גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

136 גיליון

בצעד ראשון, צנוע אך מורכב – ייצור מטוס תובלה ישראלי מקורי. החזון: סוס עבודה לכל תנאי שטח ) Bush STOL ( ההתרגשות במפעל בלוד הייתה בשיאה. אנשי התעשייה האווירית היו ברובם מהנדסים וטכנאים צעירים יחסית, חדורי מוטיבציה וחסרי ניסיון ממשי בפיתוח כלי טיס מאפס, אך איש מהם לא נרתע: "הייתה בפירוש הרגשה של חלוציות, של ראשוניות. הרגשנו שאנחנו חורשים תלם חדש בכל העולם הזה של התעופה", נזכר לימים יהודה טראו, שהיה אז מהנדס צעיר בצוות הפרויקט. המשימה הראשונה והקריטית ביותר הייתה בחירת המוצר: איזה סוג מטוס נכון למדינת ישראל הצעירה לפתח? דב סער, מי שניהל לימים את מרכז ההנדסה של התעשייה האווירית ובאותם הימים שימש כמנהל פרויקט "ערבה", מסביר את מאחורי הקלעים של ההחלטה: "ידענו שאנחנו לא יכולים להתחרות עם יצרניות המטוסים הגדולות בעולם, אז לאחר הרבה בחינות ובדיקות הגענו למסקנה שאנחנו צריכים ללכת על משהו מתחום המטוסים הקלים. החלטנו לפתח מטוס קטן ורב-תכליתי שיוכל לשאת גם אנשים וגם מטען, ולשמש לכמה שיותר מטרות: צבאיות, מסחריות או אזרחיות. המטוסים האחרים שיועדו למשימות אלו ושהיו אז בשוק, כמו הדקוטה המיתולוגית, החלו להזדקן". הפוטנציאל השיווקי הגדול של המטוס החדש סומן בעיקר במדינות מתפתחות ובמדינות העולם השלישי. המהנדסים הבינו שאם יצליחו ליצור מטוס קשוח, "STOL המסוגל לפעול בתצורת " (המראה ונחיתה קצרות) ממסלולים ארעיים, קצרים ובלתי סלולים באורך של מטרים בלבד – בערבות אפריקה, 150 כ בג'ונגלים של דרום אמריקה או באזורים הרריים מוכי רוחות – הם יחזיקו במוצר מבוקש מאוד. , אישרה ממשלת 1968 ביוני, 4 ב ישראל את הפרויקט והעניקה לו תקציב. בתחילה ניתן למטוס השם המסחרי " (שמשמעותו: מטוס Bush Stol" הלועזי

פיתוח ה”ערבה” - משולחן השרטוט, דרך הייצור ועד לטיסת הבכורה

, כשהממשלה העניקה 60 בסוף שנות ה את האור הירוק, המטרה הייתה ברורה אך כמעט דמיונית לאותם ימים: לייצר, לראשונה, מטוס שכולו כחול-לבן – מהבורג הראשון ועד האחרון. עד לאותה החלטה, התעשייה האווירית הייתה בעיקרה מפעל לשיפוץ, אחזקה וארגון מחדש של כלי טיס קיימים. השינוי התפיסתי היה עמוק. המנהיגות המדינית והביטחונית הבינה כי כדי להגיע ביום מן הימים ליכולת עצמאית של פיתוח וייצור מטוסי קרב מתקדמים, חובה להתחיל

הייתה שנת גורל עבור 1964 שנת התעשייה האווירית לישראל. אגף ההנדסה הצעיר עמד בפני צומת דרכים קריטי: עם סיום ייצור ה"פוגה מגיסטר" והשלמת הסבת מטוסי ה"סטרטוקרוזר", עמדו ראשי המפעל בפני ברירה קשה – צמצום דרסטי של מחלקת ההנדסה לכדי גוף סיוע קטן, או יציאה להרפתקה תכנונית חסרת תקדים שתעצב את עתיד המדינה. ההחלטה שנפלה הייתה אמיצה: לפתח מטוס ישראלי מקורי מאפס.

>>14 המשך בעמ׳

13