראל לאמריקה הדרומית, חייבים לטוס דרך אירופה, האוקיינוס האטלנטי, איסלנד, גרינלנד, צפון מזרח קנדה, אמריקה הצפונית, בחצי כדור הארץ הצפוני, ומשם לדרומית. למרות שלמטוס הוספו שני מיכלי דלק גדולים שהותקנו בתא הנוסעים/מטען, עדיין, עקב מהירות הטיסה הנמוכה יחסית, וההשפעה השלילית של הרוח בטיסה מערבה, הטווח האפקטיבי היה מוגבל והכריח נחיתות בהרבה תחנות ביניים. בנוסף, המטוס איננו מדוחס, איננו מצויד במערכות חימום יעילות(אפריקה – זוכרים!) ומצויד חלקית בלבד (כונס אוויר

מנחם שמול

קילומטר) 3-4 – למנוע ולהבי המדחף) לטיסה בטמפרטורות נמוכות ובעננות. הטמפרטורות בגבהי הטיסה (הנמוכים יחסית מעלות צלסיוס ואף לפחות מכך. תנאי טיסה אלה מחייבים הכנה מיוחדת של 40 בחורף, בנתיבי הטיסה, יורדות למינוס המטוס, ומה לעשות, גם של אנשי הצוות. כזאת הייתה ההעברה הראשונה בה השתתפתי כטייס משנה. זאת גם הייתה העברה של אחד מראשוני המטוסים שנמכרו ונמסרו ללקוחות. ניסיון רב לא היה בידיי מחלקת ניסויי טיסה (מבצעי אוויר) דאז.

העברה ראשונה, היעד- אל-סלבדור . הצוות: 08.12.1974- יציאה מהארץ ב קברניט – נחום יהלום ז"ל, מהנדס מוטס – עודד מגן ז"ל, חמ"מניק – חיים גנון, ועבדכם הנאמן, טייס משנה - מנחם שמול. היעד הראשון היה העיר ברן, שוויצריה, שם תוכננה ובוצעה הדגמת יכולות המטוס בפני נציגים של הצבא וחיל האוויר השוויצריים. כבר בנתיב הראשון, לברינדיזי, איטליה, נתקלנו במזג אוויר

לא הצליח. כשעה אחרי המראה ביציאה מצפון סקוטלנד לאוקיינוס האטלנטי, נתקלנו ב"קיר" של מזג-אוויר, מגובה נמוך ועד גובה רב שאותו לא ניתן היה לחצות, וחזרנו לפרסטוויק. בדרכנו חזרה, כשלה המשאבה שמעבירה דלק מהמכלים הנוספים ושבלעדיהם אין לנו טווח להמשך. היינו מקורקעים עד שהגיעה משאבה חלופית מהארץ, אותה הרכבנו במקום התקולה. העיכוב

בעייתי, חזית קרה חזקה, שהכריחה אותנו לבצע מעקפים, טיסה שהתארכה שעות! משם, למחרת, לברן, 08:15 ל - והצגת המטוס ויכולותיו. ביום הבא, טסנו שעות לפרסטוויק שבסקוטלנד. 07:15 בבדיקת מזג האוויר לקראת הנתיב הבא, הובהר חד-משמעית שלא ניתן לחצות את החזית המטאורולוגית לכיוון איסלנד. נחנו במקום. יום לאחר מכן, החליט הקברניט לנסות לצאת. הניסיון

26