גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

133 גיליון

דבר העורך

אל תשליכנו לעת זקנה: אמונה למול מציאות יומיומית

עם סיומה של שנת תשפ”ה ובמלאת שנה לכהונתה של מועצת הגמלאים הנוכחית, בראשות יושב הראש - אלי סער בן סעדון, ולכהונתי בתפקיד עורך הגמלאון, עולה בראשי המשפט: “אל תשליכנו לעת זקנה, ככלות כוחנו אל תעזבנו”. המשפט הזה, שמהדהד בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים, מופנה באופן טבעי אל השמיים. אבל שאלה אחת לא נתנה לי מנוח: למה אנחנו פונים רק אל האל? הרי יש בעלי תפקידים, מקבלי החלטות ומנהלים

את תאריך הלידה שלנו – ובכך, הפכנו ל״שקופים”. לכן, הגדרתי לעצמי מטרה: לפתוח בפניכם, גמלאיות וגמלאים יקרים, צוהר לנושאים שיכולים להיות מקור לגאווה ועניין עבורכם. המגזין יציג מבט נוסטלגי על פרויקטים שונים ששינו את פני החברה, יפרסם ראיונות עם בעלי תפקידים בולטים ויכלול כתבות בנושאי בריאות, רווחה, פנאי, התנדבות, אופנה, ביטוחים ויעדים מעניינים בחו”ל. ככל שתקראו ותעמיקו בכתבות, תרגישו שאינכם לבד. יש מי שחושב עליכם ורואה בכם אדם בשר ודם, ולא מספר אקראי. המטרה של הכתבות היא לקרב ולעודד את “הביחד”, ובו בזמן לבטא את הייחודיות האישית והמקצועית של כל אחד ואחת מאיתנו. הגמלאון גם יקדיש חלק מעמודיו להנצחת חברינו שהלכו לעולמם. לא נשכח אותם, וזכרם יישמר בליבנו לנצח. אני מסיים בברכת שנה טובה, מבורכת ומאושרת. מי ייתן ותהיה זו שנה של בריאות איתנה, שמחת חיים ואופטימיות לכם, לבני משפחותיכם ולכל יקיריכם. אני נושא תפילה לחזרתם של כל החטופים ושנחזור לחיים רגועים יותר.

שאנחנו הענקנו להם את הכוח. הם אלה שיכולים וצריכים לספק לנו פתרונות פרקטיים, להבין אותנו ולגלות אמפתיה כלפינו. האם אפשר לקבל עזרה ללא מעורבות אנושית? עם הדיסוננס הזה נכנסתי לתפקידי. לפני שיצאנו לגמלאות, היינו עסוקים, יצרנו והרגשנו חשובים. הטלפון לא הפסיק לצלצל, היינו תמיד בצמתי החלטות, ניהלנו אנשים ופרויקטים והרגשנו ששום דבר לא זז בלעדינו. ואז, יום אחד, הכול השתנה. הטלפון הפסיק לצלצל, ולא היינו צריכים למהר להסעה. לפתע, הפכנו למספר תעודת זהות, שדרכו ניתן לגלות

שלכם ולמענכם, משה בק

12