גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

134 גיליון

דבר העורך

כשהמוח מפעיל את הזיכרונות מחדש תחושות חוויה רגשית כתוצאה מזיכרון עבר

פרק נכבד מהגמלאון עוסק בהיסטוריה של התעשייה האווירית בכל הקשור לפרוייקטים שבוצעו, ובמהלך השנים הם הגנו ומגינים על מדינת ישראל ורבות ממדינות העולם רוכשות מוצרים אלה בכדי להגן על עצמן. התפתחותה התעשייתית והטכנולוגית של התעשייה האווירית לא התרחשה מעצמה. היא נעשתה על ידי רבים מאיתנו במשך עשרות שנים.

הגמלאון הנוכחי מסמן סיומה של שנה ותחילתה של שנה חדשה בחיי ארגון גמלאי התעשייה האווירית. הייתה שנה אתגרית לא פשוטה 2025 שנת ומאוד מורכבת. היינו בתוך מלחמה לא פשוטה כנגד רוצחים שפלים ומנהיגי מדינות ערביות שבמוצהר רצו ועדיין לצערי רוצים, בחיסולה של מדינת ישראל. רבים מנכדינו שרתו ומשרתים בצה”ל ומגינים על המדינה.

לא אחת אני שואל את עצמי את השאלה: “מה קורה כאשר המוח מפעיל את הזיכרונות מחדש ו/או מה גורם למוח להפעיל זיכרונות מחדש וכאשר זיכרונות אלה מופעלים מחדש, מה זה עושה לנו כבני אדם”? פירסם העיתונאי איתי עניאל בעיתון “הארץ” 12.08.25 בתאריך מאמר שכותרתו: ”חתימת הזמן: מפעיל זיכרונות מחדש” והוא מציין בפתח מאמרו את המשפט הבא: ”מחקר חדש מגלה כיצד המוח שולף חוויות רגשיות מהעבר ומציף אותנו בתחושות, ממש כאילו הן מתרחשות ברגע זה”. במשפטים אלה מצאתי תשובה לשאלתי וזו הסיבה שבכל גיליון מוקדשים ראיונות עם מנהלי פרוייקטים, מנהלים ועובדים אשר יצרו, בנו והרכיבו מערכות ונטלו חלק נכבד ומשמעותי בפעילות. בטוחני שכתבות אלה שולפות עבורכם חוויות רגשיות ומציפות אתכם בתחושות חיוביות וכך אנו יכולים לספר לילדינו ולנכדינו מדוע השקענו את כולנו בעבודה לילות כימים ועד כמה אנו גאים להיות חלק בלתי נפרד ממשפחת התעשייה האווירית שמכונה גם תעשיית החלל הישראלית. שנה אזרחית טובה וחיובית ובריאות איתנה שלכם, משה בק

לא אטעה באם אוסיף ואומר, כי העורף על כל נדבכי החברה הישראלית, נשא חלק פעיל בכל האירוע עד כי נדמה שהוא החליף את הממשלה. , קשה לאמוד את האירועים הצפויים אבל 2026 באשר לשנת דבר אחד כן ברור: הגזירות הכלכליות הצפויות בכדי לכסות גירעון תקציבי לא מבוטל, לא יפסח עלינו הגמלאים וחוששני כי נרגיש זאת היטב בכל ההיבטים. טרם ברור מה יהיה גורל הביטוחים הסיעודיים והאם חו”ח תהיה פגיעה בפנסיה המשולמת לנו והמהווה כיום הבסיס הכלכלי העיקרי שלנו. לסיום פרק זה אין לי אלא לחזור על המשפט: “אל תשליכנו לעת זקנה, ככלות כוחנו אל תעזבנו”. באשר לחשבון הנפש שאני מקיים כעורך הגמלאון: בטוחני כי שמתם לב לשינוי ולמהפך שהתבצע בתכני הגמלאון. בעת שקיבלתי ביראת כבוד את המינוי כיו”ר ועדת הגמלאון, קיבלתי החלטה כי הוא ישמש ויהיה מקור מידע בתחומים רלבנטיים לנו כגמלאים.

10