גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

134 גיליון

חזק יותר מפלדה, האויב הבלתי נראה:

קטלני יותר מכל מערכת נשק

שי שגב

לאורך ההיסטוריה האנושית, נטינו לייחס את ניצחונותינו לחרבות, לתותחים ובמאות האחרונות לטכנולוגיה מתקדמת. אך מבט מעמיק אל דברי הימים מגלה כי הכוח האמיתי שעיצב אימפריות, מחק תרבויות ושינה סדרי עולם לא היה הגנרל המבריק, אלא החיידק הזעיר: מסע מרתק אל הקשר שבין חיות, בני אדם ומגיפות

עבורנו, אנשי הטכנולוגיה והתעשייה, הכוח נמדד לרוב במונחים של דחף, אווירודינמיקה ועוצמת אש. אך המציאות , במחוז 2019 שהכתה בנו בנובמבר הוואן בסין, הזכירה לנו שיעור עתיק יומין , שמקורו SARS-CoV-2 בצניעות. נגיף ה ככל הנראה בבעלי חיים, התפשט כאש בשדה קוצים, הדביק מעל מיליארד בני מיליון איש. 16 אדם וגבה את חייהם של כ המגיפה הזו, שהוגדרה כמחלה זואונוטית המועברת מבעלי חיים לבני אדם, לא רק פגעה בגוף אלא ריסקה סדרי עולם כלכליים, יצרה אבטלה ואינפלציה , הביולוגיה 21 והוכיחה שגם במאה ה חזקה מהכלכלה. אך הקורונה היא רק החוליה האחרונה בשרשרת היסטורית ארוכה וקטלנית, שבה חיידקים הכריעו גורלות יותר מכל מצביא. כדי להבין את העוצמה הזו, עלינו לחזור , אז עגנו בנמל 1347 אחורה אל אוקטובר מסינה שבסיציליה ספינות סוחר שנשאו עימן מטען מוות בדמות “המוות השחור”. בתוך ארבע שנים בלבד, המגיפה מחקה מאוכלוסיית אירופה והביאה 60% כ- מיליון איש 180 למותם של למעלה מ ברחבי העולם. רק מאות שנים לאחר מכן התגלה כי נשאי המחלה היו עכברושים ופרעושים, שהעבירו את החיידק בנתיבי המסחר העולמיים. התוצאות חרגו הרבה מעבר לתמותה; השדות שלא עובדו הובילו לשפל כלכלי, הכנסייה התעשרה ממכירת

לצד פרתו ונושם את הבל פיה, אפשר לנגיף לעבור מוטציה ולהתאים את עצמו לבני אדם. הצפיפות האנושית, בשילוב עם תנאי היגיינה ירודים ושימוש בהפרשות לדישון, הפכו את החיידקים לכלי נשק אבולוציוני מתוחכם וערמומי. ההוכחה הדרמטית ביותר לעליונות החיידק על הפלדה התרחשה במפגש בין העולם הישן לחדש. כשהספרדים נחתו באמריקה, הם לא ניצחו את האימפריות האדירות של האצטקים והאינקה רק בזכות חרבותיהם. למעשה, צבאותיהם נשאו עימם נשק ביולוגי לא מודע – אבעבועות שחורים, שפעת וטיפוס. בעוד האירופאים פיתחו חסינות מסוימת במהלך הדורות, לילידים האמריקנים לא היה כל סיכוי. קיסר ,1515 האינקה עצמו מת מאבעבועות ב

מחילות, ובקהילות היהודיות התחוללו פוגרומים נוראיים לאחר שהיהודים הואשמו לשווא בהרעלת בארות. המכנה המשותף בין המגיפה השחורה לקורונה ברור: מקורן בבעלי חיים, והגלובליזציה היא זו שהאיצה את הפצתן. שורש הבעיה, כפי שמנתחים החוקרים ג’ארד דיימונד ועודד גלאור, טמון דווקא בקדמה האנושית ובמעבר לחקלאות. ברגע שהאדם ביית בעלי חיים והחל לחיות בצפיפות ביישובי קבע, הוא יצר כור היתוך ביולוגי מסוכן. מחלות כמו חצבת, שחפת, אבעבועות ושפעת אינן אלא “מתנות” קטלניות שקיבלנו מחיות המשק; החצבת והשחפת הגיעו מהבקר, השפעת מהחזירים והברווזים, והמלריה מהעופות. נגיף החצבת, למשל, הוא קרוב משפחה של “דבר הבהמות”. האיכר הקדמון, שישן

>> 28 המשך בעמ׳

26